בעיה בזמן גמירה

יש כאלו המרגישים רע אחרי הגמירה. תמיד אחרי אורגזמה, ולא משנה באיזו דרך הגיע אליה, מופיעים חוסר אנרגיה, פגיעה בריכוז, עייפות ואי נוחות כללית. הרגשה זו חולפת מעצמה, ללא טיפול לאחר יום יומיים. התופעה אינה נפוצה, אך שכיחות הפונים לאבחון ולטיפול בשנים האחרונות עולה. אולי בשל החשיפה לפורומים באינטרנט, בסיועם יכולים אנשים לשתף במצוקותיהם ולהבין שהם אינם בודדים במערכה. הכינוי שניתן לתופעה על ידי אנשי המקצוע הוא תסמונת מחלה פוסט-אורגזמית (Post-Orgasmic Illness Syndrome - POIS). הסובלים מ- POIS מתארים כאבי שרירים כלליים, עייפות, חולשה, הזעה ותופעות דמויות-שפעת המופיעים דקות לאחר אורגזמה. בקרב הפונים לא נמצאו הפרעות נוירולוגיות (עצביות). בחלקם ערכו בדיקות מעמיקות, כולל רישום גלי מח בעת אוננות ובדיקת לחץ דם או אפילו הולטר (ניטור דופק ולחץ דם) בעת משגל. מועד הופעת הבעיה יכול ללוות אנשים רבים מתחילת חייהם המיניים. אצל חלקם הסימפטומים ימשיכו עד שבוע לאחר האורגזמה, אם כי ברובם התופעות חולפות מעצמן לאחר יום-יומיים. לעיתים הסימנים בחומרה כזו אשר מביאה להימנעות מפעילות מינית. יש חוקרים אשר העלו השערות לגבי מקור מוחי, מין סוג של אפילפסיה. בספרות הרפואית מתואר מקרה של אישה שסבלה מסימנים דומים אשר חלפו לאחר שלקחה תרופות נוגדות כפיון. השערה רווחת אחרת היא שהמקור אוטו-אימוני או אלרגי, לדוגמא תגובה חיסונית של הגוף. בזמן אורגזמה הגוף משחרר חומרים כימיים והגוף מגיב נגדם (ממש כאילו היה זה וירוס). ייתכן והסוד טמון בשינויים כימיים המתרחשים במח בעת אורגזמה, כגון ירידה בכמות דופאמין ונוראדרנלין, מה שגם עשוי להסביר את השינויים הקוגניטיביים, אך לא מסביר מדוע זה קורה באנשים מסוימים בלבד. יש כאלו שאומרים שזה חלק מתסמונת של דלקת ערמונית כרונית, מה שלא מסביר את העובדה שגם נשים סובלות מהתופעה... עלתה גם השערה שאולי מדובר בירידה ברמת אנדורפינים (הורמונים אשר מופרשים בעת אורגזמה), שכן יש ספורטאים רבים עם תסמונת דמויית POIS , אשר מופיעה לאחר אימון גופני אינטנסיבי וייתכן ומדובר במקור פיזיולוגי דומה. יש המכוונים למקור נפשי, כגון, לחץ וחרדה סביב הנושא המיני, הגורמים לתסמינים פסיכו-סומטיים. כך, יש תרבויות בהן מאמינים שאובדן זרע מפחית את רמת האנרגיה וגורם לחולשה. תתכן השפעה שלילית של ניסיון מיני כושל, כגון, נער ש"נתפס" מאונן או עבר הטרדה מינית. למאפיינים אישיותיים השלכה ישירה, כגון, צורך בשליטה וקושי להשתחרר. בכל מקרה, חשוב לשלול מקור גופני לפני שנוטים לכיוון זה. נכון להיום אף אחד מההשערות הנ"ל לא הוכחה מדעית ועל כן אף אחת מהן אינה מקובלת לחלוטין וייתכן ומדובר בשילוב. עם זאת, ברור שמדובר בבעיה אמיתית ולא הכל בראש. בשל העובדה שסיבת הבעיה אינה ידועה, רוב הטיפולים מכוונים לסימפטום עם רמיזות לכיוון המקור. כמו המקרה של אותה אישה שהזכרתי, שתסמיניה הוקלו על ידי תרופות נוגדות כפיון. כך יש שמנסים טיפול תרופתי ע"י נוגדי כאב מתקדמים, דוגמת סימבלתה, ליריקה וטרמל, אחרים מעדיפים נוגדי חרדה, כגון, וולבוטרין או פבוקסיל ואחרים נותנים טיפול שמכוון לדלקת ערמונית כרונית (פרוסטטיטיס). תקצר היריעה מלתאר את מגוון השיטות אשר חולים בתסמונת מנסים כדי להגיע להקלה בתסמינים. בטיפול מיני-זוגי נעשית עבודה על תקשורת מינית תוך לימוד טכניקות עוקפות-שפיכה, אשר רובן עדיפות על הימנעות. במקביל ניתן לנסות טיפול תרופתי.