פרתירואיד ובלוטת התריס: תפקידן במערכת האנדוקרינית והקשיים בניתוחן

בלוטת התריס היא חלק חשוב ממערכת האנדוקרינית בגוף האדם ויש לה השפעה וקשר עם פעילות הלב, מערכת העצבים, מערכת העיכול והמטבוליזם. הבלוטה ממוקמת בבסיס הצוואר ומשלבת כמה בלוטות פרתירואיד קטנות יחסית. הן אחראיות על פעילות תקינה של מערכת הלב וכלי הדם, מערכת העצבים המרכזית ועד מערכת העיכול וחילוף חומרים תקין. כאמור, תפקיד חשוב ביותר בכל הנוגע לתפקוד תקין של הגוף.

במידה שהבלוטה אינה מתפקדת כהלכה, הטיפול הניתוחי בה יכול להיות מאתגר וכדאי לבחור במנתח מנוסה העובד עם טכנולוגיה חדשה, איתה ניתן להפחית את הסיכון של פגיעה בבלוטות סמוכות - בלוטות הפרתירואיד או בלוטת יותרת התריס.

בלוטות אלו שייכות למערכת האנדוקרינית שכוללת אוסף בלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים למחזור הדם. בלוטת התריס היא הבלוטה המרכזית והמוכרת מבין הבלוטות, אולם סביבה קיימות ארבע בלוטות פרתירואיד שגודל כל אחת מהן כגודל אפון ולכן ניתוחן מורכב.

"כשרוצים לנתח את הפרתירואיד צריך לבחור במנתח מנוסה", אומר פרופ' אבי חפץ, מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר בא.ר.ם ומוסיף: "מדובר בארבע בלוטות קטנות יחסית אך מי שמנוסה מספיק יראה אותן. לא תמיד הן ממוקמות במקומות שנוח וקל לראות ויש לא מעט מצבים שניתן לפספס אותן".

לדבריו, במקרי טעות קיצוניים מבצעים כריתה של בלוטה אחת או שתיים. אם שתי בלוטות מתוך הארבע נכרתות עדיין אפשר לחיות אורח חיים רגיל, אך אם אחת נוספת נפגעת -זו כבר בעיה. "פה בדיוק נכנסת הטכנולוגיה החדשה - מיפוי בעזרת אור", מתאר פרופ' חפץ. "בזמן הניתוח מכוונים את המכשיר לשדה הניתוחי והוא פולט אור לבן שקולט את הקרינה שבלוטת הפרתירואיד מחזירה. מצלמים את האזור ומביטים בו - הבלוטות נראות כמו כוכבים בשמיים, בולטות ובהירות. אנחנו הראשונים בישראל שהשתמשו בטכנולוגיה זו, וזה פשוט מדהים. עד כה טיפלנו באמצעותה ביותר מ-200 מקרים והדיוק שלה פשוט לא ייאמן".

לסיכום חשוב לדעת כי אין סכנה בטכנולוגיה זו משום שהיא אינה פולטת קרינה אלא עובדת באמצעות אור לבן מסונן, ממש מנורה. "אין בשימוש במכשיר שום חיסרון", אומר פרופ' חפץ, "אולי למעט מחירו הגבוה".

 להאזנה לפודקאסט המלא >>>>