סרטן השד: ביופסיה במקום כריתה

ביופסיית שד אינה בדיקה נעימה, אבל חידושים רפואיים הפכו אותה לנסבלת. ד"ר סקוט פילדס, רופא רנטגנולוג ומומחה להדמיה אבחנתית פולשנית, מסביר כי "בעבר, אישה שעברה ממוגרפיה או אולטרה סאונד ובשד שלה אותר ממצא חשוד, הייתה צריכה לעבור ברוב המקרים ביופסיית חתך או ביופסיית כריתה. ביופסיה זו היתה כרוכה בהרדמה מקומית או מלאה, ובמסגרתה הוציאו חלק מהגוש החשוד או את הגוש כולו לשם ביצוע הביופסיה. זה היה ניתוח של ממש על כל המשתמע מכך, ולכן גם כונה 'ביופסיה באמצעות ניתוח'. כיום ניתן להסתפק ב'ביופסיית מחט' ברוב הגדול של המקרים ".

יתרונות ביופסיית המחט

ביופסיית מחט היא פרוצדורה פחות מורכבת, הרבה יותר קצרה ומהירה, פחות כואבת ופחות מסוכנת מביופסיה באמצעות ניתוח. זמן ההחלמה ממנה קצר, אין היא כוללת חיתוך, תפרים והרדמה מלאה והסיכונים והסיבוכים האפשריים מזעריים בהשוואה לביופסיית חתך או כריתה. ד"ר פילדס מפרט אודות הבדיקה החדשנית: קיימים כיום אמצעי שיקוף מתקדמים ביותר המאפשרים להחדיר מחט לגוש או לרקמה החשודה ולהוציא ממנה כמות נחוצה של תאים או רקמה לפי הצורך. החדרת המחט נעשית תחת הרדמה מקומית. החידוש הגדול הוא שגם במקרים שבהם נחוצה חתיכה גדולה מהגוש החשוד, אין צורך בניתוח וניתן לבצע ביופסיית מחט. קיימות מחטים שמאפשרות להוציא חתיכה גדולה מהגוש".

את ביופסיית המחט ניתן לבצע בעזרת מחט דקה או עבה, כאשר ביופסיית מחט דקה,FNA - Fine Needle Biopsy, נמצאת פחות בשימוש ומתאימה למצבים ייחודיים כמו ציסטה בשד. את הביופסיה מבצעים בעזרת הרדמה מקומית, הנבדקת חשה רק דקירת מחט קטנה, שאינה דורשת החלמה ואינה מותירה צלקת. מרבית הנבדקות עוברות ביופסיית מחט עבה, Core Needle Biopsy, שבמסגרתה מוחדרת מחט עבה תחת הרדמה מקומית ובעזרת אמצעי שיקוף אל הממצא החשוד ושואבת ממנו גליל של רקמת שד. הפתח דרכו מוחדרת המחט יוצר לרוב פצע קטן שאינו מצריך תפרים ואינו מצלק. יש מחטים שונות וכל רופא משתמש במכשור המתאים ביותר: במחט הנחוצה בעיניו ובשיקוף הרצוי, ממוגרפיה או אולטרה סאונד שדיים.

"כמו ביקור אצל רופא שיניים"

ד"ר פילדס מתאר את ההכנות לבדיקה ואת התחושות שהיא מעוררת: "לפני ביופסיית מחט בהרדמה מקומית אין צורך בהכנה מוקדמת ואין צורך להיות בצום. נשים שנוטלות תרופות צריכות להתייעץ בטרם הבדיקה האם הן יכולות להמשיך בנטילתן. חשוב לשמוע את כל ההנחיות בעת קביעת התור לבדיקה. הבדיקה עצמה אינה נעימה אך גם אינה נוראית. רבות משוות אותה לביקור אצל רופא שיניים. הבדיקה אורכת בין עשרים לחמישים דקות, במהלכן חלק מהנשים מרגישות מעט אי נוחות בעת מתן זריקת ההרדמה ובעת נטילת הדגימה. מעט נשים מדווחות לאחר הבדיקה על כאב קל באזור הביופסיה, שיכול לחלוף בעזרת משככי כאבים. לרוב הבדיקה אינה יוצרת כל סיבוך ואין בה סיכונים משמעותיים".

בואו לדבר על זה בפורום רדיולוגיה - בדיקות הדמיה: רנטגן, MRI, CT, אולטרה-סאונד וממוגרפיה.