פצועים סוריים, טיפול ישראלי

מדי יום מגיעים לבתי חולים בצפון הארץ אזרחים סוריים הנפגעים מהלחימה הקשה במדינה השסועה. הצורך של הפליטים הסוריים בקבלת טיפול רפואי מציב בפני הקהילה הרפואית הישראלית לא רק אתגרים רפואיים, לאור התמודדות עם שלל פגיעות מכלי נשק, אלא גם אתגרים אנושיים ומוסריים מגוונים. הטיפול המסור של גורמי צבא רפואיים ושל הרופאים בבתי החולים הישראליים מחמם את הלב - וחושף צד אנושי של הישראליות.

מאיזה פציעות נפוצות סובלים הפליטים הסורים המבקשים טיפול רפואי בישראל?

כמו בכל איזור לחימה, מדובר בפציעות רב מערכתיות, עקב פגיעה מכלי נשק, לרבות קליעים; אך יותר מכל, ישנן פציעות משניות להדף אשר משולבות עם פציעות חודרות, בעיקר עקב רסיסים.

איזה חידושים באמצעי הדימות מסייעים לאבחן ולקבוע את מצבם של הפצועים ואת הטיפול בהם?

קיימים כיום מכשירי C.T חדשים ומהירים, המקלים מאד על מלאכת האבחון של מצב הפצועים. בין יתרונותיהם הרבים: המכשירים החדשניים הללו מאפשרים סריקות מיטביות גם בחולים המצויים באי-שקט ואשר אינם משתפים פעולה בבדיקה; זמן הסריקה הנדרש קצר ביותר; ומכשירים אלה מאפשרים הדמיה של אזורי פציעה נרחבים בגוף האדם, המאפשרים לרופאים לאבחן בעיות שונות ולנתב כל נבדק לטיפול המיטבי עבורו.

חלק ממכשירי ה-C.T הללו, שהם מכשירם ספירליים, גם מאפשרים לנו לבצע בדיקות מדויקות של כלי הדם ("אנגיוגרפיה") שבעבר ניתן היה להדגימם רק על ידי ביצוע צינתור.

האם קיימים גם חידושים בדרכי הטיפול המסייעים בהתמודדות הרפואית עם פציעות האופייניות לפליטי המלחמה?

בוודאי. ישנם כל הזמן חידושים המסייעים להתמודדות עם הפציעות. דוגמא בולטת לחידוש היא הטיפול בכלי דם פגועים. ישנם היום שלל אמצעים לטיפול בפגיעות של כלי דם, שפיתוחם התאפשר הודות להתקדמות הטכנולוגית המאפיינת את העשורים האחרונים.

בין אמצעי הטיפול הללו, בולטים מיקרוקטטרים (צנתרים זעירים), חומרים סינתטיים שונים, כגון סטנטים, בלונים, דבקים ועוד. כל אלה מסייעים לרופאים השונים לטפל בפצועי מלחמה. לרוב, משום שהפגיעה רב מערכתית, יכלול הטיפול מעורבות של מומחה לרדיולוגיה פולשנית ומומחים נוספים, לרבות אורטופדים, כירורגים, כירורגים של כלי דם ופלסטיקאים.

מעבר להתמודדות עם הפן הרפואי של המצב, איזה תחושות מזמן המפגש עם הפליטים הזקוקים לעזרה בגבול הצפון?

ישנם הרבה סיפורים מרגשים על מפגשים עם שכנינו הפצועים, היכולים ללמד הרבה על אחווה בין שכנים ועל יחסים בין בני אדם, למרות קיומם של ענני מלחמה. מצב זה, בו שוכבים אנשים פצועים ושותתי דם, אשר לבגדיהם מוצמד פתק ובו קריאה לעזרה - חוזר על עצמו כמעט בכל יום. לצערנו, רוב הסיפורים לא מתפרסמים, מסיבות שונות, ולכן רוב הציבור בארץ ובעולם לא מודע למתרחש באמת בהיבט ההומניטרי.

מי שמעורב בעניין מכיר מקרוב לא מעט סיפורים מרגשים ומחממי לב על הפצועים שחייהם ניצלים בזכות טיפול ראשוני מסור מגורמים רפואים של צה''ל וטיפול ממושך בבית חולים הומניטרי על גבול ישראל-סוריה או בבית חולים בצפון הארץ.

התנהלות זו ראויה בעיניי והיא מקור לגאווה עבורי ועבור יתר הרופאים הישראלים, שחרתו על דגלם עזרה לזולת, אנושיות וטיפול בכל אדם. כבני אדם וכרופאים אנו מאמינים ומחונכים לכבד כל אדם ולהעניק טיפול לכל אדם, לכל פצוע ולכל חולה, ללא קשר למוצאו, דתו או צבע עורו. אני גאה להיות אזרח ורופא במדינה שמחנכת אותנו לערכים אלה.

ד"ר מרסלו דייצ'מן הוא מנהל מכון הדימות, המרכז הרפואי זיו.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

נתונים על נפגעים סורים המטופלים בישראל יוצגו בכנס איגוד הרדיולוגים שייערך בסוף השבוע באילת.

בואו לדבר על זה בפורום רפואה דחופה - מיון.