סרטן ריאות: חשיבות בדיקת סקר

85% מהחולים בסרטן הריאות הם מעשנים בהווה או בעבר. במרבית המקרים, סרטן ריאות מתגלה בשלב מאוחר מדי, כאשר כבר מופיעים הסימפטומים למחלה. 30% מהגילויים הם בשלב מתקדם שאיננו בר ריפוי.

מהם הסימפטומים של סרטן הריאות?

סימפטומים מדאיגים כוללים, בין היתר, שיעול שאיננו חולף - או אף מחמיר, כאבים בחזה, ירידה דרסטית ולא מוסברת במשקל, איבוד תאבון, שיעול עם כיח דמי או בצבע חלודה, קוצר נשימה, עייפות, חולשה, צפצופים ריאתיים חדשים ועוד.

מהם גורמי הסיכון העיקריים למחלה?

עישון
עישון פסיבי
עישון מריחואנה (קנביס, גראס)
עישון מקטרת וסיגרים
סיכון גנטי
גז הראדון
חשיפה לאזבסט
חולים שחלו בעבר בסרטן - וקיבלו טיפולים שונים כנגד המחלה
מערכת חיסון מוחלשת

כיצד ניתן לאתר גידולים ממאירים בשלבים ברי ריפוי?

במשך שנים נערך חיפוש אחר בדיקה שתהיה טובה מספיק על מנת לשמש כבדיקת סקר. העיקרון של בדיקת סקר הוא לעשות אותה לפני הופעת הסימפטומים של המחלה כך שניתן יהיה לאבחן את המחלה מוקדם בכדי לתת טיפול יעיל כשהמטרה היא החלמה מהמחלה. נערכו ניסוייים מרובים במטרה למצוא את בדיקת הסקר שכללו גם בדיקות ברונכוסקופיה וצילומי חזה, אך בדיקות אלה לא הוכיחו עצמן כאמצעי יעיל לגילוי מוקדם, מכיוון שהן איתרו את המחלה רק בשלב מתקדם.

מהי בדיקת הסקר שמבוצעת כיום?

מכשיר הסי.טי הוא מכשיר שהומצא בשנות ה-70 ועושה שימוש בקרינת רנטגן, על מנת לייצר תמונת מחשב. המכשיר פורס את הגוף ל "פרוסות אנטומיות" של איברי הגוף השונים והוא מאפשר זיהוי של כל איברי הגוף וזיהוי של מחלות שונות.

בדיקת CT ריאות בקרינה נמוכה הוכחה לאחרונה, כבדיקת סקר אמינה לאבחון מוקדם של סרטן ריאות. הקרינה בבדיקה זו היא מינימלית והיא נמוכה בכ-90%, בהשוואה לבדיקת CT חזה רגילה. התועלת של הבדיקה גדולה בצורה דרמטית מה"נזק" כביכול, של הקרינה.

האם הוכחה יעילות בדיקת סקר זו?

"הניסוי הלאומי לסקר הריאות בארצות הברית" כלל 53,000 גברים ונשים בגיל 55-74 שהיו מעשנים כבדים, מ-33 אתרים בארה"ב. הנבדקים עבור צילומי חזה או בדיקות סיטי של החזה בקרינה נמוכה במטרה לאבחן ולטפל בסרטן הריאות. הניסוי הראה שהשימוש בסיטי יעיל מאוד. השימוש בסיטי חזה בקרינה נמוכה כבדיקת סקר הפחית ב-20% את המוות כתוצאה מסרטן ריאות בקבוצת הניסוי, ביחס לקבוצת הביקורת.

האם כל אחד יכול לבצע בדיקת סקר זו?

על המועמד לבדיקת סיטי ריאות בקרינה נמוכה לעמוד בקריטריונים המתאימים כדי לעבור את הבדיקה. לאחר הניסוי, פרסומו מספר איגודים מדעיים רפואיים גדולים בארה"ב קריטריונים לביצוע הבדיקה. הבדיקה איננה מתאימה לכל אחד, אלא לאוכלוסייה בגיל 50-77 - מעשנים או מעשנים בעבר, שהפסיקו לעשן במהלך 15 השנים האחרונות.

הקריטריון הראשון להתאמה הוא כמות העישון. מחושב ערך שמכונה "שנות קופסא"- כמות הסיגריות נמדדת לפי החישוב הבא - כמות חבילות הסיגריות ביום, כפול מספר שנות העישון.

התוצאה צריכה לעמוד על 30 שנות קופסא לפחות. קריטריון חשוב נוסף הוא מצב בריאותו של הנבדק: על הנבדק להיות בריא יחסית; וזאת על מנת שאם הבדיקה תגלה חשד לסרטן ריאות, שיחייב ביצוע טיפול או ניתוח כלשהו, יוכל הנבדק לעמוד בטיפול המתבקש ולא יהיה חולה מכדי לבצע אותו.

האם גם בישראל מקפידים על פרמטרים אלה?

בארץ יש יותר גמישות בביצוע הסקר, מכיוון שהקריטריונים גובשו גם מתוך ראייה כלכלית ולא רק מטעמים רפואיים מקצועיים; "בגדול" כל מקרה נבדק לגופו, כאשר הקריטריונים המוגדרים בספרות הרפואית הם הקריטריונים המנחים. כאשר שוקלים ביצוע בדיקת סקר שלא על-פי הקריטריונים, השיקול לבצע את הבדיקה או לא, מושפע ממגוון גורמי סיכון שרלוונטיים לנבדק כגון: גנטיקה, שנות עישון וגילו של האדם המבקש להיבדק. כמו כן, חשיפה לגז ראדון, אזבסט, מחלת ריאה כרונית וכדומה.

מי מבצע את הבדיקה?

רדיולוגים מפענחים את בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן הריאה. הרדיולוג הוא רופא אשר עוסק באמצעי דימות רפואיים; מטרתו היא איסוף מידע רפואי, לצורכי אבחון וטיפול. הרופאים הרדיולוגים משלימים תקופת התמחות ארוכה, בה הם לומדים אודות המחלות השונות, על דרכי האבחון הנדרשות ועל האבחון שאמצעי הדימות השונים.

לאחר ביצוע בדיקת הדימות, הרדיולוג עובר על המידע הרפואי, המידע המעבדתי, על הפרטים הקליניים, מפרש את התמונות ומייצר דו"ח ממצאים ואבחנה לרופא המטפל. הציבור בישראל לא מכיר מספיק את מקצוע הדימות ואת חשיבות הרדיולוג בתהליך האבחון והטיפול. הרדיולוג מזהה את הבעיה אצל החולה וגם יודע להמליץ על הטיפול המתאים ביותר עבורו. ללא המידע החשוב שמייצר הרדיולוג לא יתכן אבחון וטיפול.

מה עושים בבדיקה?

הבדיקה כוללת סריקה של החזה באמצעות מכשיר הסיטי, מאזור הצוואר התחתון ועד לבטן העליונה, כאשר המטרה היא לאתר ולזהות בריאות נקודות קטנות המכונות נודולים (בגודל של מילימטר). נודולים אלו הם לעיתים רבות צלקות זעירות אך יכולים גם להיות גידולים ממאירים זעירים בשלב מוקדם.

מטרת האבחון היא לזהות נודולים בריאות ולבצע מעקב אחר התפתחותם, על מנת להבחין בין אלו שהינם צלקות חסרות משמעות לאלו שהם גידולים סרטניים. את המעקב מבצעים אחת לשנה - ובהתאם לגודל הממצא קיימות הנחיות מוגדרות להמשך המעקב או הטיפול. כל מראה חשוד (לסרטן יש לעיתים רבות מראה דמויי צורת "שמש") מחייב ביצוע ביופסיה- הוצאת דגימת תאים מהריאה. הסקר מאפשר גילוי מוקדם של סרטן הריאות, בשלב ראשוני - ממנו ניתן להבריא.

מהם חסרונות הבדיקה?

1. חשיפה לקרינה - חשוב מאוד להבהיר לציבור שהבהלה מקרינה מוגזמת מאוד ואינה מוצדקת. בבדיקות רנטגן ובבדיקת סקר בפרט, רמת הקרינה לה נחשף הנבדק נמוכה ואינה מגיעה מסכנת את הנבדק. ההתייחסות לסיכון הנובע מחשיפה לקרינה תלויה גם בגיל הנבדק. בילדים מאוד מקפידים מאוד על חשיפה נמוכה לקרינה ומשתדלים מאוד להימנע מחשיפה מיותרת לקרינה; אך אצל מבוגרים, במיוחד מעל גיל 40, הסיכון מחשיפה לקרינה פחות משמעותי.

2. אצל 1 מתוך 4 נבדקים, מוצאים בבדיקה ממצאים שמתבררים במהלך המעקב כלא סרטניים - כך שניתן לומר שהבדיקות שמבוצעות במהלך הבירור, המעקב, החרדה והחשש היו מיותרים.

לסיכום, ניתן לומר, בדיקת סיטי ריאות בקרינה נמוכה למעשנים היא בדיקה חשובה מאוד שיכולה להציל חיים. יש לבצעה לנבדקים שעומדים בהתוויות המקובלות בספרות הרפואית.

פרופ' אריק בלשר, מנהל את אגף הדימות במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ואת מכון ה-CT במרכז הרפואי רמת אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום סרטן ריאה.