ויטמינים: טבעי וגם בריא?

א. בת 70, נהגה ליטול, עד לא מזמן, תוספי תזונה רבים. תוך כדי ביצוע בדיקות לקראת טיפול רפואי שעתידה היתה לעבור, נתגלה כי היא סובלת מעודף אשלגן בדם (היפרקלמיה) - מצב שגורם לקצב לב לא סדיר, ובמקרים קיצוניים עלול לסכן חיים. התופעה הלא רצויה חלפה כשהפסיקה ליטול את תוספי התזונה.

היא, כמו חסידי בריאות ואיכות חיים נלהבים אחרים, אשר נוטלים תוספי תזונה, וסבורים בטעות שאם לא יועיל ודאי לא יזיק, לא השקיעה מחשבה בהבנת מנגנוני הפעולה והמינונים הרצויים, כי "מה כבר יכול לקרות - זה בסך הכל חומרים טבעיים".

על רקע השימוש הגובר במינונים גבוהים של תוספי תזונה, פורסמה לאחרונה סקירה של הספרות המדעית אודות יעילותם ובטיחותם של ויטמינים נוגדי-חימצון (A, E ו-C) שהשימוש בהם נפוץ. הסקירה, שפורסמה באפריל האחרון ב-Cochrane Library (גוף מדעי עצמאי נחשב העוסק בסקירות רפואיות), בחנה למעלה מ-1,000 פרסומים מדעיים אודות השימוש בוויטמינים מסוג בטא-קרוטן, A, E ו-C המוכרים כנוגדי-חימצון, ואשר יוחסו להם עד כה יתרונות רבים, כגון: הגנה על המערכת הקרדיו-וסקולרית, מניעת מחלות כרוניות, הפחתת היקף תחלואה בסרטן ואנטי אייג'ינג.

הסקירה העלתה כי לא נמצאו כל הוכחות לכך שנוגדי חימצון מאריכים את תוחלת החיים. מאידך נמצא, כי נטילת בטא קרוטן, ויטמין C, E ו-A בכמויות גדולות בהרבה מאלה שמצויות במולטי-ויטמינים רגילים אינה בטוחה לשימוש ובמקרים מסוימים, שאינם שכיחים, אף עלולה לגרום למוות.

לדוגמא: 26 מהמחקרים שנסקרו הראו כי מתן ויטמין E מעלה את שיעור התמותה. כך גם לגבי 12 מחקרים שבדקו את השפעת בטא-קרוטן ו-16 מחקרים שבדקו את ויטמין A. החוקרים טוענים כי השימוש בנוגדי-חימצון, במיוחד במינונים הגבוהים, עשוי לפגוע בתפקוד המערכות בגוף.

היקף המכירות של שוק תוספי התזונה העולמי נאמד בלמעלה מ-45 מיליארד דולרים ונהנה משיעורי צמיחה קבועים של 4% בשנה. המדינות המובילות בשיעורי הצריכה הן ארה"ב ויפן. בישראל פרסם איגוד לשכות המסחר תחזית פידיון לשנת 2007 בגובה כ-780 מיליון שקל: בממוצע 80-100 ש"ח בחודש לצרכן. אבל, הערך הממוצע אינו מייצג משום שהוא משקלל צרכנים "כבדים" המוציאים מאות שקלים בחודש על תוספי תזונה שונים, לעתים עד 10 מוצרים שונים ליום. לדוגמא: צרכן המשתמש באופן קבוע בויטמין C, ויטמין E, אומגה 3, קואנזים Q10 ותוסף להרזיה יוציא כ-400 עד 500 ש"ח לחודש.

התנהגות צרכני הוויטמינים וצמחי מרפא מצביעה על "תפיסת סיכון" נמוכה עד אפסית, שאינה תמיד תואמת את העובדות בשטח. "המשתמשים הכבדים" בוויטמינים לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הם טוענים ובצדק רב מבחינתם כי "זה טבעי" (זוהי אמירה נכונה חלקית - האם בטבע אין חומרים טבעיים שהם לגמרי רעילים? נזכיר רק את פטריות הרעל לסוגיהן) מרבית הצרכנים אינם נוהגים לבדוק מה מקור המוצר ואיכותו, והאם מוצר כזה או אחר נהנה מתמיכת מחקרים קליניים, שהוכיחו את יעילות השימוש בו ובטיחותו. מבחן רלוונטי במיוחד כשמדובר באוכלוסייה שצורכת, לצד התוספים, תרופות.

הידעתם כי למבוגרים הסובלים מהפרעות בתפקוד בלוטת התריס מומלץ להימנע מתוספים שיש בהם יוד, כגון תכשירי אצות, או תכשירי הרזיה המכילים עודף יוד. לאותם אנשים מומלץ לוודא שתכשיר המולטי-ויטמין אינו מכיל יוד. לחולים שסובלים מנטיה לקרישיות-יתר ומטופלים בנוגדי קרישה מומלץ לוודא שבתכשיר המולטי-ויטמין שלהם אין ויטמין K, הסותר את פעילות נוגדי הקרישה. גם עודף בוויטמין A אינו מומלץ, בייחוד לנשים בהריון, משום שהוא עלול לפגוע בעובר. כדי לא לסבול מעודף מינון של ויטמין A מומלץ לבדוק האם התכשיר מכיל גם בטא-קרוטן, המשמש כחומר מוצא לויטמין A.

את הצורך בוויטמינים ובמינרלים בקצובה היומית הנדרשת מומלץ למלא באמצעות השקעת תשומת לב במזון שאנו צורכים. תזונה מגוונת היא עדיין המפתח לאספקת ויטמינים ומינרלים, ותזונה מגוונת ואיכותית צורכת זמן. הקריירות התובעניות והיעדר זמן מונעים תפריט מאוזן, ולא ניתן לספקו באקראי, אלא להקדיש זמן ארוחות טריות ומגוונות המכילות מגוון ירקות ופירות, מוצרי חלב, דגים עוף ובשר. יחד עם זאת, שימת לב לתכולת מרכיבי המזון יכולה לשדרג את ערכו התזונתי, לדוגמא: שימוש ב-2 כפות שמן זית ביום מומלץ לאספקת חומצות שומן מסוג אומגה 9, ואכילת פלפלים אדומים יעשירו את גופנו בחומצה פולית.

המחקר האחרון העלה לכותרות את המורכבות של צריכת הוויטמינים במינונים שונים. חסידי הוויטמינים טוענים כי ערכי הקצובה היומית המומלצת מיושנים ואינם מותאמים למחקרים העדכניים. מאידך, טוענים אנשי מקצוע המייצגים קו שמרני יותר, כי עודף ויטמינים אינו מועיל ועלול אף להזיק. הקצובה היומית המומלצת לויטמין C למשל היא כ-90 מ"ג ליום. מרבית תוספי התזונה מסוג ויטמין C מכילים 500-1,000 מ"ג בטבליה: פי 5-10 מערכי הקצובה היומית המומלצת! גם בויטמין E המצב דומה: הקצובה היומית המומלצת עומדת על 15 יחידות בינ"ל, בעוד שמרבית התוספים מכילים 200-400 יחידות בינ"ל: פי 13-26 מערכי הקצובה היומית המומלצת! בנוסף, צריך לזכור: ויטמינים ומינרלים אינם פועלים כל אחד בנפרד, אלא בסינרגיה אחד עם השני, ולכן עודף של ויטמין מסוג מסוים אינו יעיל, אלא אם רמת הוויטמינים הכללית טובה.

לעת עתה, רשויות הבריאות ברחבי העולם טרם שינו את ערכי הקצובה היומית המומלצת.

הנטייה הרחבה לטיפול עצמי והיעדר פיקוח אדוק על מכירת ויטמינים וצריכתם יכולים להיות בעוכרי המשתמשים, שנוטים לחשוב כי ככל שירבו בנטילת ויטמינים, כן ייטב. מחקרים מעידים, כי אוכלוסייה מבוגרת נוטה לפתח חסרים של ויטמינים, שמקורם בירידה הדרגתית ביכולת הספיגה של מערכת העיכול. לעתים דווקא מזון לא-מעובד מכיל ויטמינים שהם פחות זמינים לגוף, ועל מערכת העיכול לבצע מספר רב של תהליכים אנזימטיים עד שהיא מצליחה לפרק את המזון ולהגיע לוויטמין עצמו. לאותם צרכנים שגילם 50 ומעלה, אבל לא רק להם, הפיתרון האופטימלי והבטוח הוא צריכה קבועה של מולטי-ויטמין, המכיל את כל הוויטמינים במינונים התואמים את הקצובה היומית המומלצת.

רות בן שלום קולס היא רוקחת, מנהלת מוצר בחברת פרמשלום, ויבואנית תוספי התזונה מבית פרמאטון.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום תזונה טבעית
פורום תזונה קלינית
פורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר - בשיטת ד"ר לוי