שאלות נפוצות ותשובות מומחה ברפואת שיניים
טיפול שיניים? מחלת חניכיים? הכתר מתרופף? כל התשובות לכל השאלות השכיחות
תשובה: המיומנות לבצע טיפול אורטודונטי לינגוולי או פלטינלי נפוצה למדי היום בקרב המומחים לטיפול אורטודונטי ! אני סמוך ובטוח שאם תפנה למומחה לאורטודונטיה באזור מגוריך יוכל ביושר ובכנות לומר לך אם הדבר בתחום מיומנותו והכשרתו או לחילופין להפנותך למי שידוע לו בתת התמחות זו !
השיטה בה מודבקות מדבקות וכפתורים קטנים בצד הפנימי של השיניים וביניהם נמתחים תיילים דקים וגמישים , עלולה לעיתים קרובות לעורר קשיי היגוי הברות לשוניות וחיכיות ופחות מומלצת במקרים בהם המתרפא צריך להתבטא בחופשיות למשל מורה ,מרצה ,שחקן ,עו"ד וכיוב' . מאידך היא מתאימה ביותר לאנשים יצוגיים כגון דוגמנים דיילים וכל מי שעבודתו לא כרוכה בהסברה וטיעון.
רשימת האורטודונטים מופיעה בדפי זהב או ברשימת הסתדרות רופאי השיניים אשר הופצה לאחרונה וכמו כן ניתן לפנות ללשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות ע"מ לקבל רשימה שלמה ועדכנית של המומחים לאורטודונטיה במקום מגוריך ! לצערי בפורום זה ובמסגרת תפקידי אני מנוע מלהפנותך לרופאים מסויימים כפי שדר' רונן ר. מציע בתשובתו ולכן אני מציע שתתעניין מפה לאוזן של פציינטים שעברו טיפול מוצלח ואף תיעזר ברופא השיניים המשפחתי שלך שחזקה עליו שיוכל להנחותך נכוחה למומחה הנכון
תשובה: ככלל :"כתרים לא צריכים להתנדנד כעבור שנה -לא משנה מאיזה חומר נעשו או כיצד הודבקו" !
הציפיות מכתרים שהוכנו כראוי ע"י הרופא והטכנאי שעובדים בצוות ומשלימים האחד את מלאכתו של השני
שלא יפלו לפחות משך מספר שנים (כשלוש שנים ) ובודאי שלא יהיה צורך בהשחזת שינייים סמוכות שנה לאחר הכנת כתר בשן לצורך ביצוע גשר .
כתר חרסינה מבוצע בשלבים אחדים המאמתים אחד את משנהו : קודם מכינים את השן בצורת שן מוקטנת עם דפנות מקבילות ככל האפשר תוך השארת עובי למתכת ולחרסינה ואז מטביעים את השן בחומר מטבע סיליקוני הנתון בכפות מיוחדות . לפי המטבע שלוקח הרופא מכינים במעבדת השיניים כיפת מתכת מדוייקת יצוקה מפלדיום בד"כ .אח"כ מודד הרופא את הכיפה על השן ומודא התאמה מלאה של המשטח הפנימי של הכתר למשטח השן המושחזת ורק אז מועברת הכיפה ממתכת למעבדה במטבע נוסף שלוקח הרופא לצורך העתקת יחס מרחבי של הכתר המיועד ועמדת שיניים סמוכות והחניכיים . במעבדת השיניים שורף הטכנאי את קרמיקה או הפורצלן על המתכת של הכיפה באופן שיהיה חיבור מכני וכימי ביניהם ומבלי שיופעל מתח על המתכת שעלול לעקם את המתכת . הכתר נבדק שוב ע"י הרופא מותאמות נקודות המגע שלו עם שיניים סמוכות ,צורתו נבדקת וצבעו ואז על רופא השיניים להקדיש זמן די ארוך להתאמת הסגר בשיניים כלומר לווידוא שאין השן מתנגשת עם הנגדיות מולה יותר מן האחרות . רק אם השן מותאמת הייטב הרופא מלטש את האיזורים ששונו ומחליקם ואז באה ההדבקה כאשר לעיתים קרובות מודבק הכתר לנסיון בדבק זמני .
ההדבקה הקבועה נעשית בכל דבק שהרופא בוחר בהתאם להתאמת המשטחים וגודל שטח פני השן הבאים במגע עם הכתר אך גם הדבק הטוב ביותר לא יוכל "לפצות " על הכנה לא מקבילה דיה של קירות השן + גובה מועט של השן + התאמה עלובה של היציקה + איזון סגר שלא הוקדש לו זמן ותשומת לב כנדרש !
בקיצור פרק הדבקים בתשובתו של דר' רונן ר. חברי המלומד נכון מאוד אך איננו בא לעולם ללא דייקנות בהכנת השן לכתר ובדיוק עבודת המעבדה ובאי דילוג על שלבי העבודה כפי שלמד הרופא בפקולטה לרפואת שיניים . מילות המפתח הן :דייקנות מיומנות והקדשת זמן ומחשבה לתכנון הטיפול וביצוע כל שלביו לפי הספר !
תשובה: מחלות חניכיים מתפתחות כעיקרון במתכונת זיהום אופורטוניסטי - אשר מוצא את ההזדמנות להתפרץ כאשר נוצרים תנאים מתאימים להתקדמותו כגון :מחלה מתישה ואו מתח נפשי ממושך הפוגמים בתנגודת או ריבוי חלקי של חלק מאוכלוסיית חיידקי הפלורה האוראלית .
בכל ההזדמנויות הללו ישנה תמיד מערכת יחסים אינטראקטיבית בין המאחסן החולה והחיידק או החיידקים גורמי הדלקת - כאשר גורמים מסייעים או חושפים כגון אבנית סתימות וכתרים לקויים הם למעשה בעלי השפעה מסייעת .
הגורם האטיולוגי של מחלות החניכיים הוא חיידקי הפלאק הדנטלי(הרובד על השיניים)והשפעתו על הרקמות שונה מאדם לאדם בהתאם לרגישותו לנוכחות חיידקים אלו!
קצב התקדמות המחלה הפריודונטלית תלוי במצב הבריאות הכללי של הסובל ממנה :מצב האיזון ההורמונלי שלו לגבי הורמונים של בלוטת התריס האדרנל הלבלב ומעל לכולם שליטת בלוטת יותרת המוח על הבלוטות .
גם לתכונותיהם וכמותם של תאי דם לבנים ויכולתם להלחם להצמד ולבלוע את החיידקים ישנה משמעות רבה . בנוסף לכך לתכונות הרוק כמותו צמיגותו והרכבו יש השפעות רבות על הנטיה למחלות חניכיים .לעישון השפעה רבה על תחלואת חניכיים בדכאו את כוחות הריפוי תוך צמצום אספקת הדם לאיזורים מודלקים!
אם נביט במיקרוסקופ בחתך של חניכיים בריאות נופתע לגלות הסננה של חיידקים ותאי דם לבנים המעידים על מאבק בפולש כלומר דלקת כרונית ! וחניכיים מודלקות בצורה קלה מראות תמונה בחתך מיקרוסקופית של דלקת חריפה (פלישה רבה של חיידקים ותאי דם לבנים רבים הנלחמים בם)
מכל אלה תבין שישנו כאן מאבק תמידי בין הגוף לפולש כאשר הגוף אינו במיטבו הפולש גובר וכך מתקדמת מחלת החניכיים בקצב ההזדמנות שנוצרת עבורה !
לתורשה ישנה השפעה רבה אך לא ניתן עדיין לשלוט בה אלא לסווג אנשים לפי נטיית הוריהם למחות חניכיים ולהשגיח עליהם יותר !
הטיפול הוא תומך מפחית גורמים לדלקת (חידקים )ומסלק גורמים מסייעים (הסרת אבנית ליטוש או החלפת סתימות וכתרים לקויים)ופעולה של סילוק כירורגי של רקמת חניכיים פגועה והקצעת שרשים ע"מ לאפשר התחברות של החניכיים לשן מחדש. מעל לכל צחצוח וניקוי קפדני של רובד החיידקים למניעת החמרת המחלה !
תשובה: הרדמה כללית לצורך טיפול שיניים אינה ניתוח כלל ועיקר אלא מוצא אחרון לביצוע טיפול הכרחי בילד עם חרדות דנטליות עזות או בילדים צעירים מאוד טעוני טיפוח מבחינה דנטלית .גם ילדים עם בעיות התנהגותיות ואו תקשורתיות ואו בריאותיות שקשה לטפל בשיניהם בדרכים אחרות מופנים לעיתים לטיפול בהרדמה כללית .
קשה להתייחס לאחוז הילדים העוברים טיפול שיניים בהרדמה כללית שכן הדבר תלוי בזמינות השירות הנ"ל ובגישה של המומחים לרפואת שיניים לילדים לפלח זה של טיפול .
אין לי ספק שההחלטה לבצע אל בנך טיפולים בהרדמה כללית נפלה לאחר שהרופא המומחה
שקל את כל האלטרנטיבות ושלל אותן אחת לאחת.
בטיפול כזה אשר חייב להתבצע במרפאה שקיבלה אישור לביצוע הרדמה כללית ממנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות (לאחר ששקל את התנאים והציוד במרפאה) חייב להשתתף גם רופא מרדים מוסמך אשר מצוייד בכל ציוד הניטור הנדרש להרדמה כללית (מוניטור לב ונשימה וכן מוניטור לרוויון של חמצן בדם ומדדים אחרים של חיות ).
כמובן שציוד ההרדמה וההחיאה במרפאה כזו חייב להיות מושלם .
כאשר כל התנאים הנ"ל מתקיימים (אל תתביישי לודא רישוי המרפאה לעסוק בהרדמה כללית ורשיון המומחה להרדמה שינהל את ההרדמה הכללית )הסיכון בהרדמה הינו קטן ואינו עולה על 1:10000 מקרים של סיבוך.
יש לציין שהטיפול נעשה בהרדמה אחת וכל הטיפולים המתוכננים נעשים בו זמנית .
ילדך לא יזכור את החוויה הזאת כטראומה והביקורת לאחר הטיפול תהיה המפגש הנעים ונעדר הכאב שיתקיים בין הילד לרופא השיניים . מכאן והלאה יפתח דף חדש ביחסי הרופא והילד שיכלול כמובן חיזוקים חיוביים אשר כך נקווה יהפכו אותו למתרפא משתף פעולה .
לעניות דעתי מבלי להתייחס למקרה הספציפי של ילדך (שאותו לא בדקתי ולא הכרתי)
במידה ונשקלו כל האפשרויות האחרות ע"י פדודונט וזה הפתרון היחידי שיאפשר טיפול הכרחי לבנך (שאם לא יתבצע יסבול הילד מזיהומים ומורסות ואבדן שיניים אשר יסכנו את בריאותו יותר מההרדמה הכללית ) הרי שהטיפול מומלץ בתנאי שתוודאי ללא בושה את כישורי הרופאים והמרפאה ורשיונותיהם לבצע סוג זה של טיפול .
תשובה: השימוש בגאז צחוק (ניטרוס אוקסיד ) הוא בטוח , כאשר רופא השיניים המטפל יודע את הריכוז המותר של הגאז בתערובת עם חמצן ואת התוויות הנגד של החומר (שהן לא רבות) .
מקובל לא לטפל בגאז צחוק בנשים הרות .
מקובל גם להיזהר בגאז בחולים עם הפרעות נשימה .
גם בחולים פסיכיאטריים מקובל להימנע משימוש בגאז צחוק .
מלבד אלו שילוב בין תרופתי עם תרופות שונות הידועות לרופא השיניים אינו רצוי או דורש תיאום עם רופא המשפחה הכללי .
השימוש בגאז צחוק כבר למעלה ממאה שנה משיג אלחוש יחסי ע"י הרמת סף הכאב ובכך מסייע להתגבר על חוויית הכאב שעלולה להתרחש במהלך טיפול שיניים.
תשובה: הלבנת שיניים מתחלקת לרוב לשני סוגי הלבנה :
!) הלבנה חיצונית 2) הלבנה פנימית
בשני המקרים משתמשים בתמיסות של סודיום פרבוראט או תמיסות מרוכזות של מי חמצן כאשר חום מהווה הגורם המפרק את התרכובות הלא יציבות האלו ומשחרר את החומר הפעיל אשר לרוב הוא חמצן במצב אטומרי או מוליקולה אחרת אשר תביא לפירוקם של חמרי הצבע האורגניים בשן ולהלבנת רקמת הדנטין הספוגית .
בתהליך כזה יש ללייזר אפקט מחמם ובכך משפעל שחרור חומר פעיל .כל אמצעי פולט חום יכול למלא כאן את התפקיד לא פחות טוב (מנורה חזקה גוף חימום ועוד) מהלייזר .
ידוע שהלייזר גורם לסדקים באנמל של השן ובכך מחליש אותו ופוגם בו ולכן השימוש בלייזר למטרה זו מיותר ואפילו מזיק לטווח ארוך . לעניות דעתי השימוש בלייזר עדיין מחפש תחומים ברפואת שיניים מודרנית וזהו כנראה תחום שאין ללייזר שום שימוש מועיל .
תשובה: אינני יודע מה בדיוק עשו לך מתחת לסתימה הזמנית אך אני מניח שלפחות מוך השן המכיל רקמה עצבית - הוצא כולו ולכן אין מניעה לבצע טיפולים בשן בעודך מנסה להיכנס להריון ללא הרדמה מקומית . רצוי לא קבל טיפול תרופתי כלשהו (כולל הרדמה מקומית ), בעשרת השבועות הראשונים של ההריון שכן תקופה זו הינה רגישה מאוד בגלל השינוים הרבים החלים בה בתפקוד תאי העובר .
יחד עם זה ניתן לבצע צילומי רנטגן הכרחיים בכל תקופת ההריון תוך מיגון בסינר עופרת וצווארון עופרת המבטיחים קרינה אפסית באיזור שאינו מוקרן
(איזור האגן) .
לא רצוי להסתובב תקופה כה ארוכה עם סתימה זמנית מעל שן עם טיפול שורש מכיוון ששן כזו מועדת לפיצוח אם אינה מוגנת בשחזור (כתר או מילואה המגינים על התלוליות ).
הייתי ממליץ לך לפנות לרופא השיניים שלך ולשחזר את השן גם אם את עדיין מנסה להיכנס להריון .
תשובה: מצב זה אשר את מתארת הינו מצב תקין ושכיח בגילאי 7 .
גיל התחלפות השיניים הקדמיות העליונות המרכזיות הוא 7+- 6 חדשים וגם בגיל 8 לא הייתי מודאג לגבי השיניים הקדמיות התחתונות גם הן אמורות לבקוע בגיל 6 +- שנה וגם בגיל 7 ויותר לא הייתי דואג .
קצב התחלפות השיניים די מתאים לגיל ההתפתחות של השלד ופחות לגיל כרונולוגי .
תופעה של העדר שיניים קדמיות מרכזיות קבועות היא נדירה ולא הייתי מביא אותה בחשבון עד גיל 9 עד אז דיה צרה בשעתה .
מדאיג יותר כאשר סדר ההתחלפות אינו כצפוי כלומר : כששן שאמורה הייתה להתחלף קודם לאחרת שכבר בקעה לפה טרם בקעה אך זה איננו המקרה אותו את מתארת .
אם וכאשר לא תיראה בקיעה של שיניים גם בגיל מאוחר מזה שציינתי , עדיין יוכל רופא השיניים המשפחתי שלכם לוודא את מציאות נבטי השיניים וסיבת התעכבותן בצילום רנטגן פשוט .
תשובה: לעששת חוקים משלה היא תוקפת בעיקר אנשים מקבוצות סיכון גבוה למחלה זו .
קבוצת הסיכון הגבוהה ביותר היא קבוצת הצרכנים הכפייתים של סוכרוז בכל צורותיו :כממתיק בנוזלים או כממתק או במזון או אפילו בפירות .
סוכר זה שמפורק ע"י חיידקים המצויים בפלאק הדנטלי למרכיביו (גלוקוז ופרוקטוז) תוך הפקת אנרגיה המשמשת להמשך תהליך הפירוק של פרוקטוז לחומצות פירובית ,אצטית ולקטית - אשר ממיסות את האנמל של השן .
חשיפה ממושכת ותכופה לסוכרוז של פיך גורמת לתקיפה ממושכת של השיניים ע"י החומצות הנ"ל ופגיעה עששתית נרחבת .
הפתרון : הפחתת צריכת הסוכרוז, הגדלת המרווחים בין צריכת ממתק לבא אחריו .
ניקוי הפלאק בעיקר בין השיניים ע"י הסרתו ע"י חוט דנטלי פעמיים ביום .
כל הנ"ל יכול לשפר את מצב שיניך אם כל מוקדי העששת בפיך סולקו ע"י רופא/ת שיניים ואז הסיכויי למוקדים חדשים קטן פי כמה .
יחד עם זה צחצוח במשחה המכילה פלואוריד יכול להשלים את ההגנה ע"י הפיכת האנמל שלך לעמיד יותר בפני תקיפת חומצות ומניעת היצמדות החידקים לשן .
בקיצור על תורשה אין לך שליטה וגם המים שאתה שותה מוזרמים אליך בצנרת ללא יכולת שינוי -אבל את הגורמים החשובים שמניתי לעיל אפשר ואפשר לשנות ולמנוע התקדמות העששת .
תשובה: שן שחורה לילדה כתוצאה ממכה מחייבת בדיקת רופא שיניים ומעקב .
לרוב ההשחרה של השן נובעת משטף דם פנימי (כתוצאה מחבלה בשן) ,שמתארגן ומתפרק למרכיביו . ההמוגלובין מתפרק אף הוא ותוצרי הפרוק שלו נספגים ברקמה הספוגית של השן : הדנטין ונותנים לשן גוון אפור חום עד שחור .
צבע זה לא בהכרח מעיד על דלקת בשן - רק לאחר בדיקות חיות יוכל רופא שיניים לקבוע את מצבה ולהחליט מה יעשה בה .
אם ימצא לנכון לעקור את השן עקב דלקת או זיהום המסכנים את נבט השן הקבועה המתפתחת מעל לשן החלב הרי שזה המצב .
אבל לרוב אין המצב מחייב אלא מעקב עד להתחלפות השיניים הקדמיות בגיל 7 לערך ובמידת הצורך גם לאחר מכן .
תשובה: מקובל בהריון להפריד לתקופות :
עשרת השבועות הראשונים בהם ישנו שינוי בתפקוד הרקמות העובריות ולכן מומלץ להימנע מקבלת תרופות כולל חומרי אלחוש אלא אם כן הטיפול הכרחי לעזרה ראשונה או הצלת חיים.
תקופת הטרימסטר השני והשלישי בהם מותר להשתמש במידת הצורך באילחוש מכיוון שאין שינויים גדולים בתפקוד רקמות העובר ויש בעיקר עליה בנפח של הרקמות העובריות ובשילתן .
מכאן תסיקי שבחודש השישי מותר לקבל אלחוש לפני טיפול חיוני כטיפול שורש (מה גם שלא ניתן לבצע נגיעה במוך שן ויטלית ללא אלחוש) כדי למנוע מהשוק של הכאב לעורר הפרשת פרוסטגלנדינים ולעורר הפלה או לידה מוקדמת אצל האישה ההרה .
ככלל יש להימנע מטיפולים לא חיוניים בתקופת ההריון
אך מומלץ להיבדק היטב אצל רופא/ת שיניים לפני הריון מתוכנן ואפילו לעבור את כל הטיפולים לפני הכניסה להריון .
אם ההריון לא תוכנן מוטב להיבדק ובמידה ויש צורך בטיפול לתזמן אותו לתקופת ההריון האחרונה ובמידה וישנן תחלות חניכיים קשות לדחות טיפולים כירורגיים בחניכיים עד לאחר הלידה .אני מאחל לך לידה קלה ושינים בריאות
תשובה: נסיגת חניכיים היא ביטוי לאספקת דם לא מספקת מן העצם המזינה אותן או שהעצם נספגה כתוצאה מתהליך דלקתי כרוני הקרוי PERI-IMPLANTITIS .
הסיבות לכך רבות : החל מתכנון לא מוצלח של השיקום מעל שתלים,בחירת השתלים באורך קוטר או סוג לא מתאים, העמסה ביתר של השתלים או העדר איזון כוחות לטרליים, חימום יתר של העצם בעת קדיחת הקדחים לשתלים, היגיינה אוראלית גרועה כתוצאה מצחצוח לקוי באזור השתלים, מחלות הורמונליות וסיסטמיות המתגלות או סמויות עם הזמן כגון:סוכרת לא מאוזנת, תת או יתר פעילות של בלוטת התריס או בלוטת יותרת הכליה וכיוב' וגורמים אידיופטיים (שמקורם לא ידוע ).
תשובה: ביתך בת ה-13 הסובלת משיתוק מוחין כנראה סובלת ממתח ווחורקת שיניים כתוצאה מהמתח הנפשי המתגבר עם המתיחות והלחצים בטיפול .יתכן גם שהטיפול האורטודונטי גורם לאי יציבות סגרית ולחיפוש מצב שמאפשר לה סגירה פחות או יותר יציבה וחריקה כתוצאה מאי יציבות זו.
היוועצי נא באורטודונט המטפל ויתכן בשלוב עם הרופא המטפל יוחלט על טיפול תרופתי מרגיע למשך הטיפול של יישור השיניים.
על כל פנים בשלב זה סד לילה לא כל כך משתלב עם מכשירים אורטודונטיים וכל מה שאפשר לקוות שהטיפול האורטודונטי יביא כמה שיותר מהר ליציבות בסגר של ביתך ואז יוקל לה ויתכן שהחריקה תיפסק .
תשובה: לגיל אין כאן משמעות לגבי השחזור של השיניים המתפוררות שלך .מה שחשוב יותר הוא המצב הפריודונטלי (מצב תמיכת העצם של השיניים) יחס כותרת שורש המצב האנדודונטי (טיפולי השורש ) הסגר שלך ומציאות מספיק שיניים בפיך .
אני מציע שתיבדק ע"י רופא/ת שיניים ולאחר בדיקה קלינית ורנטגנית סביר להניח שתוצע לך תכנית שיקומית של השיניים שלך באמצעים הקיימים בארסנל של רפואת השיניים המודרנית :סתימות מילואות כתרים מבנים גשרים ועוד . זאת כמובן אם יש בכלל צורך בכך .
תשובה: מחקרים שהתפרסמו לאחרונה שוללים את ההסבר לחום בבקיעת השיניים ולדברי החוקרים הסיבות הן אחרות כגון זיהומי לוע ואוזניים או במערכת הנשימה העליונה.מוטב שילדך יבדק הייטב ע"י רופא ילדים לשלילת אפשרות כזו.
עם בקיעת השיניים הראשונות נוצרים הכיסים הראשונים בחניכיים ובהן מתרבים לראשונה חיידקים אנאירוביים שעד כה לא היו להם תנאי מחייה מתאימים (סביבה מחוסרת חמצן) .
החיידקים האנאירוביים הראשונים מגיעים לפי התינוק בדרך כלל מאימו שמנשקת אותו, טועמת את מאכליו וכו' או מהמטפלת (התחליף המודרני לחלק משעות היום לאם) . מצב החניכיים של הנ"ל יקבע אילו חיידקים יקבל התינוק . לעיתים החיידקים הם אלימים ברמה נמוכה וגורמים לזיהומים קלים :LOW GRADE INFECTION בלוע באוזניים ואפילו במערכת העיכול (מופיעים שלשולים וריח רע ממערכת העיכול וגאזים ). עם הזמן הפלורה (אוכלוסיית החיידקים ) של הפה מתאזנת והתינוק מתחסן כלפי חלק ניכר מאותם חיידקים וחי עימם פחות או יותר בשלום עד לירידה בתינגודת הבאה :מאיבוד חום גוף ,מתזונה לקוייה ,ממתח ודאגה (איפה אבא) או ממחלת חום מתישה. ואז עלול שיווי משקל דינמי זה להישבר זמנית . מופיעה שוב דלקת בחניכיים לזמן מה וכך כל ימי חיינו נמשכת מלחמה מתמדת בחניכיים בין החיידקים המצויים בכיסי החניכיים לבין רקמות הגוף .ההתחלות תמיד קשות וההמשך מתון יותר.
בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים.
