נותנים אגוזים למי שיש שיניים

כך טוען ד"ר שמואל טאו, מומחה לשיקום פה וחבר באיגוד הישראלי לשיקום הפה. ד"ר טאו מסביר כי לא מדובר בפחד רגיל מטיפולי שיניים, אלא בחרדה קיצונית המכונה "חרדה דנטלית", אשר מתבטאת בתופעות כמו בחילות, הקאות ורעד, המתגברים בסמוך למועד הטיפול.
ד"ר טאו: "בין האנשים שסובלים מחרדה דנטלית, יש גם טייסים ויוצאי יחידות קרביות שאפילו לא מוכנים להיכנס לחדר של הרופא בגלל החרדה. למטופלים מהסוג הזה, עדיף לבצע את הטיפולים בהרדמה כללית מאשר להזניח את הבעיות בשיניים".

מנסיונו האישי כמומחה לשיקום פה ומנסיונם של עמיתיו, מעיד ד"ר טאו כי מבין אותם מטופלים שעברו טיפול בהרדמה כללית ואשר לא היו מוכנים לשבת על כסא הטיפולים, מתנהגים בצורה שונה לאחר הטיפול המורכב בהרדמה: "הם 'מעיזים' להיכנס לחדר הרופא...ולקבל טיפולים על הכסא הרגיל ובערנות, החל במדידות לשלבים שונים ועד לטיפולים בהרדמות מקומיות שלא היו עולות על הדעת לפני כן".

ההסבר לתופעה נובע ,ככל הנראה, מכך שאחרי טיפול שיניים מקיף בהרדמה כללית אין כאבים חזקים, כפי שקורה לעיתים לאחר טיפולים בהרדמה מקומית. גזי ההרדמה נספגים בשומני הגוף ובמחזור הדם, ולכן הכאבים פחותים לאין שעור. כתוצאה מכך, המטופלים מבינים שהשד לא נורא כל כך, וכאשר הם מתעוררים עם "פה מסודר", רמת החרדה פוחתת ואז חל השינוי בהתנהגותם. ד"ר טאו מוסיף כי אנשים שהגיעו לגיל מבוגר אחרי שנים שהתביישו לחייך, או שהסתירו את החיוך, רוצים לשמור על המראה האסתטי, וזוהי סיבה נוספת להתגברות על החרדה ולשיתוף פעולה.

חשוב להדגיש כי ההרדמה הכללית היא פתרון יעיל למקרים שבהם אין ברירה אחרת, מלבד להזניח את השיניים: " ההרדמה הכללית הינה התערבות לא טבעית, שכדאי להימנע ממנה במידת האפשר. אמנם מבחינה סטטיסטית, היא לא מהווה סיכון גדול יותר מאשר ההרדמה המקומית, אך עדיין, הדבר כרוך בהכנסת נתיב אוויר לריאות ובשימוש בגזי הרדמה שונים. גם תוצאות הטיפולים בהרדמה כללית טובות פחות מאלו שבטיפול הרגיל".

ד"ר טאו: "בהרדמה כללית אין זמן לבקר את הטיפול ולעקוב אחר תהליך הריפוי החשוב כל כך בטיפול שיניים. הטיפולים נעשים בבת אחת (כולל ההכנה לכתרים) ולא מאפשרים ביקורת לאורך זמן, כמו בטיפול רגיל. לכן, חשוב לתכנן את הטיפול המקיף בקפידה והסמכות המקצועית ביותר לכך היא של מומחה לשיקום הפה. מעורבותו בתהליך זה מומלצת והכרחית משום שהכשרתו המקצועית המקיפה מאפשרת לו ביצוע ופיקוח ברמה הגבוהה ביותר, בעיקר בטיפולים מקיפים כמו אלו שהוזכרו".

קושי נוסף בהרדמה כללית קשור לעובדה כי המתרפא לא יכול לשתף פעולה עם הרופא, דבר שעלול לפגוע בקביעת סגר נכון, גובה אנכי נכון ועוד. כמו כן ההרדמה הכללית כרוכה בתשלום נוסף שעלותו כ-1000 ש"ח לכל שעת הרדמה. יחד עם זאת, טיפול בהרדמה כללית מהווה תשובה מצויינת למתרפאים המתאימים, בייחוד אם הוא נעשה ע"י משקם מהימן.

ניתן לחלק את גורמי הפחד הדנטלי לארבע סיבות, מסביר דר' רון אולמן, רופא שיניים, חלוקה שעוזרת גם בהכוונת הטיפול בפחד זה:

1. הציפייה לפחד: לצערנו, הכאב הינו עדייו אחד מן המרכיבים הנלווים לטיפול שיניים. כלומר, קיים בסיס אמיתי לפחד.

2. חוסר אמון או פחד חשיפה: אמון מוגדר כציפייה של אדם או קבוצה למימוש הבטחה. הפרץ אמון מצד רופא או רופא שיניים אחד עלולה להוביל לחוסר אמון בכל רופא שיניים אחר, פחד שנובע לרוב מהתנסויות לא נעימות בגיל הילדות או בחשיפה לתרבות סביבנו הגורסת שרופא שיניים הוא משהו מפחיד מאוד, מאיים ומכאיב (מי זוכר את רופא השיניים ב"חנות קטנה ומטריפה", מין אב טיפוס של סאדיסט מטורף).

3. פחד מן הבלתי ידוע: ביקור אצל רופא השיניים מהווה עבור כולנו מצב מאיים . על רופא השיניים לספק מידע מסוים לגבי אי נעימות אפשרית במהלך הטיפול, ורצוי שידווח למטופל על כל פעולה המתרחשת או עומדת להתרחש.

4. פחד החדירה: רפואת השיניים מורכבת מפעולות חודרניות, החל מצילום השיניים וכלה בעקירות. החדירה אינה רק פיזית, אלא גם אל המרחב האישי. יש חדירה אל אחד מחללי הגוף.

כל האמור תקף במיוחד לגבי ילדים אומר ד"ר רון אולמן.

שאלה: אני מאוד מתעניין ביישור שיניים מכיוון הפה פנימה. התוכל להרחיב על זה, האם זה אפקטיבי כמו יישור רגיל?

תשובה: המיומנות לבצע טיפול אורטודונטי לינגוולי או פלטינלי נפוצה למדי היום בקרב המומחים לטיפול אורטודונטי ! אני סמוך ובטוח שאם תפנה למומחה לאורטודונטיה באזור מגוריך יוכל ביושר ובכנות לומר לך אם הדבר בתחום מיומנותו והכשרתו או לחילופין להפנותך למי שידוע לו בתת התמחות זו !
השיטה בה מודבקות מדבקות וכפתורים קטנים בצד הפנימי של השיניים וביניהם נמתחים תיילים דקים וגמישים , עלולה לעיתים קרובות לעורר קשיי היגוי הברות לשוניות וחיכיות ופחות מומלצת במקרים בהם המתרפא צריך להתבטא בחופשיות למשל מורה ,מרצה ,שחקן ,עו"ד וכיוב' . מאידך היא מתאימה ביותר לאנשים יצוגיים כגון דוגמנים דיילים וכל מי שעבודתו לא כרוכה בהסברה וטיעון.
רשימת האורטודונטים מופיעה בדפי זהב או ברשימת הסתדרות רופאי השיניים אשר הופצה לאחרונה וכמו כן ניתן לפנות ללשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות ע"מ לקבל רשימה שלמה ועדכנית של המומחים לאורטודונטיה במקום מגוריך ! לצערי בפורום זה ובמסגרת תפקידי אני מנוע מלהפנותך לרופאים מסויימים כפי שדר' רונן ר. מציע בתשובתו ולכן אני מציע שתתעניין מפה לאוזן של פציינטים שעברו טיפול מוצלח ואף תיעזר ברופא השיניים המשפחתי שלך שחזקה עליו שיוכל להנחותך נכוחה למומחה הנכון



שאלה: יש לי שני כתרים משני צידי הפה, לאחר כמה זמן הם התחילו להיות רופפות וכל הזמן נפלו, האם יש לזה פיתרון? הרופא טוען שאין.

תשובה: ככלל :"כתרים לא צריכים להתנדנד כעבור שנה -לא משנה מאיזה חומר נעשו או כיצד הודבקו" !
הציפיות מכתרים שהוכנו כראוי ע"י הרופא והטכנאי שעובדים בצוות ומשלימים האחד את מלאכתו של השני
שלא יפלו לפחות משך מספר שנים (כשלוש שנים ) ובודאי שלא יהיה צורך בהשחזת שינייים סמוכות שנה לאחר הכנת כתר בשן לצורך ביצוע גשר .
כתר חרסינה מבוצע בשלבים אחדים המאמתים אחד את משנהו : קודם מכינים את השן בצורת שן מוקטנת עם דפנות מקבילות ככל האפשר תוך השארת עובי למתכת ולחרסינה ואז מטביעים את השן בחומר מטבע סיליקוני הנתון בכפות מיוחדות . לפי המטבע שלוקח הרופא מכינים במעבדת השיניים כיפת מתכת מדוייקת יצוקה מפלדיום בד"כ .אח"כ מודד הרופא את הכיפה על השן ומודא התאמה מלאה של המשטח הפנימי של הכתר למשטח השן המושחזת ורק אז מועברת הכיפה ממתכת למעבדה במטבע נוסף שלוקח הרופא לצורך העתקת יחס מרחבי של הכתר המיועד ועמדת שיניים סמוכות והחניכיים . במעבדת השיניים שורף הטכנאי את קרמיקה או הפורצלן על המתכת של הכיפה באופן שיהיה חיבור מכני וכימי ביניהם ומבלי שיופעל מתח על המתכת שעלול לעקם את המתכת . הכתר נבדק שוב ע"י הרופא מותאמות נקודות המגע שלו עם שיניים סמוכות ,צורתו נבדקת וצבעו ואז על רופא השיניים להקדיש זמן די ארוך להתאמת הסגר בשיניים כלומר לווידוא שאין השן מתנגשת עם הנגדיות מולה יותר מן האחרות . רק אם השן מותאמת הייטב הרופא מלטש את האיזורים ששונו ומחליקם ואז באה ההדבקה כאשר לעיתים קרובות מודבק הכתר לנסיון בדבק זמני .
ההדבקה הקבועה נעשית בכל דבק שהרופא בוחר בהתאם להתאמת המשטחים וגודל שטח פני השן הבאים במגע עם הכתר אך גם הדבק הטוב ביותר לא יוכל "לפצות " על הכנה לא מקבילה דיה של קירות השן + גובה מועט של השן + התאמה עלובה של היציקה + איזון סגר שלא הוקדש לו זמן ותשומת לב כנדרש !

שאלה: אני סובלת ממחלת חניכיים קשה בעלי סובל ממחלת חניכיים קלה האם כולם סובלים ממחלות חניכיים ?

תשובה: מחלות חניכיים מתפתחות כעיקרון במתכונת זיהום אופורטוניסטי - אשר מוצא את ההזדמנות להתפרץ כאשר נוצרים תנאים מתאימים להתקדמותו כגון :מחלה מתישה ואו מתח נפשי ממושך הפוגמים בתנגודת או ריבוי חלקי של חלק מאוכלוסיית חיידקי הפלורה האוראלית .
בכל ההזדמנויות הללו ישנה תמיד מערכת יחסים אינטראקטיבית בין המאחסן החולה והחיידק או החיידקים גורמי הדלקת - כאשר גורמים מסייעים או חושפים כגון אבנית סתימות וכתרים לקויים הם למעשה בעלי השפעה מסייעת .
הגורם האטיולוגי של מחלות החניכיים הוא חיידקי הפלאק הדנטלי(הרובד על השיניים)והשפעתו על הרקמות שונה מאדם לאדם בהתאם לרגישותו לנוכחות חיידקים אלו!
קצב התקדמות המחלה הפריודונטלית תלוי במצב הבריאות הכללי של הסובל ממנה :מצב האיזון ההורמונלי שלו לגבי הורמונים של בלוטת התריס האדרנל הלבלב ומעל לכולם שליטת בלוטת יותרת המוח על הבלוטות .
גם לתכונותיהם וכמותם של תאי דם לבנים ויכולתם להלחם להצמד ולבלוע את החיידקים ישנה משמעות רבה . בנוסף לכך לתכונות הרוק כמותו צמיגותו והרכבו יש השפעות רבות על הנטיה למחלות חניכיים .לעישון השפעה רבה על תחלואת חניכיים בדכאו את כוחות הריפוי תוך צמצום אספקת הדם לאיזורים מודלקים!
אם נביט במיקרוסקופ בחתך של חניכיים בריאות נופתע לגלות הסננה של חיידקים ותאי דם לבנים המעידים על מאבק בפולש כלומר דלקת כרונית ! וחניכיים מודלקות בצורה קלה מראות תמונה בחתך מיקרוסקופית של דלקת חריפה (פלישה רבה של חיידקים ותאי דם לבנים רבים הנלחמים בם)
מכל אלה תבין שישנו כאן מאבק תמידי בין הגוף לפולש כאשר הגוף אינו במיטבו הפולש גובר וכך מתקדמת מחלת החניכיים בקצב ההזדמנות שנוצרת עבורה !
לתורשה ישנה השפעה רבה אך לא ניתן עדיין לשלוט בה אלא לסווג אנשים לפי נטיית הוריהם למחות חניכיים ולהשגיח עליהם יותר !
הטיפול הוא תומך מפחית גורמים לדלקת (חידקים )ומסלק גורמים מסייעים (הסרת אבנית ליטוש או החלפת סתימות וכתרים לקויים)ופעולה של סילוק כירורגי של רקמת חניכיים פגועה והקצעת שרשים ע"מ לאפשר התחברות של החניכיים לשן מחדש. מעל לכל צחצוח וניקוי קפדני של רובד החיידקים למניעת החמרת המחלה !

שאלה: בני בן ה-8 מפחד מהזריקה המרדימה. הציעו לי שיעבור את הטיפול בהרדמה מלאה, מה הסיכונים? מה הסיכויים להצלחה?

תשובה: הרדמה כללית לצורך טיפול שיניים אינה ניתוח כלל ועיקר אלא מוצא אחרון לביצוע טיפול הכרחי בילד עם חרדות דנטליות עזות או בילדים צעירים מאוד טעוני טיפוח מבחינה דנטלית .גם ילדים עם בעיות התנהגותיות ואו תקשורתיות ואו בריאותיות שקשה לטפל בשיניהם בדרכים אחרות מופנים לעיתים לטיפול בהרדמה כללית .
קשה להתייחס לאחוז הילדים העוברים טיפול שיניים בהרדמה כללית שכן הדבר תלוי בזמינות השירות הנ"ל ובגישה של המומחים לרפואת שיניים לילדים לפלח זה של טיפול .
אין לי ספק שההחלטה לבצע אל בנך טיפולים בהרדמה כללית נפלה לאחר שהרופא המומחה
שקל את כל האלטרנטיבות ושלל אותן אחת לאחת.
בטיפול כזה אשר חייב להתבצע במרפאה שקיבלה אישור לביצוע הרדמה כללית ממנהל האגף לבריאות השן במשרד הבריאות (לאחר ששקל את התנאים והציוד במרפאה) חייב להשתתף גם רופא מרדים מוסמך אשר מצוייד בכל ציוד הניטור הנדרש להרדמה כללית (מוניטור לב ונשימה וכן מוניטור לרוויון של חמצן בדם ומדדים אחרים של חיות ).
כמובן שציוד ההרדמה וההחיאה במרפאה כזו חייב להיות מושלם .
כאשר כל התנאים הנ"ל מתקיימים (אל תתביישי לודא רישוי המרפאה לעסוק בהרדמה כללית ורשיון המומחה להרדמה שינהל את ההרדמה הכללית )הסיכון בהרדמה הינו קטן ואינו עולה על 1:10000 מקרים של סיבוך.
יש לציין שהטיפול נעשה בהרדמה אחת וכל הטיפולים המתוכננים נעשים בו זמנית.
ילדך לא יזכור את החוויה הזאת כטראומה והביקורת לאחר הטיפול תהיה המפגש הנעים ונעדר הכאב שיתקיים בין הילד לרופא השיניים . מכאן והלאה יפתח דף חדש ביחסי הרופא והילד שיכלול כמובן חיזוקים חיוביים אשר כך נקווה יהפכו אותו למתרפא משתף פעולה .
לעניות דעתי מבלי להתייחס למקרה הספציפי של ילדך (שאותו לא בדקתי ולא הכרתי)
במידה ונשקלו כל האפשרויות האחרות ע"י פדודונט וזה הפתרון היחידי שיאפשר טיפול הכרחי לבנך (שאם לא יתבצע יסבול הילד מזיהומים ומורסות ואבדן שיניים אשר יסכנו את בריאותו יותר מההרדמה הכללית ) הרי שהטיפול מומלץ בתנאי שתוודאי ללא בושה את כישורי הרופאים והמרפאה ורשיונותיהם לבצע סוג זה של טיפול .

שאלה: איך מלבינים שיניים? והאם הלייזר הוא פתרון טוב?

תשובה: הלבנת שיניים מתחלקת לרוב לשני סוגי הלבנה :
!) הלבנה חיצונית 2) הלבנה פנימית
בשני המקרים משתמשים בתמיסות של סודיום פרבוראט או תמיסות מרוכזות של מי חמצן כאשר חום מהווה הגורם המפרק את התרכובות הלא יציבות האלו ומשחרר את החומר הפעיל אשר לרוב הוא חמצן במצב אטומרי או מוליקולה אחרת אשר תביא לפירוקם של חמרי הצבע האורגניים בשן ולהלבנת רקמת הדנטין הספוגית .
בתהליך כזה יש ללייזר אפקט מחמם ובכך משפעל שחרור חומר פעיל .כל אמצעי פולט חום יכול למלא כאן את התפקיד לא פחות טוב (מנורה חזקה גוף חימום ועוד) מהלייזר .
ידוע שהלייזר גורם לסדקים באנמל של השן ובכך מחליש אותו ופוגם בו ולכן השימוש בלייזר למטרה זו מיותר ואפילו מזיק לטווח ארוך . לעניות דעתי השימוש בלייזר עדיין מחפש תחומים ברפואת שיניים מודרנית וזהו כנראה תחום שאין ללייזר שום שימוש מועיל .

שאלה: אני מנסה להיכנס להריון, רק בעוד שנה הורה לי הרופא לשוב ולעשות סתימה קבועה. האם ניתן לטפל בשיניים בזמן ההריון? כדאי לעשות זאת עכשיו?

תשובה: אינני יודע מה בדיוק עשו לך מתחת לסתימה הזמנית אך אני מניח שלפחות מוך השן המכיל רקמה עצבית - הוצא כולו ולכן אין מניעה לבצע טיפולים בשן בעודך מנסה להיכנס להריון ללא הרדמה מקומית . רצוי לא קבל טיפול תרופתי כלשהו (כולל הרדמה מקומית ), בעשרת השבועות הראשונים של ההריון שכן תקופה זו הינה רגישה מאוד בגלל השינוים הרבים החלים בה בתפקוד תאי העובר .
יחד עם זה ניתן לבצע צילומי רנטגן הכרחיים בכל תקופת ההריון תוך מיגון בסינר עופרת וצווארון עופרת המבטיחים קרינה אפסית באיזור שאינו מוקרן
(איזור האגן) .
לא רצוי להסתובב תקופה כה ארוכה עם סתימה זמנית מעל שן עם טיפול שורש מכיוון ששן כזו מועדת לפיצוח אם אינה מוגנת בשחזור (כתר או מילואה המגינים על התלוליות ).
הייתי ממליץ לך לפנות לרופא השיניים שלך ולשחזר את השן גם אם את עדיין מנסה להיכנס להריון .

שאלה: יש לי ילדה בגיל 5 כאשר לפני שנתיים שלוש נפלה ואחת השיניים הקדמיות נהייתה שחורה, האם לעקור אותה?

תשובה: שן שחורה לילדה כתוצאה ממכה מחייבת בדיקת רופא שיניים ומעקב .
לרוב ההשחרה של השן נובעת משטף דם פנימי (כתוצאה מחבלה בשן) ,שמתארגן ומתפרק למרכיביו . ההמוגלובין מתפרק אף הוא ותוצרי הפרוק שלו נספגים ברקמה הספוגית של השן : הדנטין ונותנים לשן גוון אפור חום עד שחור .
צבע זה לא בהכרח מעיד על דלקת בשן - רק לאחר בדיקות חיות יוכל רופא שיניים לקבוע את מצבה ולהחליט מה יעשה בה .
אם ימצא לנכון לעקור את השן עקב דלקת או זיהום המסכנים את נבט השן הקבועה המתפתחת מעל לשן החלב הרי שזה המצב .
אבל לרוב אין המצב מחייב אלא מעקב עד להתחלפות השיניים הקדמיות בגיל 7 לערך ובמידת הצורך גם לאחר מכן .

שאלה: האם מותר לעבור טיפולי שיניים בהריון?

תשובה: מקובל בהריון להפריד לתקופות :
עשרת השבועות הראשונים בהם ישנו שינוי בתפקוד הרקמות העובריות ולכן מומלץ להימנע מקבלת תרופות כולל חומרי אלחוש אלא אם כן הטיפול הכרחי לעזרה ראשונה או הצלת חיים.
תקופת הטרימסטר השני והשלישי בהם מותר להשתמש במידת הצורך באילחוש מכיוון שאין שינויים גדולים בתפקוד רקמות העובר ויש בעיקר עליה בנפח של הרקמות העובריות ובשילתן .
מכאן תסיקי שבחודש השישי מותר לקבל אלחוש לפני טיפול חיוני כטיפול שורש (מה גם שלא ניתן לבצע נגיעה במוך שן ויטלית ללא אלחוש) כדי למנוע מהשוק של הכאב לעורר הפרשת פרוסטגלנדינים ולעורר הפלה או לידה מוקדמת אצל האישה ההרה .
ככלל יש להימנע מטיפולים לא חיוניים בתקופת ההריון
אך מומלץ להיבדק היטב אצל רופא/ת שיניים לפני הריון מתוכנן ואפילו לעבור את כל הטיפולים לפני הכניסה להריון .
אם ההריון לא תוכנן מוטב להיבדק ובמידה ויש צורך בטיפול לתזמן אותו לתקופת ההריון האחרונה ובמידה וישנן תחלות חניכיים קשות לדחות טיפולים כירורגיים בחניכיים עד לאחר הלידה .אני מאחל לך לידה קלה ושינים בריאות


שאלה: אני מעל 70, השניים מתפוררות לי, האם יש דרך לחזקן, או שצריך לעקור ולשתול חדשות?

תשובה: לגיל אין כאן משמעות לגבי השחזור של השיניים המתפוררות שלך .מה שחשוב יותר הוא המצב הפריודונטלי (מצב תמיכת העצם של השיניים) יחס כותרת שורש המצב האנדודונטי (טיפולי השורש ) הסגר שלך ומציאות מספיק שיניים בפיך . אני מציע שתיבדק ע"י רופא/ת שיניים ולאחר בדיקה קלינית ורנטגנית סביר להניח שתוצע לך תכנית שיקומית של השיניים שלך באמצעים הקיימים בארסנל של רפואת השיניים המודרנית :סתימות מילואות כתרים מבנים גשרים ועוד . זאת כמובן אם יש בכלל צורך בכך .


בואו לדבר על כך בפורום רפואת שיניים

ובפורום החדש לרפואת שיניים לילדים