הכל על בריאות הפה

תופעת הריח הרע מהפה (הליטוזיס) נפוצה מאד בעולם וההערכה היא שסובלים ממנה כ - 100 מליון איש. הכוונה למקרים בהם נוצר ריח רע ולא ניתן לסלקו בעזרת צחצוח שיניים ושטיפות שגרתיות עם מי פה. הסובלים מריח רע מהפה בדרך כלל אינם מודעים לכך ואינם מצליחים להריח את ריחם,אלא אם משהו בסביבתם הקרובה מתגבר על אי הנעימות הכרוכה בכך ומעיר. לחילופין ישנם גם רבים הסבורים כי הנם סובלים מריח רע מהפה אך למעשה התופעה אינה קיימת אצלם כלל.

אדם הסובל מריח רע מהפה נמנע לעיתים ממגע חברתי אינטימי, חש נידוי וידועים אף מקרים קיצוניים שהגיעו עד למצב של התאבדויות.

ברובם המכריע של המקרים, נגרמות בעיות ריח מהפה, כתוצאה משגשוג חיידקים אנאירוביים (חיידקים החיים בסביבה ללא חמצן) המפרקים חלבונים בפה והופכים אותם לתרכובות גפרית נדיפות.

לרוק תפקידים חשובים בפה, בין השאר עוזר הרוק בעיכול, בפירוק מהיר יותר של המזון בפה, בשטיפת חיידקים ושיירי מזון מהשיניים ומהלשון וכן מסייע בנטרול חומצות המופקות על ידי החיידקים בפה.

הרוק מכיל גם מנגנוני הגנה כנגד חיידקים בדומה לדם, כך שירידה זמנית או קבועה בכמות הרוק בפה תגרום לשגשוג החיידקים ותחמיר את תופעת הריח הרע.

הסיבות לירידה בכמות הרוק הן מגוונות, הכנסת מזון לפה מגרה את מנגנון הפרשת הרוק כך שצום ממושך עלול לגרום ליובש, לחילופין, אנשים הנושמים דרך הפה, בין השאר כתוצאה ממצבים שונים של "אף סתום" או בעיות שונות בסינוסים, או הנוהגים לשון עם פה פתוח, כמו גם תרופות מסוגים שונים עלולות לגרום ליובש בפה.

כל מקור המאפשר שגשוג חיידקים בפה עלול להחמיר את תופעת הריח הרע, הצטברות חיידקים ושאריות מזון יכולה להיות ב"חורים" שנוצרו בשיניים, תחת כתרים או גשרים לקויים, תותבות לא נקיות, במרווחים שנוצרו בין סתימות או תחת סתימות לקויות, אבנית שהצטברה על השיניים או כיסי חניכיים עמוקים אשר אינם מאפשרים סילוק החיידקים בצחצוח שגרתי.

מקור משמעותי להצטברות חיידקים היא הלשון עקב המבנה הזיפני שלה ובמיוחד חלקה האחורי (הקרוב יותר לבית הבליעה )של הלשון.

ממחקרים עולה כי על גבי הלשון ישנו ריכוז גבוה מאד של חיידקים הממוקמים בין זיפי הלשון ומכיון שמגיעה לחלקה האחורי של הלשון רק כמות קטנה מאד של רוק ,ללא סילוק מכני ישגשגו החיידקים ויגבירו תופעת ריח רע.
על פי מחקרים בצחצוח שיניים אנו מקטינים את כמות החיידקים בכ - 25%. ניקוי הלשון מקטין את כמות החיידקים בכ - 75% , צחצוח שיניים יחד עם ניקוי לשון יקטינו את כמות החיידקים בכ - 85%.

מקור תופעת הריח הרע אינו תמיד בפה אך תחילת הבירור רצוי שתעשה בפה ואם לא נפתרת הבעיה יש לבדוק איברים פנימיים יותר כמו הצטברות חיידקים על גבי השקדים בבית הבליעה, בעיות במערכת הנשימה (אף,סינוסים) או מחלות כרוניות שונות.

ניתן לנסות ולאבחן באמצעים פשוטים טרם הפניה לאבחון מקצועי:
· יריקת כמות קטנה של רוק לכלי והרחתו לאחר מכן או לחילופין נשיפה לעבר כף היד והרחת היד לאחר מכן.
· העברת אמצעי נקוי (חוט דנטלי, מברשות בין שיניות, קיסם) בין השיניים והרחתם לאחר מכן או פניה אל רופא השיניים על מנת שיבדוק אם עולה ריח לא נעים מהפה.
ישנם גם אמצעי אבחון מקצועיים ומדעיים יותר שפותחו לאבחון התופעה:
· ישנו מכשיר הבודק את כמות תרכובות הגפרית הנדיפות באויר מסביבת חלל הפה.
· ישנה בדיקה המודדת רמת אנזימים הרוק לאחר שנלקחות דגימות רוק מאיזורים שונים בפה.
· במסגרת האבחון יכול רופא אף אוזן וגרון "לסחוט" את השקדים כדי לבדוק האם קיימת פעילות חיידקית רבה על גבי השקדים.

- הטיפול הראשוני הפשוט ביותר הוא מניעה, הקטנת צריכתם של שום, בצל, סוגי גבינות המדיפות ריח עז או לחילופין נקניקים אשר ריחם נשמר זמן רב בפה.

- ניתן גם להמנע ממזון המגביר את מחלת העששת (רקבון שיניים) בשיניים, כמו למשל ממתקים דביקים (סוכריות טופי, דבש, ריבה או שוקולד ) או חטיפים דביקים הנדבקים לשיניים וקשה לסלקם (כמו "במבה" או חטיפי "ציפס" שונים).

- טיפול בתרופות "סבתא" עשוי לצמצם את הריח הרע, למשל לעיסת עלי פטרוזיליה, נענע או מנתה, העלים יעזרו גם לניקוי מערכת העיכול ויתרמו תרומה משמעותית במקרים בהם מקור הריח הוא פנימי.

- מציצת לימון עשויה להגביר הפרשת רוק כמו גם לעיסת גומי לעיסה (ללא סוכר) או במקרים קשים של יובש וחוסר רוק, תרופות להגברת יצירת רוק.

- סילוק גורמי הריח מתחיל בתחזוקת היגיינה אורלית טובה ושמירה על השיניים והחניכיים. במסגרת זו נדרש טיפול במוקדי העששת בפה, החלפת סתימות לקויות או שחזורים לקויים (כתרים, גשרים או תותבות), סלוק אבנית ורובד חיידקים על ידי השיננית, צחצוח נכון פעמיים ביום ושימוש באביזרי נקוי משלימים מסוג של חוט דנטלי, קיסמים או מברשות בין שיניות לסילוק שיירי מזון שהתנחלו בעקשנות בין השיניים או עליהן על מנת למנוע עששת.

- רופא השיניים יכול לאבחן גם בעיות חניכיים כמו כיסים עמוקים בחניכיים הנוצרים מאיבוד עצם בעקבות דלקת חניכיים קשה. בכיסים אלו מצטברים חידקים בכמות רבה ואין אפשרות לסלקם אלא בעזרת טיפול מקצועי של מומחה לחניכיים או צמצום הכיסים על ידי ניתוח חניכיים.

- ניקוי לשון בעזרת מנקה לשון יעודי או בעזרת מברשת שיניים יתרום תרומה משמעותית לסלוק ומניעת הריח הרע.

- ישנן תמיסות מסוגים שונים לשטיפת פה וביניהן ישנן גם תמיסות התורמות לצמצום משמעותי באוכלוסית החיידקים. אחת התמיסות יוצרת פעולה כפולה ומלבד קטילת החיידקים גורמת גם לפירוק תרכובות הגפרית הנדיפות ובכך פותרת כמעט לחלוטין את בעית הריח הרע מהפה.

(חלק זה של הכתבה מאת ד"ר רוני אמיד, רופא שיניים העוסק באסתטיקת ושיקום הפה)

90% מהאוכלוסייה סובלים מבעיות חניכיים. על מנת להבטיח שיניים וחניכיים בריאים ולהימנע מהתדרדרות למחלת חניכיים קשה חשוב לטפל בבעיות החניכיים עם הופעת הסימנים הראשונים. איגוד הפריודנטים בישראל (רופאי שיניים המומחים במחלות החניכיים) מציע כמה טיפים למניעת דלקת בחניכיים ומבחן עצמי פשוט לבדיקה האם את/ה נמצאים בקבוצת הסיכון לבעיות חניכיים, כמו עוד 90% מהאוכלוסייה.

1. האם הבחנת בנפיחות קלה בחניכיים או בתחושה של ספוגיות ורכות?
2. האם כשצחצחת שיניים או נגסת בתפוח ראית סימנים (אפילו קלים) של דימום?
3. האם העירו לך על ריח רע מהפה?
4. האם יש לך רגישות למגע באזורים מסוימים בחניכיים?
5. האם צבע החניכיים שלך אדמדם או נוטה לאדום?
אם השבת אפילו לאחת השאלות בחיוב סימן שאת/ה סובל/ת מבעיות חניכיים ורצוי לפנות למומחה למחלות חניכיים (פריודונט) בהקדם.

הרופאים המומחים במחלות החניכיים מציעים כמה עצות פשוטות לשמירה וטיפול בשיניים ובחניכיים. יש לזכור כי הטיפול בחניכיים אינו חד פעמי ויש להקפיד עליו תמיד. דלקת חניכיים הנה בעיה שאם יופסק הטיפול בה ישנו סיכוי רב שתחזור.

1. יש לצחצח את השיניים פעמיים ביום.
2. למרות הדימומים מהחניכיים, חשוב לצחצח שינים ביסודיות ולא לקצר את זמן הצחצוח (הזמן המומלץ הוא 7-10 דקות).
3. לניקוי בין השיניים רצוי להשתמש בחוט דנטלי ובמברשות מיוחדות.
4. הצחצוח צריך להתבצע בצורה אופקית על הגבול שבין החניכיים לשיניים. בצורה זאת חודרים הסיבים של מברשת השניים למרווח בין השיניים לחניכיים ומוציאים את שאריות המזון ורובד החיידקים.
5. יש להשתמש במשחת שיניים, בשטיפת פה לאחר הצחצוח ומומלץ להשתמש במוצרים שנועדו לטיפול בחניכיים (כדוגמת מרידול).
6. מומלץ להיבדק על ידי רופא שיניים באופן סדיר, ובמידת הצורך רצוי לפנות לרופא שיניים מומחה.
7. גם לאחר טיפול בבעיות החניכיים, יש להמשיך ולשמור עליהם באופן שוטף ומומלץ להמשיך ולהגיע לביקורות אצל הפריודונט (מומחה למחלות חניכיים) בתדירות לפי המלצותיו המקצועית.

בואו לדבר על כך בפורום אסתטיקה דנטאלית ושיקום הפה