שוב הילד משתעל

אצל אנשים מבוגרים בריאים, שאינם מעשנים, השיעול הוא עניין נדיר. בקרב ילדים, לעומת זאת, השיעול מהווה תופעה נפוצה למדי. לא תמיד קל לדעת מתי השיעול מהווה סימן למחלה הדורשת אבחון לטיפול, ומתי הוא יחלוף מעצמו בתוך פרק זמן קצר. בעבור ההורים - שיעול בילדים מהווה כמעט תמיד סיבה לדאגה. האם הילד מצונן? אולי הוא צריך לעבור צילום חזה? האם השיעול מדבק? היכרות עם גורמי השיעול בילדים ודרכי ההתמודדות עמו בהחלט יכולה להפיג חלק מהחששות הללו.

לשיעול בילדים קיימים גורמים רבים הנחלקים לאלה הגורמים לשיעול התקפי, המופיע אחת למספר שבועות, ואלה הגורמים לשיעול רצוף ומתמשך. שיעול התקפי נגרם על ידי זיהומים (על פי רוב ויראליים) של דרכי הנשימה, רגישות יתר של דרכי הנשימה (כדוגמת דרכי הנשימה של חולי אסתמה) או גירוי דרכי הנשימה התחתונות על ידי הפרשות דרכי הנשימה העליונות (נזלת שאינה יוצאת ומגרה את מנגנון השיעול). שיעול מתמשך, לעומת זאת, עלול להיגרם על ידי מחלות דלקתיות של דרכי הנשימה או זיהומים מתמשכים כדוגמת סינוסיטיס. כמו כן, שיעול מתמשך עלול להוות סימן למחלה כרונית של דרכי הנשימה או הלב, אך פעמים רבות קיים בילדים שיעול מתמשך שאינו קשור למחלה אלא מהווה פשוט "הרגל" של הילד ("שיעול הרגלי").

מומלץ להגיע לרופא במקרים בהם השיעול של הילד נמשך מעל למספר ימים בודדים ומלווה בסימנים נוספים של מחלה כדוגמת חום מתמשך, פליטת ליחה מוגלתית, שינויים בהתנהגות ובתיאבון של הילד, וכמובן, במקרים בהם קיימת במשפחה מחלת ריאות כרונית. מכל מקום, במרבית המקרים - השיעול יחלוף כלעומת שבא וניתן באמצעים פשוטים יחסית, כגון שימוש במכשיר אדים, להקל על הילד המשתעל במהלך ימי המחלה.

במקרים של שיעול מתמשך ומטריד הפוגע ביכולתו של הילד להירדם, לאכול ולשחק, ניתן לתת תכשיר שיקל עליו. במקרים אלה, יש לאבחן האם השיעול הוא יבש או עם ליחה ולבחור בתכשיר מתאים.

שיעול יבש הוא שיעול הנלווה במרבית המקרים למחלות זיהומיות חולפות של דרכי הנשימה (צינון פשוט). במקרים אלה, מומלץ להימנע מתכשירים המכילים קודאין או דקסטרומתורפאן, מאחר שהם בעלי השפעות לוואי שליליות על הילדים, ולהעדיף תכשירים אחרים לדיכוי של שיעול יבש המאושרים לשימוש יעיל ובטוח כבר מגיל שנה.

שיעול עם ליחה הוא שיעול המלווה בפליטת ליחה ועל פי רוב, אינו נובע רק מגירוי דרכי הנשימה אלא מנוכחות של דלקת (ייתכן זיהומית) של דרכי הנשימה התחתונות. במקרים אלה, כדוגמת מקרים של דלקת הסמפונות (ברונכיטיס), אין לעשות שימוש בתכשירים המדכאים את רפלקס השיעול, מאחר שהם עלולים להחמיר את המצב. גם תכשירים אנטי היסטמינים לא מסייעים במקרים אלה. ניתן להיעזר בתכשירים המכילים חומרים פעילים המרככים את הפרשות דרכי הנשימה ומקלים על יציאת הליחה במהלך המחלה. תכשירים אלו ידועים כתכשירים מכייחים.

השיעול היא תופעה נלווית שכיחה במחלות של דרכי הנשימה. חשוב להבחין בין שיעול לח לשיעול יבש על מנת לבחור את האמצעי המתאים ביותר להקלתו. כאמור, במקרים בהם השיעול אינו אופייני לילד, מופיע ונמשך לזמן ארוך או מלווה בתלונות נוספות, מומלץ לפנות אל רופא הילדים בהקדם. במקרים אלו, הטיפול במחלה יביא להקלה הדרגתית בשיעול (כדוגמת אנטיביוטיקה למחלה זיהומית או מרחיבי סמפונות במקרים שבהם השיעול נלווה למחלת האסתמה). במקרים של שיעול יבש, ניתן להקל על הילד גם באמצעות שמירה על סביבה לחה יותר, באמצעות שימוש במכשיר אדים, מאחר שהאוויר הלח מסייע בפעולת הכיוח.

הכתבה פורסמה במקור באתר טבע.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת ילדים, בפורום אלרגיה ואסתמה ובפורום אף אוזן גרון.