קשר מסוכן: מחלות חניכיים

בשנים האחרונות הולך ומתברר הקשר בין שמירה על בריאות החניכיים לבריאות הכללית שלנו. עד שנות ה-30 של המאה הקודמת התייחסה הרפואה לשיניים כמוקדי זיהום פוטנציאליים. כתוצאה מיחס זה נעקרו שיניים רבות באנשים שסבלו ממחלות חניכיים או עששת, ותותבות שלמות היוו פיתרון מקובל לחוסר שיניים כבר בעשור הרביעי והחמישי לחיים.

ההתקדמות הטכנולוגית לקראת אמצע המאה העשרים לא פסחה על רפואת השיניים. אמצעים ושיטות טיפול חדשות איפשרו טיפול בשיניים שבעבר לא ניתן היה לשמרן. מחקרים על קבוצות אוכלוסיה גדולות הראו גם שניתן לשמור שיניים כאלו ללא נזק מאובחן לגוף, וכך הלכה ונשכחה התיאוריה הגורסת כי שיניים פגועות הן מוקדי זיהום.

בסוף שנות השמונים הבחין מתמחה צעיר בקרדיולוגיה שמספר רב יחסית של אנשים המגיע לחדר המיון עם אוטם חריף בשריר הלב סבל ממה שנראה כבריאות פה לקויה. הוא הרחיב את המעגל והשווה את הממצאים בחולים אלו לאוכלוסיה בריאה בקהילה ומצא שאכן אחוז הסובלים ממחלות חניכיים ועששת באוכלוסיית חולי הלב היה גבוה משמעותית מאחוז הסובלים מהמחלה באוכלוסיה הכללית. עבודות נוספות רבות שבוצעו מאז ועד היום מצביעות על כך שאכן קיים קשר בין מחלות חניכיים שאינן מטופלות למחלות לב כליליות, שבץ מוחי, סוכרת, מחלות ראה, לידה מוקדמת ומשקל יילוד נמוך ועוד שורה של מחלות.

ככל הידוע לנו היום הקשר בין מחלות אלו למחלות חניכיים קיים עקב הדלקת. מחלות חניכיים הן מחלות זיהומיות ביסודן. המחלה נגרמת על ידי חיידקים הנמצאים בתוך כיס החניכיים ומפרישים רעלנים. החיידקים ותוצריהם הרעילים גורמים לתגובה חיסונית של הגוף. בניגוד למה שמקובל אולי לחשוב, התגובה של המערכת החיסונית כלפי המתרחש בכיסי החניכיים היא קשה ורצינית. החיידקים שנמצאים בכיס מפרישים רעלנים מאוד חזקים (כמות קטנה של רעלנים כאלו המוזרקת לווריד יכולה לגרום למוות) והגוף מגייס את מלוא עוצמתה של המערכת החיסונית שלו להלחם בהם. התגובה של הגוף מתבטאת בדלקת מקומית סביב החניכיים. הדלקת המתבטאת בדימום הפרשות מוגלה וריח רע מהפה ורק לעיתים רחוקות בכאב. אולם, העומס שגורמת התגובה במקום למערכת החיסונית מתבטא גם בהעלאת רמת התגובה הדלקתית של הגוף כולו. אירועים רבים המתרחשים בגוף נגרמים על ידי תהליכי דלקת והעלאת רמת הדלקת בגוף עלולה לגרום לזירוז התהליכים הללו או להגדלת הסיכוי להתרחשותם.

דלקת היא תהליך הכרחי בדרך ליצירת טרשת עורקים. תאי האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם) רגישים מאוד לכל דלקת וזו יכולה להיגרם בין השאר על ידי עליה ברמת השומנים בדם. עלייה זו גורמת להפרשה של חומרים שונים (ציטוקינים), הגורמים בסופו של תהליך ליצירת משקעים בכלי הדם. סתימת כלי דם או שחרור של משקע כזה לזרם הדם וסתימת כלי דם אחר היא שגורמת לאירוע לב חריף או שבץ מוחי. תאים אלו רגישים גם לאותם רעלנים המופרשים על ידי החיידקים הגורמים למחלת החניכיים, והתגובה שלהם כלפי אותם רעלנים דומה במנגנון שלה לתגובה לכל גורם דלקת אחר.

^^מחלות לב ושבץ מוחי:^^

החל מסוף שנות השמונים נערכו מחקרים רבים הבודקים את הקשר בין מחלת חניכיים למחלות לב ושבץ מוחי. בכל המחקרים נמצא שהסיכון להתקף לב או לשבץ מוחי בחולים במחלת חניכיים הוא כפול מהסיכון הקיים באוכלוסיה רגילה. יתרה מזאת, בסקר בריאות ותזונה שנערך באוכלוסיה אמריקאית נמצא קשר בין חומרת מחלת החניכיים לסיכון לחלות במחלת לב בחולים מעל גיל 40. הסיכון ללקות בהתקף לב היה גדול פי 10 בחולים עם מחלת חניכיים חמורה לעומת אלו שלא סבלו ממחלת חניכיים.

^^סוכרת^^

סוכרת היא מחלה הגורמת נזקים למערכות רבות בגוף, בעיקר בשל הנזק המצטבר הנגרם לכלי הדם. שכיחות המחלה עולה בהתמדה והיא מכונה "המגפה של המאה". גורמי הסיכון למחלה הם תורשתיים, סביבתיים והתנהגותיים. כידוע, שמירה על רמת סוכר בדם תקינה ויציבה ככל האפשר היא התנאי למניעת הנזקים הנגרמים מן המחלה. מחקרים רבים מראים על קשר בין מחלת חניכיים וסוכרת. אחוז ניכר של הסובלים מסוכרת סובל גם ממחלת חניכיים.

מחקר שנערך בקרב אינדיאנים משבט פימה, הידועים כסובלים מסוכרת על רקע תורשתי, מצא שכ-60% מהחולים סבלו גם ממחלת חניכיים. חומרתה של מחלת החניכיים הייתה ביחס ישר ליכולת חולי הסוכרת לשמור על רמת סוכר מאוזנת בגופם. בנוסף לכך, מחקרים הראו שמחלת חניכיים לא מטופלת עלולה לסכן את יכולת הגוף לאזן את רמת הסוכר ובכך למנוע את הסיבוכים שהם תוצאת המחלה. לעומת זאת, טיפול מסודר במחלת החניכיים, ששילב טיפול מקובל יחד עם טיפול אנטיביוטי, הביא לשיפור ביכולתם של החולים לאזן את רמת הסוכר, ועל ידי כך להקטין את הסיבוכים הנובעים מסוכרת.

^^סיבוכים הקשורים בהריון ולידה^^

לידה מוקדמת (לפני שבוע 37 להריון) ולידת יילוד עם משקל נמוך (קטן מ-2.5 ק"ג) מהווים כ-10% מסך כלל הלידות בעולם המערבי. לעתים קרובות סובלים יילודים אלו מסיבוכים שונים ואחוז התמותה בקרב קבוצה זו של יילודים הוא גבוה יחסית. רק למחצית ממקרים אלו ניתן היה לייחס גורם ברור וידוע.

מחקרים שנערכו בקבוצות גדולות של נשים בהריון הראו קשר בין מחלת חניכיים ללידה מוקדמת וללידת יילוד במשקל נמוך. נמצא שהסיכון ללידה מוקדמת גדול פי ארבע וחצי עד שבע, ובמחקרים אחרים עד פי עשר בנשים שסבלו ממחלת חניכיים לעומת נשים בריאות. נמצא גם שהחמרת מחלת החניכיים תוך כדי ההריון הביאה לעלייה בסיכון זה.

^^מחלות ריאה^^

מחקרים שנערכו בקבוצות גדולות הראו קשר בין מחלות ריאה כרוניות, דלקות ריאה ומחלות חניכיים. במחקר באותו סקר בריאות ותזונה שנערך באוכלוסיה אמריקאית וצוין קודם לכן, נמצא שמחלת חניכיים מגבירה את הסיכון לחלות במחלת ריאה כרונית. הגדלת הסיכון הייתה ביחס ישר לחומרת המחלה עד פי אחד וחצי לעומת אוכלוסיה בריאה. הסיבה לקשר בין מחלות אלו נעוצה כנראה באפשרות של שאיפת חיידקים שמקורם בסביבת הפה וכיסי החניכיים למערכת הנשימה.

^^אוסטיאופורוזיס^^

אוסטיאופורוזיס נחשבה בעבר כחלק נורמלי מתהליך ההזדקנות, ממש כמו אובדן שיניים. מחלה זו מתקדמת עם הגיל וגורמת לדילול מסת העצם וצפיפותה בכל עצמות הגוף, ובשלב מתקדם עלולה לגרום לשברים ספונטאניים בעצמות. שברים אלו והטיפול בהם עלולים לגרום לסיבוכים ונכות למטופל ובמקרים לא מעטים אף למוות. עם העלייה בתוחלת החיים גדלה גם שכיחות המחלה ומשמעותה לגבי הבריאות של האוכלוסייה. מחלת חניכיים דומה למחלה זו, שכן גם במחלת חניכיים קיים אובדן של עצם והיא מתקדמת עם העלייה בגיל. מחקרים רבים הראו שדילול מסת העצם אינו פוסח על הלסתות וגורם לאובדן עצם התומכת בשיניים. במחקר שנערך בארה"ב על קבוצה של למעלה מאלף נשים, נמצא שקיים קשר בין אוסטיאופורוזיס ובין מחלת חניכיים. גם כאן נמצא קשר בין חומרת מחלת האוסטיאופורוזיס לבין חומרת מחלת החניכיים.

לסיכום, ההבנה הגדלה של המנגנונים הגורמים להתפתחות מחלות רבות חושפת קשר רב משמעות בין מחלות אלו לבריאות הפה והחניכיים. המחקרים מראים שמניעה וטיפול במחלת חניכיים עשויה לסייע בהקטנת התמותה והנזק הנגרם על ידי מחלות אלו, ולגרום בכך לשיפור תוחלת ואיכות החיים.

ד"ר שלמה ויה הוא יושב ראש ה"איגוד הישראלי לפריודונטיה".

בואו לדבר על זה בפורום פריודונטיה, מחלות חניכיים ושתלים דנטלים.