כשהפה כואב והלסת מרעישה

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה הוא תחום של רפואת שיניים, המוכר בספרות המדעית מאז שנת 1934. התחום כולל הפרעות קליניות המערבות את שרירי הלעיסה ו/או את המפרק הלסתות והמבנים הסמוכים אליו, וגורמות לכאבים כרוניים ולפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהן. בארץ המודעות לקיומו המוגדר של תחום טיפולי זה נמוכה - גם בקרב הרופאים - מה שגורם לאיחור באבחנה, ובעקבות זאת גדל הסיכון להתתפתחות סיבוכים המקשים מאוד על הטיפול.

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה הן הגורם העיקרי לכאב באזור הפנים שמקורו לא בשיניים עצמן. כמה מהן מאופיינות בתסמינים זהים, ועל כן יש לעתים קושי לזהות את המקור להפרעה, אולם התסמין השכיח ביותר הוא כאב (בראש ו/או בפנים). לעתים הכאב גובר בזמן לעיסה, נשיכה, פיהוק ואפילו דיבור ולעתים הוא ספונטני. ביטויים נוספים להפרעה תפקודית במערכת הלעיסה עשויים להיות סטייה במסלול פתיחת הפה, הגבלה בטווח התנועה של הלסת התחתונה או רעשים (קליקים או רשרושים) בפרקי הלסת.

מחקרים שנערכו על ידי צוות המרפאה לכאבי פנים והפרעות תפקודיות בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב הראו, שכשליש מהמבוגרים דיווחו על רעשים ממפרק הלסת בזמן תנועת הפה ואחרים דיווחו על כאבים באזור המפרק. החומרה והתדירות של תסמינים אלה גוברות בדרך כלל החל מהעשור השני לחיים, ונשים סובלות ממנה יותר, או לפחות פונות יותר מגברים לטיפול, ביחס בין פי שלושה לפי תשעה.

זיהויים של הגורמים הישירים להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה לוקה עדיין בחסר, אך ידועים כמה גורמים מסייעים, ואלה נחלקים לשלושה: גורמי סיכון, גורמים יוזמים (המשרים את התפרצות ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה ואחראים להן ישירות) וגורמים מנציחים (המעכבים או מונעים את ריפוין).

גישה אבחנתית נכונה מחייבת הבנה של הגורמים המסייעים הפוטנציאליים. מערכת הלעיסה עשויה להיות מאוזנת ולהתאפיין בהסתגלות פיזיולוגית בריאה, כמו בנייה מחדש של עצם ורקמות רכות של מפרקי הלסת ופיקוח של טונוס השרירים. אלא שפגיעה באיזון עדין זה עלולה להביא להתפרצות הפרעה תפקודית, ולכן מוטל על הרופא לזהות גורמים שעלולים לשבש את האיזון הזה. עם גורמים אלה נמנות חבלות ישירות, כמו מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה (נפילה, אגרוף וכו'), או בלתי ישירות, כמו חבלה מסוג צליפת שוט (חבטה המתרחשת בדרך כלל בתאונת דרכים, כאשר הגוף נזרק קדימה ואחורה באופן פתאומי).

סוגים נוספים של פגיעה שעלולה לגרום להתפרצות ההפרעה כוללים מיקרו-טראומה - הפעלת כוח ממושכת שחוזרת על עצמה, הפרעות במנשך השיניים, מחלות שונות, גורמים מקומיים, התפתחותיים, או כאלה הקשורים בפרוצדורה רפואית. בנוסף לכל אלה גם גורמים נפשיים ומשתנים אישיים, חברתיים ומקריים המשפיעים על היכולת ההסתגלותית של המטופל עלולים לסייע בהתפתחות הפרעות אלה; נמצא שמטופלים הסובלים מהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה סובלים יותר ממתח ומהפרעות.

כיוון שהגורמים להתפתחות ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה הם רבים ופועלים בו-זמנית, הרי שהטיפול המועדף הוא טיפול רב-תחומי. אמנם מרבית הסימנים והתסמינים המתגלים באקראי לא גורמים לנזק, שכן מערכת הלעיסה הסתגלה אליהם, אבל אבחנה מוקדמת של ההפרעות תמנע סבל פיזי ונפשי. מעבר לכך יש לזכור, שרק כ-5% מבעלי הסימנים והתסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה זקוקים לטיפול פעיל. האחרים צריכים להיות מודעים לקיומה של בעיה פוטנציאלית ולסכנות הכרוכות בביצוע של פעולות מסוימות, אולם לא נדרשת מהם שום פעולה נוספת.

^^הסבר למטופל והדרכתו לטיפול עצמי^^

מטופלים המגיעים למרפאה המטפלת בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה עלולים להימצא בחרדה. לכן תפקידו הראשוני של המטפל הוא לאבחן את הבעיה ולהסביר למטופל את מהות הבעיה ודרכי הטיפול. סילוק החרדה והשגת שיתוף פעולה מצד המטופל הוא צעד חשוב בהצלחת הטיפול. תכנית הטיפול העצמי נועדה לאפשר ריפוי ולמנוע נזק נוסף למערכת הלעיסה. לעתים תוכנית עצמית זו מספיקה לצורך שליטה בבעיה וסילוק התסמינים.

^^טיפול באמצעות סדים^^

הסדים הסגריים הם מתקנים עשויים אקריל, המותקנים באחת מלסתות המטופל. הסד מותאם לשיניים של הלסתות הנגדיות בזמן סגירת הפה או חיכוך של השיניים בסד. הסד הוא הטיפול הנפוץ ביותר לטיפול בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (שלושה מיליון סדים נמסרים מדי שנה בארצות הברית!). נמצא כי מבין התסמינים הסד מצליח להפחית ביעילות הגבוהה ביותר כאבים בשרירי הלעיסה, במיוחד באותם מטופלים החורקים שיניים במהלך השינה ("ברוקזיסטים"). היות שהאטיולוגיה איננה תמיד ידועה, הטיפול המועדף הוא טיפול הפיך ולא פולשני.

^^טיפול התנהגותי^^

הטיפול כולל אחת או יותר מן האפשרויות הבאות, כאשר הבחירה מותאמת לבעיה הספציפית של המטופל וכמובן גם להעדפותיו האישיות: א.ייעוץ לגבי אורח החיים. ב. לימוד הרפיה עצמית. ג. היפנוזה. במקרים חמורים יש צורך להפנות את המטופל לטיפול פסיכולוגי בידי איש מקצוע.

^^טיפול תרופתי^^

הניסיון הקליני וכן ניסויים מבוקרים מוכיחים שטיפול תרופתי, כחלק מתכנית הטיפול המלאה בהפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה, עשוי לתרום להקלת הסבל של המטופל ולשיקומו. אין תרופה אחת מועדפת והטיפול הוא פרטני לכל מקרה ומקרה.

^^טיפול פיסיותרפי^^

מטרת הטיפול הפיסיותרפי היא השבת השריר לאורכו הנורמלי, לשפר את היציבה והחזרת טווח התנועה התקין של הלסתות.

^^טיפולים ניתוחיים^^

הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה ניתנות לטיפול בדרך כלל באמצעים הפיכים ואפילו לא חודרניים. לכן, האקדמיה האמריקאית לכאבי פנים ולסתות ממליצה למטופלים לקבל חוות דעת נוספת לפני שיסכימו לטיפול כירורגי כפתרון להפרעה התפקודית במערכת הלעיסה.

הכותב הוא מנהל השרות לטיפול בכאבי פנים, לסתות והפרעות במערכת הלעיסה-המרכז לבריאות הפה, מרכז רפואי תל-אביב.