רפואת שיניים: הרמת סינוס

הטיפול בעזרת שתלים דנטאליים הפך לחלופה המועדפת על רופאים ומתרפאים כאחד. הסיבה לכך נובעת מהעובדה שהשתלים הוכיחו את עצמם כבטוחים, יעילים ובעיקר מתפקדים ושורדים ביעילות טובה במקומות ששיניים טבעיות כשלו ונעקרו.

מתרפא שעובר כיום עקירות שיניים, מצפה לקבל לאחר העקירות בנוסף לשיקום פונקציונאלי גם שיקום אסתטי סביר; אך, כשמדובר באזור הנראה לעין בזמן דיבור או חיוך, האסתטיקה הנחוצה היא רבה עוד יותר, וכאן דרוש שיקום הרבה יותר איכותי מ"סביר", עובדה ההופכת טיפול באזור האסתטי לאתגר לרופא המטפל. הסיבה לאתגר היא חוסר בעצם כתוצאה מהעקירה.

אובדן העצם נגרם בשני מסלולים אפשריים: האחד - שיניים שאבדו עקב טראומה כמו תאונה שגרמה בנוסף לעקירת השן וגם לשבר העצם התומכת. השני - מחלת חניכיים מתקדמת שפגעה בעצם התומכת סביב השן ולאחר העקירה לא נותרה מספיק עצם להתקנת שתל בצורה שיאפשר שיקום אסתטי.

אנו מבדילים בין חוסר עצם לאחר עקירה בחלק הקדמי של הלסת העליונה (היות ואזור זה נראה ובולט בדיבור ובחיוך) לחוסר עצם בחלק האחורי של הלסת, למשל באזור מתחת לסינוס המקסילרי בלסת העליונה.

מעל עצם הלסת העליונה ומתחת לארובת העין נמצא חלל המלא באוויר הנקרא הסינוס המקסילרי; חלקו הקדמי והפנימי גובל בחלל האף. קיים פתח למעבר אוויר בין הסינוס לאף. שורשי השיניים הטוחנות וגם המלתעות הנמצאות קדמית להן מגיעות לעיתים עד רצפת הסינוס. היות ובמרבית המקרים השיניים נעקרות לאחר אובדן וספיגה של העצם התומכת, נוצר חוסר של עצם, בעיקר במימד האנכי מתחת לסינוס. לפני התקנת השתלים מבצעים ניתוח נוסף של השתלת עצם באזור זה כדי לשקם את השיניים החסרות בעזרת שתלים דנטלים. העצם מאד נחוצה לאחיזת השתלים בצורה יציבה ולאורך זמן. הטיפול המקובל הוא הרמת רצפת הסינוס והוספת עצם ברצפתו. על פי הספרות המקצועית הרמת הסינוס היא הפעולה הנפוצה, המקובלת ובמרבית המקרים החלופה העדיפה והמתאימה לטיפול עם המעקב ואחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בדרך כלל.

^^החלופות לטיפול באזור האחורי של הלסת העליונה:^^

התקנת שתלים קדמית לסינוס המקסילרי - בחלופה זאת מבצעים שיקום של השתלים בעזרת גשר המורכב מכתרים מחוברים ובתוספת כתרים אחוריים תלוים באוויר. שיטת All on 4 שייכת לקבוצה זאת.

ההיגיון בבסיס חלופה זאת הוא הרצון להימנע מביצוע הרמת סינוס. הסיבות לכך יכולות להיות עקב חשש המתרפא מביצוע הרמת סינוס מחד או מצבים מיוחדים של הסינוס המקסילרי המקשים או מונעים ביצוע הרמת סינוס מאידך. יש לקחת בחשבון שביצוע כתרים תלויים באוויר בחלק אחורי של גשר באזור השיניים הטוחנות פחות רצוי, היות והכוחות המופעלים עליהם בזמן לעיסה עלולים לגרום לשברים בכתרים או לשברים בצוואר השתל האחורי. אם בוחרים בחלופה זאת רצוי להבריג את הכתרים ולא רק להשתמש בדבק, כיוון שהוא עלול לדלוף ואז תאבד היציבות.

גם בחלופה זו ההיגיון המנחה הוא הרצון להימנע מביצוע הרמת רצפת הסינוס. שיטה זו - התקנת שתלים לפני ואחרי הסינוס המקסילרי ושיקומם בעזרת גשר, יציבה יותר מהקודמת; אך היא מסובכת יותר לביצוע כיוון שהקיר האחורי של הסינוס הוא באזור שן הבינה ואף אחריה. קשה למתרפא להגיע לשם בניקוי וצחצוח שגרתי בבית.

הרמת רצפת הסינוס המקסילרי ומילוי או השתלת עצם בחלקו התחתון של הסינוס - פעולה זו מבוצעת בכדי לאפשר התקנת שתלים באורך המתאים ובכמות הרצויה, לאבטחת יציבותם העתידית של השתלים לאחר שיקומם, ובכך להבטיח את הצלחת העבודה לשנים רבות. חלופה זאת נחשבת המקובלת והמועדפת כיום על פי הספרות המקצועית על מרבית הרופאים העוסקים בתחום ההשתלות. עם השנים נרכש ניסיון מצטבר עולמי רב בביצועה, ובוצעו מאות אלפים ניתוחים כאלו ברחבי העולם עם דווחי הצלחה גבוהים ועם מעקב ארוך טווח של יותר מ-10-15 שנים.

העצם המושתלת והנקלטת ברצפת הסינוס עוברת איחוי לעצם הרכס של הלסת העליונה והופכת בדרך כלל לאחר מספר חודשים (6 עד 9) לקשה וצפופה ממנה. הפעולה הכירורגית דורשת ידע ומיומנות של הרופא המבצע. למתרפא בדרך כלל חלופה זאת היא הרצויה, כיוון שהיא מאפשרת את התקנת השתלים בדיוק במיקום הנדרש לצורך השגת יציבות מקסימלית של עבודת השיקום מעליהם. אין בה אלמנטים של פשרה או אילוץ כמו בחלופות הקודמות. מומלץ להתקין שתל אחד במקום כל שן חסרה בכדי להבטיח יציבות מיטבית של הכתרים לאחר השיקום.

במקרים היותר מורכבים, אשר מציבים אתגר ורף טיפול גבוה, מבצעים הגבהת עצם הלסת על ידי השתלת עצם חיצונית מעל הלסת במימד האנכי. נדרשת כאן מיומנות וידע, אך הקפדה על קו טיפול ברור מביאה בדרך כלל לתוצאות הרצויות.

פעולה זאת מבוצעת לכיוון הלסת התחתונה בכדי לאפשר התקנת שתלים לא רק באורך הרצוי, אלא גם ובעיקר במיקום הנחוץ שיאפשר לשקמם בעזרת כתרים בצורה אסתטית אופטימאלית. פעולה זו מבוצעת בדרך כלל יחד עם הרמת הסינוס באותו מועד ניתוחי. מטרתה לאפשר התקנת כתרים על גבי השתלים באורך סביר גם מהבחינה האסתטית וגם מהבחינה השיקומית. היא נחוצה באותם המקרים בהם קיים חוסר עצם נרחב במימד האנכי. באם תבוצע רק הרמת סינוס, הכתרים יראו מאד ארוכים וכוחות הלעיסה שיופעלו עליהם עלולים לגרום לשבר של המבנה או צוואר השתל.

חלק ניכר מהמקרים בהם קיים צורך בהתקנת שתלים בחלק אחורי של הלסת העליונה מלווה בחוסר עצם, בעיקר במימד האנכי. הפעולה המומלצת כיום לטיפול במרביתם היא הרמת סינוס כטיפול מקדים או בו זמנית עם התקנת השתלים, וזאת על פי הספרות המקצועית העדכנית. הרמת הסינוס כיום היא פעולה כירורגית שכיחה, שגרתית ובמידה והיא מבוצעת על ידי רופא המיומן בכך, מבטיחה אחוזי הצלחה גבוהים של הטיפול הכירורגי ושל השיקום בהמשך למשך שנים רבות.

בואו לדבר עם ד"ר ראובן שפירא בפורום הרמת סינוס, השתלות עצם ושתלים דנטלים.