טיפול בסרטן הפה ובריאות השיניים

סרטן הוא מחלה נפוצה. בין סוגי הסרטן נכלל סרטן חלל הפה, השכיח יותר בקרב מעשנים. שיטות הטיפול הנפוצות כיום בסרטן הפה הן כריתה כירורגית של הגידול, טיפול בהקרנות וטיפולים כימותרפיים הניתנים בנוסף לטיפול הכירורגי או להקרנות. לכל אחת מהשיטות השלכות על תפקוד המטופל ועל איכות חייו. על הקשיים הנגזרים מהטיפול ניתן להקל במהלך ההתמודדות עם המחלה.

כריתה כירורגית: הסרת גידולים בחלל הפה והפנים על ידי כריתה כירורגית, עלולה לגרום לפגיעה תפקודית ואסתטית, בהתאם למיקום הגידול. בעקבות הכריתה עלולים להיווצר קשיים בלעיסה, בדיבור ובבליעה עקב פגיעה בתנועתיות הלשון ובשלמותה, פגיעה במפרקי הלסת או בעצמות הלסת, בשרירי הלעיסה או בשפתיים.

הקרנות: הרס תאי הגידול באמצעות הקרנות הוא הטיפול המקובל בגידולי ראש וצוואר. יתרון ההקרנות בניגוד לכריתה הכירורגית הוא השמירה על שלמות האיבר המוקרן ותפקודו. ההקרנות הן טיפול מקומי בדומה לניתוח לכריתת הגידול, ומבוצעות על ידי מכשיר חיצוני הפולט קרינה ממוקדת, או על ידי שתלים פולטי קרינה המוחדרים אל תוך הגידול או בסמוך לו. בגידול קטן לעיתים יכולה ההקרנה להחליף את ניתוח הכריתה והיא משמשת כ"טיפול משמר איבר". כאשר הגידול גדול, ניתן לבצע הקרנה לצמצום הגידול, לאחר מכן מבוצעת כריתת הגידול המוקטן, ואם נותרו תאים סרטניים ניתן לבצע הקרנות נוספות לצורך סילוקם.

ההשלכה העיקרית של טיפול זה היא ירידה בהפרשת רוק, תהליך בעל חשיבות גבוהה לבריאות המטופל ולאיכות חייו. לרוק מספר תפקידים: סיכוך חלל הפה לסיוע בדיבור, בליעה וניקוי רקמות החניכיים והלחי הפנימית; הרוק בסיסי ומאזן את החומציות מהמזון ואת החומצות המופקות על-ידי חיידקים; מכיל מלחים (סידן וזרחן) המאפשרים ספיגה מחדש של מינרלים לרקמות השן; מכיל אנזימים המתחילים עוד בחלל הפה את פירוק המזון; שטיפת חיידקים ושאריות מזון מהשיניים; הרוק מכיל מנגנוני הגנה המסייעים למאבק בחיידקים.

ירידה בהפרשת הרוק עלולה לגרום ליובש בריריות, פצעים בחלל הפה, סדקים בשפתיים, קשיים בבליעה ובלעיסת המזון, פגיעה בשיניים כתוצאה מהתגברות העששת, בכיבים הנוצרים בחניכיים ייתכנו זיהומים על ידי חיידקים או פטריות. תיתכן רגישות מוגברת בחניכיים, עד לרמה שלעיתים לא ניתן להניח תותבת על רקמות החניכיים למשך פרק זמן ארוך, במיוחד לאחר סיום ההקרנות.

טיפולים כימותרפיים: טיפולים כימותרפיים מבוססים על מתן תרופות המשמשות להרס התאים הממאירים על ידי גלולות או בהזרקה. תרופות אלו משפיעות מלבד על התאים הסרטניים גם על תאים צעירים כמו תאי דם האמורים להילחם בזיהומים או על תאי האפיתל, רקמת הרירית המצפה את חלל הפה. בעקבות הכימותרפיה ישנה ירידה בתנגודת הגוף למלחמה בזיהומים, כמו גם פצעים וכיבים ברירית הפה. תופעות לוואי לתרופות הכימותרפיות עלולות להיות בחילות והקאות הגורמות לעליית מיצי עיכול חומציים לחלל הפה וכתוצאה מכך נגרמת עלייה בכמות העששת הפוגעת בשיניים.

אובדן התיאבון במהלך הטיפולים עלול להגביר את תחושת החולשה הכללית ואת הירידה בתנגודת הגוף.

מיד לאחר גילוי הסרטן, עוד לפני תחילת הטיפולים, מומלץ לגשת לבדיקה אצל רופא השיניים לסילוק כל נגעי העששת, טיפול במוקדי זיהום בשיניים (על ידי עקירות או טיפולי שורש) וטיפול בדלקות וזיהומי חניכיים על ידי שיננית.

סילוק כל מוקדי הזיהום ושמירה על היגיינה אוראלית קפדנית יפחיתו את הסיכוי לחדירת זיהום והתפשטותו בגוף במצב של דיכוי המערכת החיסונית.

בזמן טיפולים בהקרנות או על ידי כימותרפיה רצוי להימנע מטיפולי שיניים, אם ונזקקים לטיפולי חירום, יש לבצע לפני הטיפול ספירת דם, על מנת לבדוק האם ישנה כמות מתאימה של תאי דם לבנים (הנלחמים בזיהומים) ושל טסיות (על מנת לאפשר קרישת דם במקרה של דימומים), זאת כדי להימנע מזיהום רב מערכתי במקרה של חדירת חיידקים מטיפול השיניים אל מחזור הדם בעקבות ירידה בתנגודת הגוף במקרה של טיפול כימותרפי.

בכל מקרה שבו נזקקים לטיפול שיניים, יש להיוועץ ברופא המטפל על מנת שיקבע אם יש צורך בטיפול למניעת זיהום בעזרת כיסוי אנטיביוטי. כשלושה שבועות לאחר סיום הטיפול הכימותרפי חוזרת המערכת התפקודית בגוף למצבה הראשוני והטיפול לאחר תקופה זו בטוח יותר.

על מנת להתמודד עם ירידה בכמות הפרשת הרוק מומלץ לשנות את הרגלי האכילה והשתייה - יש לאכול כמויות קטנות ולשתות לעיתים קרובות מאוד. חשוב להשתדל ללעוס את המזון ולסייע לעיכול הראשוני. שתיית מים במשך היום בתדירות גבוהה תעזור לשטיפת חלל הפה משאריות מזון וחיידקים, וכמו כן תקל על תחושת היובש. שתיית חלב תסייע לבליעה טובה יותר של המזון. לעיסת גומי לעיסה תגביר את הפרשת הרוק.

מומלץ להימנע ממאכלים ומשקאות חומציים - אלו עלולים להגביר את העששת בפה.יש להימנע מצריכת קפאין ואלכוהול, הגורמים לאיבוד נוזלים.

לסובלים מחסר בהפרשת הרוק ניתן להשתמש ב"תחליפי רוק" הקיימים בג'ל או בתרסיס, אשר יקלו על תחושת היובש בפה וייעזרו בסיכוך, או בתרופות מעודדות רוק, בתיאום עם הצוות המטפל. טיפולי אקופונקטורה נמצאו מסייעים גם כן בהעלאת כמות הפרשת הרוק.

שינה בתנוחת "על הצד" תפחית את הנשימה דרך הפה הגורמת להתייבשות הפה וייבוש רקמות הרירית בפה. מומלץ להציב בחדר במהלך שנת הלילה מכשיר אדים.

יש לשטוף את הפה עם תמיסות אנטיספטיות. שטיפות אלו יעזרו להקטין חדירת זיהומים דרך רקמת רירית הפה הפצועה.

כמו כן, מומלץ לשטוף את הפה עם פלואוריד. הפלואוריד חודר אל השכבות החיצוניות של השיניים ומגביר את עמידות השיניים כנגד עששת.

על מטופלים עם חוסר שיניים חלקי או מלא הנעזרים בתותבות נשלפות להקפיד על תחזוקה אופטימלית של התותבות - ניקוי מכני עם מברשת תחת זרם מים והשריית התותבת בתמיסות חיטוי מתאימות על מנת להקטין את הסיכוי להדבקות בפטריות. מומלץ להשתמש בתרסיס להרטבת הרקמה לפני הנחת התותבת בפה.

צחצוח השיניים צריך להיות עדין ובעזרת מברשת רכה, על מנת להקטין את פציעת רקמות החניכיים וחדירת זיהומים דרך הרקמה הפגועה.

חשוב לזכור, כי השפעות הטיפול במחלת הסרטן יכולות להמשיך ולבוא לידי ביטוי גם זמן רב לאחר סיום הטיפול במחלה, לעיתים נשארת תחושת יובש הפה גם כשנה לאחר הטיפול.

על רופא השיניים לזכור, כי המטופלים מתעייפים במהירות ולפיכך חשוב להקפיד על מסגרת טיפולים קצרים, באווירה נינוחה ורגועה, רצוי בשעות הבוקר.

ד"ר רוני אמיד הוא רופא שיניים, עוסק בשיקום הפה, חבר נספח באקדמיה האירופאית לאסתטיקה דנטלית ובאקדמיה האמריקאית לקוסמטיקה דנטלית (AACD).

בואו לדבר על זה בפורום אסתטיקה דנטאלית ושיקום הפה.