בריאות השיניים: תינוקות ומוצצים
מוצץ או אצבע? עדיף מוצץ, וגם ממנו כדאי להיגמל לפני גיל ארבע כדי למנוע עיוות של השיניים וכן בעיות אוזניים והגייה
השימוש במוצץ נפוץ כבר אלפי שנים, ודורות של הורים זכו לאלפי שעות שינה ושקט הודות לחפץ מופלא זה. יחד עם זאת, הורים רבים תוהים האם נכון לאפשר לתינוקם שימוש במוצץ או מציצת אצבע.
ידוע שכל התינוקות נולדים עם רפלקס מציצה, אשר באמצעותו הם יונקים חלב. הם אינם צריכים ללמוד את הרפלקס מכיוון שהוא אינסטינקטיבי. רפלקס המציצה קיים מהלידה ועד לגיל ארבעה חודשים. הרפלקס מתבטא בכך שכאשר נוגעים בזווית פי התינוק, הוא מפנה את ראשו לאותו כיוון, פותח פיו ומוכן למצוץ. ככל שהתינוק גדל, המציצה הופכת לפעולה רצונית יותר ויותר. מרכיב המציצה של התינוק נחשב לחלק ממנגנון התפתחותי בן שלושה שלבים: מציצה, בליעה, נשימה. מחקרים מצאו כי הוא קריטי להתפתחות הדיבור והשפה, לשליטה בתנוחה, לאכילה ולהתפתחות האישיות.
השימוש במוצץ עדיף בכל מקרה על מציצת אצבע. צילום: שאטרסטוק
מוצץ או אצבע?
האם לעודד תינוק להשתמש במוצץ? התשובה היא, כן! מחקרים הראו שתינוקות המשתמשים במוצץ החל מגיל חודש עד גיל חצי שנה, מתמודדים יותר טוב עם כאב, נרדמים ביתר קלות, ונמנעת אצלם הסכנה של מוות בעריסה.
האם לעודד תינוק למצוץ אצבע? התשובה היא, לא! השימוש במוצץ עדיף בכל מקרה על מציצת אצבע, היות שניתן לשלוט בזמני המציצה וכן קל יותר להיגמל. גם השפעתו של מוצץ על תצורת הלסת והשיניים קטנה ביחס למציצת אצבע.
האם יש הבדל משמעותי בין מוצץ אורתודנטי לבין מוצץ רגיל? עד היום, מחקרים לא הצליחו להראות הבדלים משמעותיים בין המוצצים. כל מוצץ או חפץ המוחזקים קבוע בפה, הם בעלי השפעה מזיקה. מומלץ תמיד לנסות להשתמש במוצץ הקטן ביותר על מנת להפחית נזקים. כל עוד המוצץ אינו מכוסה בדבש, סוכר או כל ממתיק אחר אין סיבה שיגרום לחורים בשיניים.
גמילה
מומלץ לגמול את התינוק החל מגיל חצי שנה עד גיל שנה. בכל מקרה, לא יאוחר מגיל ארבע. אחרי גיל שנה עולה השכיחות של דלקות אוזניים חוזרות. אחרי גיל שנתיים מתחילה השפעה על צורת הלסת ומנשך השיניים. אחרי גיל ארבע השינויים עלולים להיות בלתי הפיכים: בעת סגירה מתקבל מעין מרווח בין השיניים העליונות והתחתונות הנקרא "מנשך פתוח". חללי האף אינם מתפתחים באופן טבעי ועלולה להתפתח נשימת פה. הלשון נדחפת בעת המציצה קדימה, והמצב הזה מביא להתפתחות הפרעת דיבור המכונה "שינשון".
גמילה ממוצץ או אצבע חייבת להתבצע בצורה הדרגתית כדי למנוע פגיעה רגשית בילד. השיטה המומלצת היא לכוון את הילד לבחור בגמילה מרצון על ידי שיחה בגובה העיניים, שבה מראים לו במראה את הנזקים שגרמה המציצה לפיו ולפניו. לפיכך, הגיל המומלץ הוא גיל שבו ניתן לשבת ולשוחח עם הילד ברצינות, בדרך כלל בגיל שלוש-שלוש וחצי. לא מומלץ לנקוט בגישה אגרסיבית של מניעה בעזרת פלסטר, גרב, מרה או פלטה מבלי שהילד הבין והפנים את הנזקים שהמציצה גורמת. יש חשש שהוא יחזור למצוץ ברגע שאותם מחסומים ייעלמו.
ילדים מספרים איך נגמלו מהמוצץ
"הלכתי עם אמא לים וזרקנו את כל המוצצים בתקווה שיגיעו לארץ רחוקה".
"אבא חפר בור עמוק בגינה, שתלנו את כל המוצצים, ועכשיו מחכים שיצמח עץ מוצצים".
"ביום ההולדת ארבע, אמא ואבא קנו לי המון בלוני הליום. קשרנו את כל המוצצים אל הבלונים והעפנו לשמיים".
"בגן הכנו עבודות מחומרים ממוחזרים. לגננת היה רעיון מצוין: כולנו הבאנו את המוצצים והכנו עבודות יצירה מקסימות".
ד"ר רולי ברקוביץ' היא מומחית לרפואת שינים לילדים ברשת מרפאות השיניים "כללית סמייל".