חלל הפה: התייחסות לכאבים

אסור להתעלם מפצעים כואבים ומטרידים בחלל הפה. אותם פצעים תמימים לכאורה, עלולים להצביע על מחלות שונות, ביניהן גם מחלות מסוכנות. בדיקה שגרתית אצל רופא מומחה לרפואת הפה, המתבצעת במחלקה לכירורגיית פה ולסתות יכולה למנוע טיפולים מיותרים, כאב, סיבוכים, הוצאות כספיות והכי חשוב - להציל חיים. במרפאה אפשר לאבחן בבדיקה שגרתית נגעים שונים בחלל הפה (שלא בהכרח יאותרו במהלך טיפול שיניים רגיל) וכן לבצע אבחון מוקדם של סרטן בחלל הפה.

ד"ר טל ברג, מומחית לרפואת הפה ורופאה בכירה במחלקה לכירורגיית פה ולסתות בקריה הרפואית רמב"ם, מספרת כי במקרים רבים אבחון מקרי הציל חיים, ומוסיפה: "לא רק נגעים ממאירים מאובחנים במהלך הבדיקה במרפאה. כך, למשל, חולים הנוטלים תרופות ממשפחת הביספוספונטים (כמו זומרה, ארדיה, פוסלן, בונופוס, מקסיבון ואקטונל) יכולים לקבל ייעוץ רפואי טרם נטילת התרופות. הייעוץ יכול למנוע הופעה של סיבוכים כמו נמק בעצמות הלסת". כמו כן, חולים העוברים הקרנות בראש ובצוואר וסובלים מפצעים קשים בחלל הפה, יכולים לקבל ליווי רפואי.

מהן המחלות הזיהומיות השכיחות המלוות בכאבים ובכיבים?

ישנן לא מעט מחלות כאלו והמשותף לכולן הוא שאבחון מוקדם עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה ובעיקר למנוע סיבוכים עתידיים. הנה כמה מהמחלות שאפשר לאתר ולאבחן בזמן:

אפטות: פצעים קטנים וכואבים המופיעים בכל חלל הפה. סיבת הופעתם אינה ידועה, אולם לעתים הדבר קשור בחוסר בברזל, 12B, חומצה פולית או רגישות לגלוטן.
סימנים: כיבים שטחיים וכואבים ברקמה הרירית. אפטות יכולות להופיע בחלק הפנימי של השפתיים והלחיים, בחניכיים, בחך, בשקדים, ברצפת הפה ובחלק התחתון של הלשון.
קבוצת סיכון: מגיל ההתבגרות ועד העשור החמישי.
טיפול מונע: אין.
טיפול רפואי: מדובר במחלה כרונית שהטיפול בה נעשה על ידי סטרואידים במקרים קיצוניים. במקרים רגילים ניתן טיפול מקומי כמו: שטיפות מרגיעות או חומרים אנטי דלקתיים.

הרפס: מחלת ילדים שכיחה המאופיינת בחום גבוה ובהופעה של פצעים בכל חלל הפה. טעות נפוצה היא לקרוא לה "מחלת הפה והטלפיים". ההדבקה היא בדרך כלל בגני הילדים.
סימנים: חום גבוה, התנפחות של בלוטות בצוואר ופצעים בכל הפה: בלשון, בחניכיים ובאזורים האחוריים של הפה כדוגמת השקדים.
קבוצת סיכון: ילדים ומבוגרים.
טיפול מונע לאחר הדבקה: יש להקפיד להשאיר את הילד החולה לפחות שבוע בבית כדי להימנע מהדבקה של כל הגן.
טיפול רפואי: טיפול תומך של מתן נוזלים או אכילת אוכל קר. במקרים קיצוניים הטיפול מחייב אשפוז.
כדאי לדעת: לא לשטוף את הפה בחלב עזים לא מפוסטר.

פטרת: זיהום פטרייתי המופיע בחלל הפה.
סימנים: רובד לבן או אדום על ריריות הפה, הלשון, הלחיים הפנימיות, החך ולעתים בזוויות הפה. לעתים הזיהום מלווה בריח רע, תחושה לא נעימה בפה וצריבה.
קבוצת סיכון: אנשים בריאים אחרי טיפול אנטיביוטי, בעלי שיניים תותבות לא נקיות, ובעיקר חולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת (חולי איידס, מקבלי סטרואידים, מקבלי טיפולים כימותרפיים והקרנות) וסוכרתיים שמחלתם לא מאוזנת.
טיפול מונע: שמירה על היגיינת הפה.
טיפול רפואי: מתן טיפול אנטי פטרייתי שניתן במרשם רופא.
כדאי לדעת: יש אבחון יתר של פטרייה בחלל הפה. לא כל לשון לבנה או מחופה היא סימן לפטרייה. לרוב מדובר בחיפוי תקין על הלשון. נוסף על כך, 80% מהאוכלוסייה הם נשאים של הפטרייה.

ליכן פלנוס: מחלת עור נפוצה שגורמת לפצעים בפה, דלקות חניכיים ופצעים בחלל הפה. המחלה נגרמת כתוצאה מבעיה במערכת החיסון והיא יכולה להופיע כדלקת בחניכיים שלא מגיבה לטיפול דנטאלי רגיל.
סימנים: נגעים דמויי רשת לבנה בלחיים הפנימיות, שלעתים צורבים ושורפים, כיבים ושלפוחיות על הלשון והחניכיים.
קבוצת סיכון: נשים בנות 30-60.
טיפול מונע: אין.
טיפול רפואי: מתן טיפול סטרואידי ומעקב אצל רופא מומחה ברפואת הפה.
כדאי לדעת: ישנן צורות של המחלה העלולות להפוך לממאירות. לכן יש צורך להיות במעקב אצל רופא מומחה ברפואת הפה.

נמק של הלסתות: תהליך שבו העצם מאבדת את החיוניות שלה והופכת לנמק. בתהליך זה, הכרוך בכאבים קשים, הרירית מעל העצם מתקלפת, העצם נחשפת ומפרישה מוגלה.
הסימנים: כאב חזק בשיניים או בלסתות, נפיחות, ריח רע, הפרשה מוגלתית.
קבוצת הסיכון: נוטלי תרופות ממשפחת הביספוספונטים (בעיקר בעירוי תוך ורידי), ילדים ומבוגרים שחולים במחלות הבאות: מיאלומה נפוצה (סוג של סרטן דם), סרטן שד גרורתי, סרטן ערמונית גרורתי, סרטן כליה גרורתי ומחלות עצם שונות.
טיפול מונע: למטופלים המועמדים לקבל תרופות ממשפחת הביספוספונטים מומלץ להיבדק אצל רופא שיניים מומחה לרפואת הפה. כמו כן מומלץ להקדים ולטפל במוקדי זיהום בפה (עששת, דלקת חניכיים, טיפולי שורש).
טיפול רפואי: טיפול אנטיביוטי, שטיפות פה.
כדאי לדעת: בחולים אלה רצוי להימנע ככל שאפשר מביצוע טיפולי שיניים פולשניים, כמו עקירות מסובכות ושתלים דנטליים.

סרטן חלל הפה: שם כולל לקבוצת גידולים ממאירים ברקמות הפה. המחלה יכולה להתבטא בכל חלל הפה: צדי הלשון, החך, רצפת הפה, הלחיים הפנימיות, בלוטות הרוק, השקדים ועצמות הלסת. הנגעים עלולים להתפתח באזורים חבויים שניתנים לאבחנה על ידי הרופא רק אם הוא בודק.
סימנים: פצע שלא מתרפא בתוך שבועיים, נפיחות לא מוסברת מתחת ללשון, בלסת, כתם לבן בחלל הפה או כתם אדום. כל פצע או כיב שאינו מתרפא או שינוי בצבע הריריות מהווה נורת אזהרה ומחייב בדיקת רופא. לאישור האבחנה יש לבצע ביופסיה של הנגע.
קבוצת סיכון: בני 60 ומעלה ובני 20-30. עם קבוצות הסיכון נמנים מעשנים (סיגריות, נרגילות, מריחואנה) וצרכני אלכוהול.
טיפול מונע: על הנמנים בקבוצות הסיכון יש להיבדק בכל חצי שנה.
טיפול רפואי: ניתוחים, כימותרפיה והקרנות.
כדאי לדעת: בחמש השנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות המחלה לצד ירידה בגיל החולים. כיום מדורג סרטן חלל הפה במקום השישי בעולם בשכיחותו. גילוי מוקדם של המחלה מגדיל משמעותית את הסיכוי לריפוי.

לסיכום, כאב, כתמים על החניכיים, כיבים ופצעים שאינם נרפאים בריריות הפה ובחניכיים, ריח רע ויובש, הם רק חלק מהסימנים המעידים על הצורך למהר ולהיבדק במרפאה ייעודית המתמחה בפה ולסת, או אצל רופא השיניים. אבחון מוקדם יבטיח ריפוי וימנע סיבוכים אפשריים וכאב.

בואו לדבר על זה בפורום גידולי ראש-צוואר.