נחירות והפרעות נשימה: התקן דנטלי
במקרים מסוימים נחירה היא סימן להפרעות נשימה מסוכנות. אחת מדרכי הטיפול הפשוטות היא שימוש בהתקן דנטלי דמוי פלטה אורתודנטית, הפותח את דרכי האוויר
נחירה היא תופעה נפוצה ביותר. 60% מהגברים ו-40% מהנשים בגילאי 40 ויותר סובלים מנחירות בעוצמה גבוהה, המפריעות לשינה משותפת ומהוות סיבה לפנייה לרופא לבקשת עזרה. נחירה חזקה בשינה היא לרוב בעיה חברתית, אך יכולה להיות גם סימן להפרעת נשימה חסימתית משמעותית בשינה, שלה יש השלכות חשובות על התפקוד היום-יומי, על הבריאות, ואפילו על תוחלת החיים.
הנחירה נגרמת עקב התרופפות דפנות דרכי הנשימה העליונות באזור החיך הרך והלוע. אוויר הנשימה גורם לרטט של הדפנות הרופפות, שמתבטא ברעש הנחירה. כאשר ההתרופפות משמעותית או כשדרכי האוויר צרות, עלולות להיווצר חסימה מוחלטת של דרכי הנשימה והפסקת נשימה ממושכת. בדרך כלל בבדיקת דרכי הנשימה לא ניתן להצביע על הפרעה ברורה וחריגה במבנה דרכי האוויר הקשורה לחסימה בעת השינה.
במשך לילה אחד יכולות להתרחש מאות הפסקות נשימה, שברובן נגרמות ירידות ברמת החמצן בדם. כל הפסקות הנשימה מסתיימות ביקיצות קצרות (שאותן לא זוכרים בבוקר) הפוגעות באיכות השינה. אדם הסובל מתסמונת דום נשימה בשינה סובל מעייפות קשה ומנטייה להירדמויות מרובות בלתי רצוניות במהלך היום. התלונות השכיחות בקרב הסובלים ממצב זה הן נחירות חזקות - עד כדי תלונות קשות של בן הזוג על פגיעה בשינה המשותפת ובחיי הנישואין, ישנוניות יתר במהלך היום, שינה מקוטעת, כאבי ראש, בחילה, לעיתים הפרעה במצב הרוח, דיכאון וחרדה.
הסובלים מדום נשימה חסימתי בשינה לוקים בחוסר שינה, ומשלימים אותה בשינה יומית רבה ולעיתים בלתי מבוקרת, עם נטייה לנמנום והירדמות בתנאים ובמצבים בלתי מקובלים, דבר העלול להוות גורם לתאונות בעבודה ובנהיגה. הם נמצאים בסיכון להפרעות בקצב הלב, יתר לחץ דם, סיכון יתר להתקפי לב ואירועים מוחיים.
חשוב לציין כי לא כל הנוחרים סובלים מדום נשימה בשינה: 25% מהגברים ו-10% מהנשים סובלים מהפסקות נשימה במהלך השינה, אך פחות מ-2% מהנשים ו-4% מהגברים בגילאי 60-30 שנה סובלים מדום נשימה בדרגה חמורה הקשורה במחלות נלוות ופגיעה בתוחלת החיים.
הצעד הראשון בטיפול בנחירות הוא אבחון. האבחון מבוצע על ידי בדיקת שינה המתבצעת במעבדת שינה או בבית הנבדק. באמצעות בדיקת השינה נקבע האם הנבדק סובל מנחירות ללא הפסקות נשימה או מדום נשימה בשינה, ונקבעת חומרת התסמונת על פי מספר הפסקות הנשימה בשינה, הירידה בחמצון בעת השינה הנגרמת מהפסקות הנשימה, ופרמטרים נוספים. קיים מגוון טיפולים לסובלים מנחירות ודום נשימה בשינה.
טיפולים התנהגותיים: הפחתה במשקל, הימנעות משינה על הגב על ידי שימוש בחגורה עם כדור טניס - טיפול זה מוצע לאלו הסובלים מנחרות והפסקות נשימה בשינה על הגב באופן מיוחד בהשוואה לשינה במצבים אחרים, הימנעות מצריכת אלכוהול ו"כדורי שינה" (חומרים אלו מאריכים את הפסקות הנשימה בשינה), שימוש במכשיר C-PAP, משאבה הדוחסת את אוויר החדר בלחץ חיובי דרך מסכה לאף ולפנים ובכך מונעת קריסת של דרכי האוויר.
טיפולים כירורגים: סילוק חסימה בדרכי האוויר, במידה שאכן חסימה כזו מאותרת, על ידי רופא אף אוזן גרון ; סילוק רקמה רכה עודפת באזור החיך הרך והענבל; שימוש בגלי רדיו לצמצום רקמת החיך הרך; כירורגיה של הלסתות, המיועדת למיקום קדמי קבוע של לסת אחת או שתיהן, דבר הכרוך בשינוי תווי הפנים.
התקן דנטלי: סד סגרי בתוך הפה בעת השינה, המקדם את הלסת התחתונה, ובכך מסייע לפתיחת דרכי האוויר.
ההתקן הדנטלי (התקן פה, סד סגרי,Oral appliance , Dental appliance) הוא סד לפה המזכיר בצורתו "פלטה" ליישור שיניים אשר עברה שינוי והתאמה לטיפול בבעיות הרפואיות הקשורות בדום נשימה בשינה. קיימים התקנים דנטליים מסוגים שונים ושל יצרנים שונים לצורך טיפול בנחירות ודום נשימה בשינה, אך רובם המכריע פועלים באופן זהה: הזזה קדימה של הלסת התחתונה וקידום של בסיס הלשון המחובר ללסת התחתונה. כתוצאה מקידום בסיס הלשון נוצרת הרחבה של דרכי האוויר באזור בסיס הלשון והלוע, הקלה בהזרמת האוויר וירידה במספר הנחירות ובעוצמתן. עם הוצאת המכשיר בבוקר, הלסת התחתונה חוזרת למצבה הרגיל.
ההתקן נבנה ומותאם באופן אישי למטופל בהתאם לנתוניו. הוא בנוי משתי פלטות המחוברות ביניהן על ידי מנגנון המאפשר לקדם הדרגתית את הלסת התחתונה לעמדה הרצויה. במהלך הרכבת ההתקן בפה המטופל יכול להזיז את הלסת התחתונה לצדדים וקדימה. ההכנסה וההוצאה של ההתקן מהפה פשוטות ולוקחות שניות בודדות, הוא כמעט ובלתי נראה, ולא דורש כל טיפול מיוחד בשיניים.
ההתקנים הדנטליים הוכנסו לטיפול בנחירות ודום נשימה חסימתי בשינה לפני כשלושים שנים, ונמצאים בשימוש נרחב בארה"ב ובארצות אירופה. המחקר הרפואי מצביע כי השימוש בהתקן מביא לשיפור משמעותי המתבטא בירידה בעוצמתן ובתכיפותן של הנחירות, במקביל לשיפור במספר הפסקות הנשימה ומדדי שינה נוספים.
להתקנים הדנטלים יתרונות רבים: בניגוד לכירורגיה, הם אינם פולשניים. הם קלים לייצור - דרושה פגישה אחת או שתיים לצורך הכנתם. הם הפיכים ואין צורך לבצע כל שינוי קבוע בשיניים או בלסתות. ההתקנים שקטים לעומת המדחס במכשיר ה-C-PAP שמפריע לעיתים לישנים. ההתקנים מתקבלים טוב יחסית על ידי החולים מכיוון שהמכשיר כולו נמצא בתוך הפה. ההיענות לשימוש טובה וחולים נוטים להשתמש במכשיר באופן קבוע מידי יום. הם ניידים ומתאימים למרבים בנסיעות.
תופעות הלוואי הקשורות לשימוש במכשיר ברובן קלות וחולפות תוך פרק זמן קצר. התופעות כוללות תחושה של יובש בפה, שפתיים ולשון, ושינוי בהפרשת הרוק. תופעות נוספות הן רגישות קלה בשיניים ואי נוחות בלסתות עם היקיצה. תופעות אלו חולפות לאחר פרק זמן קצר במהלך הבוקר. כמו כן, מצוינים שינויים קלים בעמדות השיניים המופיעים עם הסרת המכשיר והחולפים גם הם תוך פחות משעה. תופעות הלוואי המשמעותיות הן שינויים במשנן וכאבי שרירים או מפרקים. תופעות אלו מדווחות במקרים בודדים בלבד והן הפיכות עם הפסקת השימוש במכשיר. שימוש בהתקנים המאפשרים קידום הדרגתי של הלסת התחתונה לעמדה הרצויה מצמצם באופן ניכר את שכיחות תופעות עלו.
הטיפול בדום נשימה בשינה באמצעות התקן דנטלי הוא טיפול שיניים במהותו וניתן על ידי רופא שיניים המצוי בתחום זה ובדרך כלל גם בתחום מפרקי הלסת.
ד"ר ענת גביש היא רופאת שיניים, מומחית בכאבי פנים ולסתות והפרעות במפרקי הלסת.
בואו לדבר על זה בפורום חיך ושפה שסועים, הפרעות דיבור ובליעה, נחירות ודום נשימה בשינה.