טיפולי שיניים: כל גיל והבעיות שלו

"אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" הוא לא רק פסוק תנ"כי חשוב. מסתבר שיש לו משמעות גם בכל הקשור לתורשה ומצב השיניים של הורים וילדיהם, וגם למידת הטיפול שמשקיעים ההורים בשיני הילדים.

טיפול בחניכיים ובשיניים חשוב בכל גיל. הוא מתחיל בגיל חצי שנה לערך עם בקיעת השן הראשונה, ונמשך לאורך כל חיינו. ככל שהדברים ייעשו מוקדם יותר - כך נרוויח בריאות טובה בחלל הפה ונחסוך הוצאות מיותרות. לכל שלב בחיים יש בעיות המאפיינות אותו, הדורשות תשומת לב מיוחדת:

50% מהצעירים שהוריהם לא הקפידו כי יצחצחו את שיניהם כילדים או כבני נוער מגיעים בדרך כלל לגילאי ה-20 שלהם עם פה עתיר מוקדי עששת, מלא חורים, סתימות מתפרקות ואפילו שיניים חסרות. בגילאים הצעירים מתחלפות השיניים, ושן חלבית (נשירה) שלא טופלה יוצרת מוקד דלקתי ומדביקה את השן הקבועה שבוקעת במקומה.

בגילאי 12 לערך יורדת לשפל תשומת הלב לצחצוח, כשהחבר'ה הופכים לבני נוער מרדנים שלא מבינים על מה ולמה עליהם לצחצח שיניים. השפל הבא מגיע בתקופת הצבא - אז בגלל עייפות ולו"ז עמוס לא תמיד שומרים על היגיינת הפה.

צעירים שמגיעים למצב טעון שיפור שכזה זקוקים לתחזוקה שוטפת ותחלופה של טיפולים שנעשו בילדות. 20% מהם סובלים מהזנחה קשה שמתבטאת בעששת רבה, שיניים שעברו 9-10 שחזורים ובמקרים קשים טיפולים נוספים כמו טיפולי שורש.

כ-50% מהצעירים התבגרו בבתים עם מודעות גבוהה לבריאות הפה, לא נרדמו עם בקבוק ובו משקה ממותק ולמדו לצחצח שיניים כבר כשהיו פעוטות. אלה מגיעים לגילאי ה-20 שלהם עם פה נטול כל, או לפחות רוב, הצרות הנ"ל, ויוכלו להשקיע את כספם בלימודים במקום בטיפולי שיניים.

יש מי שמרגישים טוב בגילאים הצעירים - הם בריאים, העצמאות מחוץ לבית מפתה והחיים הסטודנטיאליים מהנים למרות שהמצב הכספי קצת לוחץ.

המעבר מגילאי ה-20 ל-30 מביא עמו הזנחה מסוג אחר: מגיל הטוויסט והבמבה עוברים הצעירים לאוכל מהיר, עתיר פחמימות וסוכרים, שהופך להיות מזון עיקרי לצעירים. גם האלכוהול והשתייה הממותקת לא מסייעים למצב, והעובדה שסטודנטים רבים אינם מרוויחים שכר גבוה גורמת להם לוותר על ביקור אצל רופא שיניים, מחשש שמדובר בהוצאה כספית ניכרת.

כך קורה שסטודנטים וצעירים רבים מזניחים את היגיינת הפה, לא מגיעים לשיננית ולא לבדיקת רופא. הם לא מרגישים את מחלות החניכיים כי לא מדובר בתופעה כואבת. יש קצת דימום מהחניכיים? אם זה לא מפריע, מוותרים על הביקורת. אלא שהתוצאות לא נעימות, שכן העששת לא נעלמת אם לא מטפלים בה. החבר'ה מגיעים לגילאי ה-30 שלהם עם מחלת חניכיים, חורים ונסיגה וגם עם שיניים מתנדנדות. כיוון שמדובר במצב בלתי הפיך, ללא טיפול הבעיה לא תיעצר ואף תחריף בגילאי 40-50.

יש מי שלא ביצעו טיפולים ליישור שיניים בגיל הנוער ועתה, כשהחיוך כה חשוב ליצירת קשר רומנטי, נזכרים שאולי כדאי היה לבצע יישור שיניים. הדבר אפשרי כמובן, אך משך הזמן שנדרש ליישור השיניים לעיתים ארוך יותר מאחר שהרופא לא יכול לנצל ולכוון את פרצי הגדילה שמאפיינים את גיל ההתבגרות.

ומלה לנשים: אירוע משמח בגילאים אלה הוא ההריונות והקמת המשפחה. היריון הופך את הגוף לרגיש יותר ובכלל זה גם את החניכיים. ההורמונים המציפים את הגוף מקלים על היווצרות דלקות, וכל חוסר הקפדה וחוסר צחצוח גורמים לנפיחות דלקתית ולדימום. כיוון שיותר כואב וקשה לשמור על ניקיון החניכיים הנפוחות, מה שגורר עוד נפיחות ועוד דלקת. נשים שסובלות מהקאות עלולות להציף את פיהן בסביבה חומצית, שגורמת להתגברות העששת. מה עושים? מצחצחים בעדינות ונעזרים בשטיפות פה. לא מוותרים בשום אופן על שמירה על היגיינת הפה. זכרו: לא ההיריון גורם לפה להידרדר, אלא האם המזניחה.

מי שממשיכים להזניח את הפה בגילאים אלה יגיעו לגיל ההתבגרות והזקנה עם מצב פה רע מאוד, וחבל. בגילאים הללו, פה שלא טופל כבר סובל ממחסור בשיניים. לעומת זאת, פה שטופל כהלכה מאפשר שמירה תקינה על מצב החניכיים והשיניים.

בגילאים אלה קיימת נטייה לעשות יותר טיפולים אסתטיים: השיניים מצהיבות בגלל עישון או חומרי צבע במאכלי היום יום, ואנשים עם מודעות אסתטית עוברים תהליכי הבהרה וניקיון. חשוב מאוד בגילאים הללו להקפיד על בדיקה אחת לכמה חודשים במרפאה ואצל שיננית גם אם מצב השיניים.

לקראת גיל חמישים עור הפנים צונח. ככל שמתבגרים, הצניחה גורמת לכך שבעת דיבור או חיוך נחשפות יותר ויותר השיניים התחתונות במקום העליונות. כיום יש אמצעים להבהיר את כל השיניים ולהאריך את השיניים בלסת העליונה באופן מלאכותי באמצעות ציפויי חרסינה או חומרי שחזור, מה שמעניק לפנים מראה צעיר יותר.

הזקנה מחלישה את הגוף ובכלל זה את החניכיים - ועל כן יש לשמור על מצב הפה שבעתיים. הזנחתם עד כה את השיניים? מהרו לתקן את העניין, כדי שלא תצטרכו בקרוב שיניים תותבות.

בגילאים אלה, אנשים מאוזנים יותר כלכלית ונוטים לטפל טיפול גורף בשיניהם - השתלה במקום כל שן שנעקרה, שיקום שיניים מקיף וכדומה. הנטייה היא לטפל ולא לעקור, לשמר את השיניים המקוריות ולא להחליפן בתותבות.

האוכלוסייה הקשישה מגיעה כיום לגיל הזקנה במצב טוב יותר מפעם בשל המודעות וההתפתחות בטיפולי השיניים בעשורים האחרונים, אבל עדיין - חלק חשוב מהשמירה על בריאות הפה תלוי במטופלים עצמם. המודעות שלהם היא שתקבע עם אילו שיניים יחיו בזקנתם, אם בכלל.

ד"ר חגי סלוצקי, סגן רופא שיניים ראשי, "כללית סמייל".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת שיניים לילדים
פורום רפואת שיניים
פורום כירורגיית פה ולסת והשתלות שיניים