ספורט: להגן על שיני הילדים

בקיץ קיימת נטייה מוגברת לחבלות במהלך פעילות ספורטיבית. הילדים יוצאים יותר מהבית למשחקים בחוץ, הם עוסקים יותר בספורט ויוצאים לטבע - ועל כן גם עלולים להיחבל יותר. החבלות יכולות להתרחש כתוצאה מעיסוק בכל סוגי הספורט, בחוגים, בקייטנות, או סתם במשחק עם חברים.

חלק ניכר מהחבלות בשיניים מתרחשות בבית: ילדים מחליקים באמבטיה, נחבטים בארונות, בשולחנות, במגירות, נופלים מסולמות וכסאות וכן הלאה. למעשה, כאשר מדובר בשיניים נשירות (חלביות) כמחצית מהחבלות מתרחשות בבית, וכאשר מדובר בשיניים קבועות הנתון מצטמצם לכשליש. שאר החבלות מתרחשות בחוגים, משחקים, תאונות דרכים או חפצים הפוגעים בשיניים. את החבלות האלה, או לפחות חלק מהן, אפשר למנוע עם קצת יותר שימת לב וזהירות מצד ההורים, ועם הסבר מפורט מה מותר ומה אסור והצבת גבולות לילדים שימנעו מהם להשתולל ולהיפצע.

אחד הגורמים המשמעותיים לפגיעות בשיניים הוא פעילות ספורטיבית. בארצות הברית, לדוגמה, נמצא כי מתוך כ-30 מיליון ילדים הנמצאים באופן קבוע בחוגי ספורט, לפחות רבע נחבלים בשיניים הקבועות. פגיעות ספורטיביות בשיניים עלולות להסתיים במקרים הקלים בשפשוף קל בשפתיים ובחזרה של הילד לשגרה תוך פרק זמן קצר, אולם קיימים, כמובן, גם מקרים יותר קשים.

במקרה של חבלה קשה בפה עלולים להיגרם שטפי דם, שברים של יותר משן אחת, תזוזת שיניים מהמקום, חתכים בחניכיים ובלשון ועוד. כל אלה עשויים להצריך טיפול שיניים אינטנסיבי שאורך מספר פגישות וכולל עזרים לחיזוק השן, תרופות הרגעה, ואולי גם תפרים, עקירות, טיפול תחת הרדמה וכדומה. במישור הרגשי מדובר בחוויה לא נעימה וכואבת, שעשויה לעיתים להתבטא גם בטראומה, כעס או חרדות לילד. ליווי תומך מרגיע ומכיל של ההורים הוא חיוני במקרים הללו.

שיחה מקדימה: אי אפשר לעצור את החיים ולהימנע מפגיעה בשיניים, על אחת כמה וכמה כשהילד אקטיבי. דרך המניעה הטובה ביותר היא לשוחח עם הילדים לפני יציאה למשחק בחצר ולהסביר להם את החשיבות שבשמירה על השיניים בעת המשחק. שיחה כזו תאפשר להם להתייחס ברצינות רבה יותר לסכנה בפגיעת ראש (למשל, לא להטיח כדור בראשו של חבר), לשחק וליהנות אך במקביל גם להיזהר.

שיחה מסייעת: כשאתם מגיעים עם הילד לבדיקה שגרתית אצל רופא השיניים שלו אפשרו לרופא לספק הסבר נוסף לילד. הרופא ישתמש בידע המקצועי שלו וירחיב עד כמה הפגיעה עלולה להיות מסוכנת ולא נעימה.

ילדים בסיכון: מדובר באותם ילדים ששיניהם בולטות או שמבנה הפה שלהם נוטה לבלוט בגלל מבנה גנטי או מציצת אצבע או מוצץ עד גיל מאוחר. מצב זה עלול לגרום לסגר לקוי - מצב שבו השפתיים לא מכסות את השיניים כהלכה והן בולטות ונעדרות כיסוי והגנה. במקרים קיצוניים, שוקלים במקרים אלה יישור שיניים ראשוני התחלתי בגילאים מוקדמים (אפילו בגילאי 6-7) כדי למנוע מצבי פגיעה בשיניים. הילד נשאר במעקב ואת עיקר יישור השיניים עושים מספר שנים אחרי כן, בערך סביב גיל 12.

סדי מגן: ילדיכם אקטיביים במיוחד או לוקחים חלק בחוגי ספורט שונים? בדומה להגנה על איברי גוף אחרים בעזרת מגיני ברכיים ומפרקים או קסדות לראש, כדאי לצייד את הילדים בחוגים שונים בסדי מגן לשיניים, בדומה לסד המגן של מתאגרפים. מדובר בעיקר בחוגים כמו כדורסל, הוקי, בייסבול וכמובן גם אגרוף. הדבר נהוג בעיקר בחו"ל בעוד שבישראל המודעות לכך עדיין נמוכה. שימוש בסד מגן בחוגי ספורט ימנע את הפגיעות בשיניים לפחות בשליש מהמקרים.

עזרה ראשונה: השתדלו להעניק לילד עזרה ראשונה שטפו פניו בזהירות מהדם, הניחו דבר מה קר על מקום הפגיעה ומהרו ליצור קשר עם רופא שיניים לילדים.

במקרה שבו שן יצאה מהמקום: מצאו את השן שנפלה. במידה שיצאה לחלוטין מהפה, יש לנסות להחזיר את השן למקומה במהירות האפשרית לתוך המכתשית. אם זה לא מתאפשר יש להניח אותה בתוך כלי עם חלב קר ולהגיע לרופא השיניים מוקדם ככל האפשר. במקרים אלה השעון מתקתק והזמן משחק תפקיד מאוד קריטי.

תשאול ובדיקה: הרופא יתשאל את הילד לגבי אופן הפציעה - איך ומתי אירעה החבלה, איפה כואב, האם ירד דם? תמונה רחבה ככל האפשר תאפשר טיפול טוב יותר ותפחית את חרדת הילד. לאחר התשאול הרופא יבדוק ביסודיות - לא רק את השיניים אלא את כל הרקמות הרכות והפנים. בעת הצורך המקום יצולם כדי לוודא את עומק הפגיעה. בהתאם לתוצאות, ייקבע הטיפול המתאים.

האם לטפל במיידי? בהתאם למצב ולתוצאות הצילום יחליט הרופא האם יש צורך לטפל ואם כן, באיזו דחיפות. לעתים עדיף לחכות שהילד יהיה יותר רגוע ולדחות את הטיפול בכמה ימים. הילד ירגיש טוב יותר כשיבין שהמצב לא חמור והמקום יהיה פחות רגיש.

סדקים: לרוב אין צורך בטיפול אלא אם מדובר בסדקים מרובים או רגישות ניכרת. במקרים אלה השן תכוסה ע"י חומר שחזור נוזלי הממלא את הסדקים.

שברים או תזוזה: בחבלות קשות, רקמת השן עלולה להישבר והילד עלול לסבול אף משברים שיחשפו את מוך השן (החלק הפנימי המכיל כלי דם ועצבים) או מתזוזה של שיניים. במקרה של שברים השן תשוחזר על ידי חומר המשלים את השן למצב תפקודי ואסתטי, ובמקרה של תזוזה מקבעים את השן לכמה ימים. במקרים הדורשים טיפול שורש או עקירה, יקבל הילד טיפול ראשוני או יטופל במקום, בהתאם לחומרת הפגיעה.

פגיעה בשן חלב: בערך בשליש מהמקרים עשויה פגיעה בשיניים נשירות (חלביות) לפגוע גם בשיניים הקבועות שיבואו במקומן. מצב זה קורה בעיקר כי בקרב ילדים קטנים, הרקמות התומכות רכות ורוב החבלות גורמות לתזוזת השן מהמקום. אל תוותרו על מעקב רופא.

שן משוחזרת: במקרים שבהם שוחזרה שן, ובעיקר בשיניים קדמיות - יש ללמד את הילד כיצד לאכול ולנקוט יתר זהירות כדי שהשיניים "יחזיקו מעמד". שחזורים וכתרים מחזיקים בדרך כלל 5-10 שנים.

יישור שיניים: במקרים של תזוזת שיניים או יציאת שן מהמקום, יתקיים מעקב ארוך טווח על ידי רופא ילדים ואורתודונט על מנת לוודא שהשיניים נשארות במקומן, ובעת הצורך כדי להחזיר את המצב לקדמותו או "לשמור מקום" לשן קבועה או יותר כדי שאלה יצמחו כהלכה.

ביטוח: כל ילד מגיל 5 ועד גיל 18 מבוטח מפני פגיעות כלליות בכלל ופגיעות שיניים בפרט, במסגרת ביטוח תאונות בית הספר של משרד החינוך. ביטוח זה תקף גם בסופי שבוע ובחופשים.

מעקב: בתום הטיפול, אל תוותרו על מעקב מדי מספר חודשים, או לפי המלצת רופא השיניים. כך הילד יחוש רגוע ואתם תהיו סמוכים ובטוחים כי הוא יצמח עם שיניים בריאות גם אחרי חבלה או פגיעה.

הכותבת היא מומחית ברפואת שיניים לילדים ברשת מרפאות "כללית סמייל"

בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים לילדים.