יישור שיניים: הפן האסתטי והרפואי
טיפול אורתודנטי נועד לתקן בעיקר בעיות אסתטיות, אבל גם לפתור בעיות הגייה, אכילה ואפילו נשימה. לרוב ממתינים עד שהשיניים הקבועות יצמחו אולם ניתן להתחיל גם קודם
המודעות ההולכת וגוברת לחשיבות המראה האסתטי של הפה והשיניים הפכה את טיפולי האורתודנטיה לפופולאריים ונפוצים מאוד. בארצות הברית המודעות האסתטית רבה כל כך עד כי 80-90 אחוז מהילדים עוברים יישור שיניים, וגם בארץ כבר מדברים על כ-60 אחוז מהילדים שעוברים את ההליך.
באיזה גיל אפשר להתחיל?
יישור שיניים הוא למעשה הליך של הזזת השיניים בתוך הלסת, תוך הפעלת כוח מבוקר ומתון לאורך זמן, כדי ליצור שיפור במראה הלסת והשיניים. במקביל לביקור אצל רופא השיניים, מומלץ סביב גיל 6-7 להגיע גם למומחה ליישור שיניים, לקבל תמונה ראשונית על מצב הלסתות וצמיחת השיניים ולוודא שהכל צומח ומתפתח כשורה. במקרה שבו האורתודנט מאבחן בעיה עתידית אפשרית, כדאי להישאר במעקב עד אשר יוחלט על מועד הטיפול הרצוי. אם מתגלה בעיה, יש מקרים בהם היא תטופל עוד לפני החלפת השיניים מראשוניות לקבועות. במקרים כאלה, מתחילים הליך אשר יסייע לטיפול קל יותר בעוד כמה שנים. זאת כיוון שטיפול בגיל מבוגר יותר עשוי להיות מאוחר, מסובך ולפעמים בלתי אפשרי.
ישנם מצבים חריגים המצריכים יישור שיניים. למשל, לאחר מציצת מוצץ או אצבע אשר עלולים לגרום לשינוי או תזוזה של השיניים והלסתות, או כאשר ישנה בליטה יתרה של השיניים העליונות והתחתונות שאינה מאפשרת סגירה טובה של השפתיים והגנה על השיניים הקדמיות, ואפילו יוצרת חיכוך של השיניים בחיך שגורם פציעה. ייתכן גם מצב של "סגר צלבי" שבו הלסת התחתונה רחבה יותר מהעליונה ועלולה "לברוח" הצידה לכיוון אחד וליצור חוסר איזון במראה הפנים, ויש גם מקרים של "דחיקת לשון" - כשילד דוחק בכוח את הלשון לכיוון השיניים הקדמיות וגורם להן לנטייה ובליטה קדימה, דבר העשוי לגרום גם בעיות בהגיית מילים, באכילה, בבליעת רוק ואפילו בנשימה.
במצב שבו דרוש יישור בשל בעיה אסתטית קלה (אשר לא הצריך טיפול בגילאי 6-8), אפשר להתחיל טיפול בגיל הנעורים, 12-14, לאחר שהשיניים הראשוניות התחלפו והשיניים הקבועות נחות בפה כמעט במלואן - אז אפשר לראות את התמונה כולה ולהתחיל לטפל.
מה ואיך מיישרים?
מטרת הטיפול האורתודנטי היא ליישר שיניים עקומות, לסגור רווחים שאירעו בשל אי צמיחה או עקירה של חלק מהשיניים, ובמקרים הפוכים - "לשמור מקום" לשן שטרם צמחה ובשל צפיפות השיניים בלסת עלולה לא לבקוע. ישנם מקרים שבהם עוקרים שן כדי לאפשר לשן חשובה ממנה לצמוח (למשל שן טוחנת).
במקרה של מרווחים בין השיניים, הדילמה היא האם כדאי לסגור את הרווחים באמצעות הזזת השיניים או לפתוח רווח להשתלת שיניים נוספות. רוב המומחים ליישור יצדדו בדרך כלל בסגירת הרווחים ללא שתלים, אבל הדבר תלוי במבנה הלסת של הילד ובגודלה, במספר השיניים החסרות וגם בשיקול דעתו של הרופא.
לפני תחילת הטיפול ישלח הרופא את הילד לצילומי שיניים, ולאחר מכן יניח בפיו חומר רך לבניית תבנית אשר תאפשר לו לקבל תמונה שלמה של תצורת הלסת והשיניים. בהמשך יוחלט על הטיפול המתאים. בדרך כלל משתמשים בקשתות, חוטים, גומיות, ריבועים שמודבקים על השיניים ואליהם מחברים חוטים דקיקים אשר "סוחבים" ומזיזים את השיניים ממקום למקום או שומרים על השן לבל תזוז. חלק מהעזרים הללו הם קבועים (במקרים שמדובר בתהליך איטי שאורך זמן), וחלקם נשלפים (במקרים שבהם הטיפול הסתיים והפלטה משמשת לשימור התוצאה).
תהליך היישור יכול לארוך כמה חודשים או להימשך שנתיים-שלוש ובמקרים קיצוניים עד 4-5 שנים. למרות שזהו פרק זמן ארוך יחסית, מדובר בתהליך ארוך ולא בטיפול אינטנסיבי, כך שאפשר בהחלט לעמוד בו מבלי שהוא יפריע למהלך החיים התקין.
חושבים להתחיל תהליך של יישור שיניים? הנה כמה דברים שחשוב לדעת:
בחירת הרופא הנכון: חשוב לבחור ברופא בעל ראייה טובה קדימה מישהו שיידע לתכנן את היישור כך שהתוצאה הסופית בעוד מספר שנים תהיה מושלמת. לצורך כך, בררו בסביבתכם בקרב מי שעברו יישור מוצלח, והקפידו לבחור מומחה בעל ניסיון המשתייך למרפאה או לרשת אמינה.
תזמון: חלק מהילדים מגיבים מהר יותר וחלק לאט יותר. לכן, חשוב להתחיל טיפול בעיתוי נכון כדי שהוא לא ייגרר לאורך יותר מדי שנים - הן מהמקום הבריאותי, והן כדי לא ליצור חוסר סבלנות אצל הילד.
שיתוף פעולה: חשוב מאוד שהילד ישתף פעולה עם הרופא. במקרה של ילד קטן, אשר אינו משתף פעולה, הטיפול עשוי להיכשל ואולי עדיף לדחות אותו בשנה-שנתיים כדי שהילד יתבגר מעט.
קודם לטפל ורק אחר כך ליישר: לפני יישור, חובה לעבור טיפול אצל רופא השיניים ולהכין את הפה באמצעות אטימת חריצים וסתימת חורים. הסיבה לכך היא שקשה יותר לטפל בילד כשהוא עם "עזרים" שונים בפה. זכרו שאין זה מתפקידו של האורתודנט לבדוק את בריאות השיניים, ועל כן גם כשאתם בתהליך של יישור הקפידו לגשת לרופא שיניים לבדיקות שגרתיות לטפל בעששת, לעבור טיפול אצל שיננית וכדומה.
שמירה על היגיינה: הקפדה על צחצוח שיניים היא חלק משיתוף הפעולה. אם לא נצחצח שיניים הטיפול ישאיר עקבות לא יפים בין השיניים ועל השן שעליה הודבקו ה"ריבועים", שלא לדבר על כך ששיניים מוזנחות יעיבו באופן כללי על תוצאות הטיפול.
המשכיות והקפדה: בעיקר בסוף הטיפול, כשהילד עובר מפלטה קבועה לנשלפת, יש להזכיר לילד להקפיד להשתמש בה. מטרת הפלטה הנשלפת היא שימור התוצאות שעליהן עמלו כולם לאורך התקופה האחרונה. אי שימוש בפלטה ייצור מצב שבו העצם והרקמות הרכות לא יספיקו להתרגל ולהתקבע במצבן החדש, השיניים יחזרו למצבן הקודם ושנים של טיפול ירדו לטמיון.
הכותב הוא אורתודנט מומחה ברשת מרפאות "כללית סמייל"
בואו לדבר על זה בפורום אורתודונטיה ומחייכים - יישור שיניים.