הקשר בין דלקת מפרקים לחניכיים
מחקר: לסובלים מדלקת מפרקים שגרונית סיכון של פי ארבעה למחלות חניכיים. נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין איך ישפיע הטיפול הרפואי על התפתחות דלקת המפרקים
מחקר חדש הדגים לאחרונה עלייה של למעלה מפי ארבעה בסיכון למחלת חניכיים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis).
ממצאי המחקר שפורסמו בכתב העת Annals of Rheumatic Diseases מספקים תמיכה נוספת להשערה, לפיה תגובה חיסונית לחיידק מסוג Porphyromonas gingivalis הגורם למחלות חניכיים, עלולה לשמש כטריגר לדלקת מפרקים שגרונית בחולים שיש להם נטייה גנטית לכך.
החוקרים השוו את מצב החניכיים של 91 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית למצבם של 93 נבדקים בריאים, בני אותו גיל. החוקרים מדדו את עומק הכיס הממוצע בשורש השן ופרמטרים נוספים לבחינת נוכחות החיידק ונוכחות הנוגדנים אליו.
נמצא כי לבעלי דלקת שגרונית היה עומק כיס ממוצע של 3.61 מ"מ בעומק השן בהשוואה ל-2.46 מ"מ בביקורות בריאות. מהתוצאות עלה עוד כי בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית נרשמה עלייה של יותר מפי ארבעה בסיכויים לעדות למחלת מיסב השן (65% מהחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה ל-28% מהנבדקים הבריאים).
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה למצוא עדויות שיתמכו בהשערה על הקשר בין שתי המחלות, ובמקומו של הטיפול במחלה של מיסב השן על התפתחות דלקת המרפקים.
בואו לדבר על זה בפורום פריודונטיה, מחלות חניכיים ושתלים דנטלים.