שן עקורה? לא בהכרח אבודה

עצם הלסת בנויה משתי שכבות: עצם הבסיס והעצם המכתשית, המעגנת בתוכה את השיניים.

לאחר עקירת שן, העצם המכתשית עוברת תהליך של ריפוי, הכולל מילוי חלקי, וכן התכווצות וספיגה. התהליך שונה מאזור לאזור (למשל: היות ובחזית הפה העצם מאד דקה, תתקבל שם ספיגה גדולה יותר).

התהליך שונה ממטופל למטופל, ותלוי גם בנסיבות שהביאו לעקירת השן. לאחר ספיגת העצם, עשוי להתקבל פגם שלא יאפשר התקנת שתל וכן מעין שקע, היוצר גם הפרעה אסתטית ניכרת.

במידה וניתן, אנו מנסים לצמצם את התהליך על ידי ביצוע פעולות לשימור המכתשית (האתר בו הייתה השן עד שנעקרה). בתהליך זה, החלל ממולא בתחליף עצם, המהווה מעין פיגום, שעל חלקיו יכולים תאי העצם לנדוד ולבנות עצם חדשה.

התמודדות עם הרס נרחב יותר של העצם תחייב שימוש בתהליך מורכב יותר, של השתלת בלוק עצם או בניית עצם מודרכת.

השימוש בשיניים עקורות בעבר

הרעיון לשמר שן עקורה אינו חדש לחלוטין. עד לפני שני עשורים, היה מקובל לקחת שן שנעקרה ו"לשתול" אותה במקום שן חסרה, אולם עם התקדמות והתפתחות השתלות השיניים, פחת מאד השימוש בשיטה זו, שלה חסרונות רבים.

כאן גם המקום לציין שבמקרה של חבלה, ויציאת השן מהמכתשית, אצל ילדים ובני נוער, אנו מנסים להחזיר את השן למקומה באופן מיידי, שכן בתנאים המתאימים, היא תוכל לשרת אותם מספר שנים ולשמר את האזור להשתלה עתידית.

הרעיון החדש: שן עקורה אינה אבודה

היות ומבנה הדנטין, שהינו המרכיב העיקרי של השן, דומה מאד למבנה העצם, מדוע לא להשתמש בשן עצמה כתחליף עצם? שאלה זו מן הסתם שאל את עצמו ד"ר לארי ספוז'ניקוב, מישראל, שפיתח את השיטה בעזרתו של פרופ' יצחק בינדרמן, (חוקר עצם בעל שם עולמי ומחלוצי המשתילים בארץ ובעולם).

בתהליך קצר, השן שנעקרה עוברת ניקוי ראשוני ומוכנסת למטחנה מיוחדת, אשר תוך שניות ספורות הופכת את השן למעין אבקת דנטין. החומר המתקבל מוכנס לתמיסה מיוחדת, ולאחר זמן לא ארוך, הוא עובר ייבוש קצר ומוכן לשימוש באתר העקירה. למותר לציין שכל חלקי המערכת הינם חד פעמיים וסטריליים. בנוסף, חשוב לציין שבתהליך לא ניתן להשתמש בשיניים שעברו טיפולי שורש, אך בהחלט ניתן להשתמש בשיניים בהן יש שחזורים (סתימות), תוך הסרת השחזור, או הכותרת כולה.

בינתיים, הניסיון המצטבר מעיד על קבלת עצם טובה להשתלות בזמן קצר (כחצי מהזמן של שימוש בתחליפי עצם מקובלים אחרים).

משמעויות ויישומים לשיטה

הסטטיסטיקה מלמדת כי בארצות הברית נעקרות מידי שנה כעשרים מיליון שיניים, מהן שליש בשל עששת (ריקבון), שליש בשל בעיות חניכיים וכעשירית במקרים של יישור שיניים או עקירת שיניי בינה כלואות והיתר בשל סיבות אחרות.

אין ספק כי הפוטנציאל לשימור שיניים עקורות ושימוש בהן הוא עצום.

היות והרבה שיניים נעקרות בשל אורתודונטיה (יישור שיניים) או בעת עקירת שיני בינה, יהיה ניתן להכין "על המקום", בעת העקירה, את אבקת הדנטין ולשמרה במקרר לשנים רבות, לצורך שימוש עתידי.

הגאונות שבפשטות

לרשות רופא השיניים, עומדים היום תחליפי עצם רבים, הנמצאים כמוצר מדף עם זמן שימוש ארוך יחסית עד לתפוגה. לכל חומר, יתרונות משלו וגם חסרונות. ההתוויה לשימוש הינה בהתאם לתכונותיו והתנהגותו הביולוגית בפה המטופל.

תחליפי העצם יכולים להיות סינתטיים או ממקור ביולוגי כלשהו (תרומת איברים אנושית, קצירה מבקר או בעלי חיים אחרים). כל חומר כזה חייב לעבור תהליכים מורכבים, שיוציאו ממנו את כל המרכיבים האנטיגנים והמזהמים השונים.

התהליכים האמורים אינם זולים, אורכים זמן ממושך ודורשים התמחות מיוחדת בייצורם.

לעומתם, השימוש בשיניים העקורות, כמקור לתחליף עצם בפיו של אותו המטופל, הוא שימוש זמין, בטוח, ואינו דורש תהליכים מיוחדים ויקרים. להערכתי, השימוש בשיניים העקורות ילך ויתפוס תאוצה בשנים הבאות, תוך הרחבת היישומים, מעבר לשימור מכתשית העקירה.

ד"ר גדעון הלל הוא רופא שיניים, דיפלומט של אירגון המשתילים העולמי ה-ICOI ובעל תואר מומחה להשתלות מטעם ה-DGOI. עוסק בהשתלות ושיקום על גבי שתלים. בעל מרפאה פרטית בתל אביב

בואו לדבר על זה בפורום השתלת שיניים ומחלות חניכיים.