המדריך לבריאות הפה והשיניים

עששת הגורמת לריקבון שיניים ("חור בשן") היא מחלה חיידקית כרונית הפוגעת בכותרת השן ולעתים גם בשורש. כל אדם עלול לחלות בה, אך ישנם אנשים שיש להם נטייה מוגברת לעששת.

קיים קשר הדוק בין צריכה מרובה של סוכרים, פחמימות ומזון חומצי בתפריט היומי לבין היווצרות עששת. לכן, הטיפול הטוב ביותר במחלת העששת הוא על-ידי מניעתה, בדרך המשלבת צחצוח נכון יומיומי, שימוש בשטיפות פה ומשחות שיניים המכילים פלואורידים, ביקורות קבועות אצל רופא השיניים והקפדה על דיאטה מאוזנת.

באילו מקרים מומלץ לגשת אל רופא השיניים?

ביקור שגרתי, באופן קבוע, אצל רופא שיניים, מאפשר לרופא המטפל לבצע מעקב ארוך טווח על בריאות הפה והשיניים, לזהות בעיות ולטפל בשיניים שנפגעו ממחלת העששת ומפתחות ריקבון, דלקות ומחלות חניכיים, פצעים ונגעים.

חשוב לדעת כי מחלות שונות בפה ובגוף מראות סימנים בחלל הפה. בדיקה שגרתית מאפשרת גילוי, אבחון וטיפול מוקדם בסרטן הפה. בסיכון מוגבר לפתח סרטן בחלל הפה, נמצאים מבוגרים מעל גיל 60 וכן אנשים מעשנים ו/או אנשים הצורכים באופן מוגבר אלכוהול.

מהי תדירות הביקורים המומלצת אצל רופא השיניים?

תדירות הביקורים המומלצת תלויה במצב בריאות השיניים והבריאות הכללית - ונקבעת בהתאם להמלצת הרופא המטפל. במידה ואין צורך בטיפול, כדאי להגיע לביקורת אצל רופא השיניים לפחות פעם בשנה. במקביל לבדיקה השגרתית אצל רופא השיניים ובהתאם להנחיותיו, יש להגיע לטיפול תחזוקת שיניים וחניכיים אצל השיננית לפחות פעמיים בשנה.

צחצוח שיניים: המחשבה כי צחצוח חזק הוא צחצוח יעיל אינה נכונה. פעמים רבות, ניתן לראות נסיגת חניכיים (במיוחד באזור הניבים) הנובעת מצחצוח אגרסיבי, הגורמת לחשיפת שורש השן - ועם הזמן נוצרת רגישות בשן. לכן, מומלץ לעבור הדרכה לצחצוח ושימוש באביזרים נוספים אצל השיננית או הרופא המטפל.

לצחצח פעמיים ביום לפחות: בבוקר ובערב. בבוקר, לאחר ארוחת הבוקר ובערב לפני השינה - ומבלי לאכול או לשתות לאחר הצחצוח, לפחות במשך 30 דקות. צחצוח השיניים צריך להימשך כ-2 דקות (30 שניות לפחות לכל רבע פה). יש לצחצח בצורה מסודרת ויסודית את כל שלושת משטחי השן (החלק הלעיסי, החלק הפונה לאזור הלחי/שפתיים, והחלק הפונה כלפי חלל הפה). הנחת סיבי המברשת צריכה להיות באזור קו הגבול המחבר בין השיניים לחניכיים, מקום ההצטברות הגדול ביותר של החיידקים על גבי השיניים.

כיצד יש לצחצח שיניים לילדים?

מומלץ להתחיל לצחצח שיניים לילד, עם בקיעת השן החלבית הראשונה (סביב גיל חצי שנה). ניתן לנקות את השיניים באמצעות גאזה או מברשת שיניים רכה, כאשר עד גיל שנתיים, יש לצחצח שיניים לילד ללא משחת שיניים. פעמים רבות, ילדים מתקשים לצחצח שיניים - ולכן מומלץ שמבוגר יקפיד על צחצוח שיניים לילד או ישגיח על צחצוח השיניים עד גיל 8 (תוך שמירה על הימנעות מבליעת המשחה).

חשוב לציין שמברשת שיניים מאפשרת הסרה של חיידקי השן ממרבית המשטחים, אך סיבי המברשת אינם מצליחים לחדור לאזורי המגע בין השיניים. לכן, להשלמת ניקיון השיניים, צריך להסיר חיידקים על-ידי שימוש במוצרים המאפשרים ניקוי בין השיניים - וכוללים חוט דנטלי, קיסמים דנטליים ומברשות לבין השיניים. מומלץ להתחיל בשימוש במוצרים לניקוי בין השיניים כבר מגיל צעיר, עם סגירת המרווחים בין השיניים והיווצרות מגעים. מומלץ לקבל יעוץ להתאמה והדרכה לשימוש נכון ויעיל של אביזרי הצחצוח, על-ידי רופא השיניים או השיננית.

מהי מברשת השיניים המומלצת?

מברשות שיניים מתחלקות לשני סוגים עיקריים - מברשות ידניות ומברשות חשמליות.

מברשת ידנית בעלת סיבים הקיימים בדרגות קשיות שונות (מברשת רכה מאוד, רכה, בינונית או קשה). מומלץ להשתמש במברשת שיניים רכה, תוך התייחסות לטכניקת צחצוח נכונה בשימוש במברשת שיניים (כדאי לקבל הדרכה לצחצוח נכון על-ידי רופא שיניים מטפל או שיננית).

שימוש במברשת חשמלית נעשה על-ידי הנחתה על גבי משטחי השן השונים ומעבר יסודי על כל השיניים בפה. קיימים ראשים מתחלפים למברשת החשמלית בהתאם לצרכים (ראש רגיל, רך, מתאים בין שיניים, לשימוש בזמן טיפול אורתודנטי ועוד). מחקרים מראים כי מברשת חשמלית בעלת יכולת סיבוב המלווה בפולסים, יעילה בשבירת הקישור בין החיידקים המצויים על-גבי השן וסילוקם.

החלפת מברשת שיניים (ידנית או חשמלית) למברשת חדשה מומלצת לרוב כל 3 חודשים. מברשת בעלת סיבים מפוצלים, המאבדת את יעילותה, יש להחליף בהקדם (גם אם לא עברו 3 חודשים).

שימוש נכון במברשת שיניים צריך להיות משולב עם משחת שיניים מתאימה. מברשת שיניים אמנם עוזרת להוריד חלק מהחיידקים (פלאק) שנמצא על גבי השיניים, אך בשילוב עם משחת שיניים שהיא בעלת כושר שחיקה, עולה היעילות של הצחצוח להסרת שכבת החיידקים על-גבי השיניים - ותורמת במניעת מחלת העששת ומחלות החניכיים.

מהי משחת השיניים המומלצת?

כפי שנאמר, התפקיד העיקרי של משחת השיניים הוא מניעת עששת. משחת שיניים מכילה חומרי שחיקה, חומרי טעם וריח, דטרגנטים, חומרים פעילים ועוד. פלואוריד הינו החומר החשוב ביותר במשחת השיניים ופעילותו עוזרת במניעת עששת. לכן, תדירות החשיפה לפלואוריד המהווה כיסוי מספק, משתנה בין ילדים ומבוגרים.

מומלץ להשתמש במשחת שיניים עם ריכוז פלואוריד של 1,000-1,500 PPM במבוגרים וילדים מעל גיל 6. ובמשחות שיניים בעלות ריכוז פלואוריד של 500-900 PPM בילדים מגיל שנתיים עד גיל 6, כאשר כמות משחה מספקת בצחצוח היא גודל אפון.

בנוסף לתפקיד המרכזי במניעת עששת, חלק ממשחות השיניים מתאימות גם לשימוש ספציפי, כדוגמת רגישות יתר, בעיקר לטמפרטורה בשיניים, דלקות חניכיים והלבנת שיניים. המגוון של משחות שיניים הקיים בשוק הוא רחב - ולא כל משחה מתאימה לכל אדם. לכן, מומלץ להתייעץ עם רופא השיניים המטפל כדי להתאים אותה באופן הטוב ביותר למטופל.

שטיפות מי פה - האם כדאי?

שטיפות מי פה משמשות כטיפול משלים לאחר הצחצוח - ומיועדות לשימוש מגיל 6 ומעלה (מותנה ביכולת לירוק את השטיפה, מבלי לבלוע אותה). הרכב השטיפות הוא מים, דטרגנט (יוצר את הקצף בפה), פלואורידים, חומרי טעם וצבע וחומרים משמרים למנוע היווצרות עובש.

חשוב לציין שלעתים נמצא בשטיפות הפה גם אלכוהול. אמנם אלכוהול הינו חומר מחטא, אך יחד עם זאת, מחקרים עדכניים מראים כי הוא עלול לגרום לסרטן הפה - ולכן שטיפות המכילות אלכוהול אינן מומלצות.

קיימות שטיפות לייעודים שונים, למשל למניעת עששת, לטיפול במחלות חניכיים, נגד ריח רע מהפה. רוב השטיפות הן לשימוש יומיומי ומכילות פלואוריד העוזר במניעת עששת, כאשר יעילות השטיפות היא גבוהה (בעיקר בלילה). ריכוז פלואוריד בשטיפות נמוך משל משחות השיניים ומספק הגנה נוספת. לכן, שטיפה עם מי פה אינה תחליף לצחצוח שיניים באמצעות משחת שיניים המכילה פלואוריד.

מומלץ לבצע שטיפות פעמיים ביום, בוקר וערב לאחר הצחצוח. יש למדוד כמות של כ-10 מ"ל מהתמיסה ולשטוף את הפה במשך כדקה אחת. בסיום, לירוק את התמיסה מבלי לבלוע, כאשר חשוב מאוד לא לשטוף את הפה ולא לשתות דבר כשעה לאחר מכן.

קיימות בשוק שטיפות מי פה מיוחדות, לדוגמה שטיפת פה המכילה כלורהקסידין, שהינו חומר חיטוי. שטיפה זו יעילה מאוד, פוגעת בחיידקים (אנטי בקטריאלית) ומאפשרת חיטוי חלל הפה לפני טיפול שיניים (למשל עקירות וניתוחים) ולשימוש בתקופת ההחלמה לאחר מכן. יש להשתמש בשטיפה זו לפי הוראות הרופא המטפל. השטיפה אינה מומלצת לשימוש יומיומי כאשר החניכיים בריאים. בשימוש ממושך, השטיפה עלולה להכתים את השיניים בקרב חלק מהמטופלים.

האם כדאי להשתמש במנקה לשון?

מנקה לשון הינו מברשת ייעודית בעלת סיבים קצרים המאפשרים גישה נוחה לניקוי הלשון. הברשת הלשון היא פעולה פשוטה המאפשרת סילוק של שאריות מזון וחיידקים המצויים על גבי השן. מחקרים עדכניים מראים כי שמירה על היגיינת הפה באמצעות צחצוח שיניים, המשולב עם הברשת הלשון, משפיעה באופן משמעותי על ירידה בריח רע מהפה ובתופעת לשון מחופה (שכבת חיידקים, פטרייה או שאריות תאים מתים הנלכדים בלשון ומכסים אותה). כל זאת, לעומת צחצוח שיניים במברשת שיניים בלבד. יחד עם זאת, עדיין אין הנחיות מסודרות בנוגע למשך, תדירות והשיטה הנכונה לניקוי הלשון - ויש צורך במחקרים נוספים בתחום.

תזונה נכונה ומאוזנת חשובה לשמירת הבריאות הכללית - ובפרט על בריאות השיניים:

1. מומלץ להימנע ממזונות עשירים בשומנים וסוכרים ומשתיית משקאות קלים.

2. רצוי לאכול ארוחות מסודרות, ללא נשנושי ביניים, ובכך לאפשר זמן חופשי מסוכרים.

3. רצוי לשתות כ-10-12 כוסות מים ביום.

4. מומלץ להקטין את מספר הפעמים שצורכים מזון או שתייה בעלי רמת חומציות או תכולת סוכר גבוהה ביום. עדיף לצרוך אותם בצמוד לארוחה - ולא בין ארוחות (במידת האפשר, להימנע ולצרוך בתפריט יותר מאכלים ללא סוכר).

למשל: שתיית משקה קל עדיפה עם הארוחה, בפעם אחת, ולא בין ארוחות ובלגימות קטנות. משקאות המכילים תחליפי סוכר - עדיפים (דיאט). יחד עם זאת, כדאי לזכור כי קפה, תה, יינות, משקאות אנרגיה, משקאות מוגזים (כולל דיאט) מכילים כמויות קפאין או סוכר גבוהות - והם לרוב חומציים ובעלי השפעה ממכרת.

4. מומלץ להימנע מאכילת מאכלים דביקים ורכים כסוכריות טופי הנכנסות בתוך חריצים עמוקים במשטחים הלעיסים בשן ובכך מקשים מאוד על סילוקם, מונעים ניקוי יסודי של השן ומשמשים קרקע מזון לחיידקי העששת המתיישבים באזור. לעומת זאת, מזון קשה כמו פירות וירקות, עוזר בניקוי השיניים, אינו נדבק - ולא גורם להצטברות חיידקים.

5. מיד לאחר ארוחה, מומלץ לצחצח שיניים ולשטוף את הפה, אך כשלא מתאפשר מומלץ ללעוס מסטיק או למצוץ סוכריה ללא סוכר למשך זמן קצר (כ-5 דקות בלבד):

לאחר ארוחה, מתרחשת ירידה ב-pH בפה (כלומר עלייה בחומציות), בעקבות פירוק הסוכרים במזון על-ידי חיידקי הפה. חומציות זו מחלישה את השן ומעודדת היווצרות עששת. לעיסת מסטיק או מציצת סוכרייה (ללא סוכר) מעודדות עלייה בהפרשת הרוק - ובכך מסייעות לנטרל מהר יותר את החומציות בפה לאחר הארוחה. יש לציין שלעיסת מסטיק אינה מומלצת לסובלים מבעיות במפרק הלסת.

7. מומלץ לאכול גבינה צהובה כקינוח, עם סיום הארוחה: מחקרים הראו שקיים קשר הפוך בין צריכה של מאכלים מסוימים לבין עששת. נמצא שגבינה צהובה ויוגורט ללא תוספת סוכר, לא רק שאינם גורמים לעששת אלא הם בעלי יכולת מוגברת לייצוב המחלה, מאחר שהם עשירים בסידן ובזרחן המונעים את עליית חומציות החיידקים.

ד"ר רחל ענר היא מומחית לפריודונטיה.

בואו לדבר על זה בפורום השתלת שיניים ומחלות חניכיים.