עששת: חשוב למנוע כבר מהילדות

הידעתם? עששת היא מחלה מדבקת הנגרמת מחיידק העובר ברוק, משן לשן בפה ומאדם לאדם. עיקר הטיפול בפעוטות ובגילאים צעירים הוא הקניית הרגלים להיגיינת פה ומניעת הידבקות בחיידק; מרגע ההידבקות - הרגלי צחצוח טובים מונעים מהחיידק להיצמד לשן וכך מונעים את היווצרות העששת עצמה. מילת המפתח בבריאות השן אצל פעוטות וילדים היא: מניעה. טיפול בשיני החלב הוא בעל חשיבות רבה לבריאות השיניים הקבועות.

מהי העששת? כיצד נדבקים בה?

העששת - החורים בשיניים - מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמית כמחלה המדבקת הנפוצה ביותר, אחרי התקררות ונזלת. חיידקי העששת עוברים ברוק, בין בני אדם ובתוך הפה, משן לשן; מחלת העששת עצמה נגרמת כאשר החיידק נצמד אל השן, מעכל סוכרים, מפריש חומצות - וכך גורם למחלה - חור בשן. ההידבקות בחיידק היא בלתי הפיכה, לפחות כל עוד יש שיניים בפה; אך גם כאשר נדבקים, היגיינת פה נכונה תמנע את היווצרות העששת עצמה (החור בשן).

פעמים רבות, המדביק הראשון בחיידק הם ההורים. ההדבקה מתרחשת בפעילות היומיומית של ההורה המטפל - ומבלי משים. החיידקים עוברים מההורה לפעוט, למשל, ברוק העובר כשאוכלים מאותם כלי אוכל. כאמור, פעוט - ומאוחר יותר ילד ואדם בוגר - שלא נדבקו בחיידק, לא יפתחו עששת. אבל גם כאשר נדבקים בחיידק, ניתן למנוע את היווצרות העששת עצמה, באמצעות הרגלי היגיינת פה נכונים, כבר מהגיל הרך.

האם העששת היא גנטית?

באופן חד משמעי: העששת נגרמת על ידי חיידק. ואין שום נטייה גנטית להידבקות. גנטיקת פה טובה יותר, פירושה שיניים עמידות יותר. וגנטיקה פחות טובה, פירושה שיניים עמידות פחות - להיווצרות חורים. אבל: אם הפעוט או הילד לא ייחשפו לחיידק, בכל מקרה לא תיווצר עששת.

בנוסף, הקפדה על היגיינת פה טובה ונכונה, מקטינה ואף מבטלת את ההשפעה הגנטית העקיפה.

מתי מומלץ לבקר אצל רופא שיניים?

"שאלת מיליון הדולר" היא מתי מומלץ לערוך את הביקור הראשון של הפעוט אצל רופא השיניים, מה תדירות הביקורים הרצויה, ובעיקר - מהם הרגלי היגיינת הפה המתאימים לכל גיל. ההמלצות מטעם האיגוד לרפואת שיניים הן המלצות גורפות, הקובעות כי הגיל הרצוי לביקור ראשון הוא בסביבות גיל חצי שנה עד שנה, עם בקיעת השן הראשונה.

למעשה, הביקור הראשון, מטרתו להעניק להורים הדרכה, כיצד להימנע מטעויות ולהקנות הרגלים של היגיינת פה עבורם, לא פחות מאשר עבור הפעוט.

בגיל הרך, תדירות הביקורים המומלצת היא אחת לשנה לפחות, בהתאם להמלצת הרופא; ובהתאם למצב בריאות הפה של הפעוט ולהרגלי הצחצוח שהוקנו לו.

"חלון ההידבקות" העיקרי הראשון בעששת, בשיניים נשירות (שיני החלב), הוא בין גיל חצי שנה לבין גיל 3 שנים, עם בקיעת השן הראשונה ועד לבקיעת השן האחרונה, אז גם מתקבעים הרגלי אכילה והיגיינת פה עצמאיים. חלון ההידבקות העיקרי השני הוא בגיל ההתבגרות, אז עובר החיידק ברוק, באמצעות נשיקה. עם זאת, בגיל ההתבגרות השיניים גם השיניים וגם מערכת החיסון חזקות יותר.

כיצד מונעים היווצרות עששת? מהי היגיינת הפה המומלצת, עבור פעוטות וילדים?

כאמור, אמצעי המניעה הראשון הוא מניעת הידבקות בחיידק, דבר הדורש מההורה לשים לב לכך, בעת הטיפול היומיומי בפעוט. מרגע שצמחו השיניים הראשונות, חשוב להקפיד גם על הרגלי צחצוח קבועים, בתחילה בעיקר אצל ההורה; ואחר כך, עם צמיחת שיניים נוספות, גם אצל הפעוט. הידבקות בחיידק יכולה לקרות גם כחלק ממשחקי ילדים והפעילות היומיומית הקבועה.

חשוב לזכור כי כל עוד החיידק נשאר בחלל הפה ואינו נצמד אל השן, לא תיווצר עששת. זאת ועוד: על מנת ש"יספיק" להפריש חומצות ויתחיל לעכל את הסוכרים, החיידק חייב להיות צמוד אל השן זמן ממושך יחסית (לפחות 12 שעות). כך שהקפדה על צחצוח השיניים פעמיים ביום "דואגת" כי החיידק לא ייצמד לשן למשך זמן העלול לגרום להיווצרות החורים.

לילדים, שאצלם כל השיניים הנשירות בקעו, מומלץ ללוות את הצחצוח בשימוש בחוט דנטלי. מברשת השיניים מנקה את המשטחים הגדולים של השן - חזית השן, אחורי השן ומשטח הלעיסה. אבל את שני המשטחים הנוספים, שבין השיניים, שם נשארות שאריות אוכל הנרקבות ויוצרות מצע מזון פורה לחיידקים, המברשת איננה מנקה. לכן, יש לעשות שימוש קבוע בחוט דנטלי. את הניקוי באמצעות חוט דנטלי, מומלץ לעשות בערב. זאת משום שבעת השינה, בניגוד למשך היום, הגוף מייצר מעט רוק - ואין מה שישטוף את הפה ואת השיניים.

לבסוף: היגיינת פה כוללת הקפדה על תזונה נכונה. תזונה דביקה כמו פסטות, פחמימות, קמח וסוכרים, יוצרת עבור החיידק מצע מזון עשיר (ובעיקר דביק) באזור השיניים. אוכל בלתי דביק, כמו פירות וירקות, מסייע בניקוי ציפוי השן ומקשה על הידבקות החיידקים.

האם כדאי לטפל בעששת, מרגע שנוצרה, גם בשיני החלב (השיניים הנשירות)?

התשובה היא חד משמעית: כן. הסיבות לכך מרובות.

ראשית, מהרגע שהעששת נוצרה, היא תמשיך להתפתח ותעבור משן אחת לשנייה. בשלב מאוחר יותר החור יהיה גדול ויתחילו סימפטומים של כאבים ואף נפיחות באזור השן והחניכיים. טיפול בחור בשלב התחלתי ימנע היווצרות של כאבים אלה. בנוסף, הימנעות מטיפול בחורים עלולה להוביל לעקירה. עקירת שיניים בגיל הרך מהווה בעיה אסתטית, אך יותר מכך, בעיה תפקודית - השיניים הנשירות מדריכות את בקיעת השיניים הקבועות ומכוונות את צמיחתן ומיקומן.

שן חסרה תגרום לכך שהשיניים הסמוכות יזוזו לכיוון המקום שנוצר, המרווח ייסגר ולא יהיה מקום לשן הקבועה, שצריכה לבקוע בעתיד. כמו כן, שן שתבקע לידה יכולה לזלוג קדימה ולתפוס מקום המיועד לשיניים אחרות מה שיצריך טיפול אורתודונטי מורכב יותר.

בנוסף, לטיפול בשיניים הנשירות חשיבות במניעת מעבר העששת משן לשן, בגילאים 6 עד 12, אז בוקעות השיניים הקבועות. עששת בשיניים הנשירות תדביק בעששת את השיניים הקבועות.

לסיכום, תדירות הביקור המומלצת אצל רופא שיניים היא אחת לחצי שנה עד שנה (בהתאם למצב המטופל והרגלי היגיינת הפה שהוקנו לו).

מהם סוגי הבדיקה המומלצים עבור ילדים ופעוטות?

בעת הביקור הקבוע אצל רופא השיניים, ניתן לבצע שתי בדיקות עיקריות: בדיקה דנטלית - האם יש חורים או דלקות, ובדיקה אורתודונטית: בדיקה של התפתחות הלסתות, מערכת היחסים בין הלסתות והמנשך. מומלץ לבצע בדיקה אורתודונטית ראשונה כבר בגילאים צעירים יחסית. לא חייבים לחכות עד להחלפת כל השיניים וצמיחת השיניים הקבועות.

טיפול בגיל צעיר בבעיות אורתודונטיות "קלות" מונע התפתחות של בעיות רציניות, ולעיתים בלתי הפיכות, בגיל מאוחר יותר. למשל: חך קטן ונחירות בגילאים צעירים מאוד נובעים מצורת הצמיחה וההתפתחות של הלסת. בגיל צעיר, ניתן לפתור זאת על ידי הרחבת הלסת בצורה קלה ופשוטה יותר מאשר בגילאים מאוחרים.

הבדיקה האורתודונטית מסייעת גם באיתור של בעיות גדילה אחרות ולא רק של בריאות הפה. למשל: נשירת שיניים טוחנות ראשוניות ובקיעת מלתעות קבועות מוקדמת בגיל 6-8 ( שלא כתוצאה מעששת ) עשויה, בתוספת של תסמינים גופניים אחרים, להעיד על גדילה מואצת. החלפה מאוחרת של השיניים וצמיחה לא תקינה שלהן עשויות גם הן להצביע על בעיות גדילה. במקרה כזה, רופא השיניים יפנה את הילד והוריו לאנדוקרינולוג לילדים.

לסיכום: למרות שרובנו חשופים להידבקות בחיידקי העששת, ממש כמו בנזלת - עדיין, יש לרשותנו כלים משמעותיים, במניעת התפרצות העששת עצמה והיווצרות חורים בשיניים. כלים אלה הם היגיינת פה נכונה וקבועה, כמו גם הקפדה על תזונה מתאימה. על הורים להקנות הרגלי היגיינת פה לפעוטות וילדים כבר מגיל צעיר.

ד"ר ערן גבע, רופא שיניים, מטפל בילדים ואורתודונטיה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת שיניים לילדים.