איטום חריצים בשיניים: כיצד ומדוע?

מניעת מחלת העששת והתפשטותה בין השיניים היא המפתח לשמירה על בריאות השיניים והפה. תזונה נבונה וצחצוח שיניים יסודי ויעיל, בבוקר ובערב, הם אמנם עקרונות היסוד של היגיינת שיניים איכותית למניעת עששת. ועם זאת, חשוב לזכור: לא רק הם. לא די בכך. איטום חריצים בשיניים הטוחנות ולעתים גם במלתעות - היא דרך מצוינת, להשלמת ההגנה על השיניים ומניעת מפגעי העששת.

מה גורם לחריצים בשיניים?

החריצים בשיניים הם חלק בלתי נפרד מהמורפולוגיה הטבעית של השיניים הטוחנות, אשר כשמן כן הן - משמשות ללעיסה ולטחינה. בשיניים הטוחנות העליונות והתחתונות, ישנם חריצים עמוקים וצרים, שאין ביכולתה של מברשת השיניים להיכנס לעומקם. חריצים אלה הם יעד נפלא וכר פעולה פורה - לחיידקי העששת, הניזונים מהסוכר שנכלא בתוכם.

מהו איטום חריצים?

בראש ובראשונה, איטום חריצים מהווה פעולת מניעה ושמירה על השן, פעולה במסגרתה רופא השיניים אוטם את החריצים שבשן בחומרי איטום מיוחדים; ובכך מסייע בהגנה על השן, מפני היווצרות העששת. חשוב להבין כי העששת אינה נגרמת מהסוכר שבמזון, אלא מחיידקים שמעכלים את הסוכר (ומפרישים חומצות הגורמות להיווצרות העששת).

מטרה נוספת של איטום החריצים היא גילוי מוקדם של חורים קטנטנים בשיניים, הנמצאים בתחילת התהוותם. גילוי החור הקטן בזמן פעולת איטום החריצים מאפשר טיפול בו - בשלב התחלתי ומניעת התפשטות החור לעומק השן.

לצורך האיטום, משתמשים בקומפוזיט (חומר מורכב). מדובר בחומר נוזלי, החודר בקלות לחריצים הצרים והעמוקים - וממלא אותם. החומר מתקשה בעזרת אור ונהיה חלק בלתי נפרד מהשן.

מי אוכלוסיית היעד לביצוע איטום חריצים?

אוכלוסיית היעד לאיטום חריצים היא ילדים. ישנה אסכולה הגורסת כי יש לבצע איטום שיניים גם במשנן הנשיר, ללא קשר למצב שיניים. לעומת זאת, ישנה אסכולה שגורסת שיש לבצע איטום חריצים בשיני חלב, רק אם התגלה מוקד עששת. במקרה כזה, איטום החריצים ימנע את התפשטות העששת לשיניים נוספות.

בשיניים הטוחנות הקבועות, מומלץ לבצע איטום חריצים סמוך למועד בקיעתם. לאור העובדה שהחריצים בשיניים אלה עמוקים וצרים מאוד (יותר מאשר בשיניים הנשירות), קשה מאוד למנוע היווצרות העששת בחריצים אלה - ללא האיטום. הגיל הממוצע, בו בוקעות השיניים הטוחנות הראשונות, הוא סביב גיל 6-7 שנים.

האם איטום חריצים רלוונטי גם לילדים גדולים יותר?

בהחלט. הגיל הממוצע בו בוקעת השן הטוחנת השנייה נע בטווח הגילאים 11-12. בשלב זה, מומלץ לבצע איטום חריצים בטוחנות אלו - וגם במלתעות. לעומת זאת, בקרב מבוגרים, איטום חריצים כפעולת מניעה נגד עששת אינו רלוונטי, משום שאופי התפשטות מחלת העששת בשלב זה שונה (המחלה מתפשטת בעיקר בין השיניים).

כיצד מתבצע איטום חריצים?

ישנן שלוש שיטות עיקריות לביצוע האיטום, הנבדלות ביניהן בפעולת ההכנה לאיטום השן.

1. השיטה האמריקאית: מתאפיינת בביצוע איטום, ללא הכנה מכנית של השן. מקור הנוהג הוא בעובדה שבארצות הברית איטום חריצים מתבצע על ידי שינניות, שעל פי חוק מנועות מלהפעיל מכשירים רוטוריים בפה. לכן, ביצוע האיטום נעשה ללא פעולת ההכנה.

2. איטום חריצים עם הכנה מכנית של השן באמצעות בורר (מעין מקדח) עגול וקטן, בעזרתו עוברים על פני החריץ במהירות נמוכה, מרחיבים אותו ומכינים אותו להצמדות חומר האיטום - ואז ניתן להיות בטוחים שחומר המילוי יחדור היטב לשן ויידבק אליה היטב.

3. הכנה מכנית של השן בעזרת בורר עם מים במהירות גבוהה שמרחיב ומכין את החריץ, בדומה להכנת השן לסתימה מאוד קטנה ושטוחה.

השלבים הבאים משותפים ל-3 השיטות שצוינו לעיל: לאחר ההכנה (או אי ההכנה, בשיטה האמריקאית הנפוצה גם בארץ) - מורחים על השן סוג של חומצה, המיועדת לניקוי השן ולהכנתה להיצמדות מקסימלית של חומר האיטום (עם או בלי חומר מקשר).

שני חומרי האיטום הנפוצים ביותר הם Clinpro והליוסיל, עם או בלי פלואוריד. החומר עצמו רגיש לרטיבות ולרוק; ולכן, בעת ביצוע הפעולה יש לשמור על יובש מוחלט באזור האיטום.

האם נהוגות הוראות מיוחדות לאחר ביצוע פעולת איטום החריצים?

הפעולה מתבצעת ללא הרדמה וכלל לא מלווה בכאב; ולכן אין שום הוראות התנהגות לאחר מכן: ניתן לאכול ולשתות כרגיל. אני אוהב לשלוח ילדים לאכול גדילה - להפגת הטעם המריר משהו, שמותיר החומר בפה.

מהו אורך החיים של איטום השיניים?

אורך חייו של האיטום משתנה, לפי האופן שבו בוצעה הפעולה. כאשר האיטום מתבצע כהלכה, עם פעולת הכנה בידיים מיומנות - הוא יכול לשרוד עד 10 שנים ואף יותר.
לסיכום: פעולת איטום חריצים בשיניים היא טיפול שיניים משמר יעיל ומוצלח, אשר מצליח להפחית בצורה משמעותית מאוד את היווצרותם של חורים בשיניים. זהו טיפול שעלותו הכספית נמוכה באופן יחסי - אך תרומתו לבריאות השיניים גדולה לאין שיעור.

ד"ר ערן גבע הוא רופא שיניים, מטפל בילדים ואורתודונטיה.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.