יישור שיניים: גם למבוגרים

חיוך שחושף שיניים ישרות נחשב נחשק עוד מימים ימימה - ולא מעט ילדים מסתובבים עם גשר על השיניים, על מנת שיזכו בעצמם בעתיד בחיוך נחשק, כאשר יגדלו. בשנים האחרונות, מגיעים יותר ויותר מבוגרים לאורתודונט - על מנת ליישר את שיניהם, בעיקר מטעמים אסתטיים.

מהן הסיבות לצורך ביישור שיניים בגיל מבוגר?

ישנן מספר סיבות עיקריות, שבעטיין נדרש יישור אורתודונטי בגיל מבוגר.

הסיבה הראשונה והעיקרית היא אי יישור שיניים בילדות: מבוגרים רבים שהיו צריכים ליישר את שיניהם עוד בילדות, אך לא עשו זאת (מסיבות שונות) - מחליטים לבצע את הטיפול בגיל מבוגר.

הידרדרות של מצב החניכיים, שבמקרים לא מעטים גורמת לנדידה של שיניים: תהליכים דלקתיים בחניכיים, שאינם מטופלים כראוי, גורמים לספיגה של עצם הלסת, שבתוכה נמצאים שורשי השיניים. ככל שכמות העצם הנספגת גדולה יותר, כך יש ירידה גדולה יותר בתמיכה, שגורמת לנדידה של השיניים ממקומן - נפתחים רווחים בין השיניים באזור הקדמי, נוצרת בליטה של שיניים וכו'. במקרים כאלה, יש צורך בטיפול של רופא שיניים ומומחה חניכיים, לצורך נטרול או שליטה בתהליך החולי - ורק לאחר שמושגת הבראה או שליטה בתהליך הדלקתי, ניתן לבצע טיפול אורתודונטי, שיחזיר את השיניים למקום הקודם שלהן, או ישפר את המראה שלהן.
נטיית שיניים, כתוצאה מאיבוד שיניים: כאשר אנשים מאבדים שיניים, במיוחד שיניים אחוריות (למשל: כשעוקרים שן) - ולא מרכיבים תחליף, במקום השן החסרה, השיניים שסמוכות למקום השן החסרה מתחילות לנדוד ולנטות לכיוון הרווח, אשר מצמצם את הרווח בצורה עקומה/לקוייה. כאשר התהליך הזה מתרחש, לא נותר מקום לכתר ולא ניתן לשחזר את השן החסרה - ולכן יש צורך ליישר את השיניים הסמוכות, להעמיד אותן מחדש ולעשות טיפול משמר-משחזר-משקם, לשיניים החסרות.

האם יש הבדל בין יישור שיניים בגיל צעיר, לבין יישור שיניים בגיל מבוגר?

ככל שמתבגרים, תזוזת השיניים לוקחת זמן רב יותר - ולכן תהליך היישור איטי יותר, מה גם שרוב המבוגרים מעדיפים להשתמש במכשור בלתי נראה, שעלול להאריך עוד יותר את התהליך.

עם זאת, מבוגרים לוקחים יותר אחריות על תהליך היישור, משתפים יותר פעולה ומקפידים יותר על ביצוע הפעולות העצמאיות, מה שתורם לאיכות היישור ולשימור התוצאה.

מהן שיטות יישור השיניים הקיימות למבוגרים?

השיטה המסורתית: שיטת היישור המסורתית היא באמצעות מכשור אורתודונטי עם קוביות מתכת; זוהי שיטה שהוכחה כשיטת הטיפול היעילה והמהירה ביותר.

השיטה המוסווית: רוב המבוגרים מעדיפים להסוות את המכשור ככל הניתן - ובוחרים במכשור אורתודונטי עם קוביות חרסינה בצבע השן, או במכשור אורתודונטי עם קוביות בצד הפנימי של השיניים. באמצעות השיטות המסוות, ניתן להגיע לתוצאות מצוינות, אך התהליך בדרך כלל ארוך ויקר יותר.

שיטת קשתיות שקופות: שיטת יישור נוספת היא באמצעות רצף של קשתיות ממוחשבות שקופות וכמעט בלתי נראות, אותן מניח המטופל על השיניים באופן עצמאי, אחת בכל פעם. כל פלטה מזיזה מעט את השיניים - והבאה בתור מסתמכת על קודמתה ומזיזה את השיניים "עוד טיפה". פעמים רבות, ניתן לטפל בשיטה זו גם במקרים מסובכים, תוך שימוש ב-20-30 שקפים. חסרונה של השיטה נעוץ במחירה הגבוה, בחוסר הזמינות שלה ובחוסר ההדרכה והמעקב של האורתודונט, שמביא לכך שלא פעם המטופל מוציא את השקפים לזמן רב מדי, מאבד את הרסן - ונאלץ לחזור מספר שלבים אחורה.

לאחרונה החלו חברות מסחריות שונות לשווק את השקפים האלה דרך האינטרנט באופן ישיר ובחוסר אחראיות, בהתבסס על מדידות עצמאיות של המטופל, מה שעלול לסכן את מערכת השיניים והחניכיים. מאוד לא מומלץ להיעזר בכך בעזרת האינטרנט.

מהו משך התהליך?

משך התהליך משתנה - ותלוי בחומרת המצב, בהגדרת המטרות ובשיטת היישור. כאמור, אצל ילדים משך התהליך קצר יותר מאשר אצל מבוגרים, שאצלם אורך התהליך הממוצע עומד על כשנתיים (ולעתים אף שלוש שנים, במקרים מורכבים).

האם כל אחד יכול לעשות יישור שיניים?

באופן עקרוני, אין הגבלה לתהליך אורתודונטי. עם זאת, אורתודונטיה לא חייבים לעשות - וכמעט אף פעם לא מדובר במשהו דחוף. לכן, מומלץ לחכות לתנאים המתאימים - וישנם מקרים בהם לא מומלץ לעבור תהליך של יישור.
כך, למשל: כאשר למטופל יש היגיינה אוראלית לקויה, שמביאה להצטברות רבה של אוכל (שעולה באופן טבעי לאחר התקנת מכשור אורתודונטי) ולהיווצרות עששת מרובה, העלולה לגרום לנזק בריאותי רב. אחריותו של האורתודונט היא להסב את תשומת ליבו של המטופל לכך - ולא לבצע את היישור, עד שיושג שיפור משמעותי במצב העששת ועד שתושג שמירה על שגרת היגיינה.

לעיתים קרובות, המטופלים מגיעים לביצוע התהליך בגלל שהם שמים לב לבעיה הכללית, בלי לדעת ממה הבעיה נובעת. תפקידו של האורתודונט הוא לאבחן את הסיבה ולשלול נסיגה או הליך דלקתי, שרק יחריף ויסכן את השיניים, אם לא יטופל עוד לפני התחלת תהליך היישור.

האם צריך לחזור, ברבות הימים, על תהליך היישור?

על מנת לשמור על תוצאות היישור לאורך זמן, חשוב שהאורתודונט יתכנן אמצעי שמירה על התוצאה וכי המטופל ינהג בהתאם להנחיות - ויגיע מידית, אם יש שינוי או נתק של מכשור קבוע.

העזרים המשמרים הם לרוב סדים מודבקים בצד הפנימי של השיניים, או פלטות שקופות, בלתי נראים (ובדרך כלל גם בלתי מורגשים), שיש להשתמש בהם בלילה. אם עולה מהמעקב כי המצב יציב - כעבור זמן מסוים של שמירה - מורידים את הסד בהדרגה, עד לסילוקו המוחלט.

פרופ' אדריאן בקר הוא מומחה לאורתודונטיה.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.