השתלת שן או שימור שן קיימת?

חסר שיניים או שיניים חולות, שיוצרות קושי תפקודי ואסטטי, הן בעיות שמפריעות לאנשים רבים, והן הסיבות העיקריות לכך שמטופלים פונים לרופא השיניים.

בעבר הפתרון לחסר שיניים היה באמצעות תותבות נשלפות. בסוף שנות השישים פותחו בשוודיה השתלים הדנטאליים שיצרו מהפיכה ברפואת השיניים. ניתן היה לייצב תותבות באמצעות שתלים, ובהמשך להשלים חסרי שיניים באמצעות שתלים. על השתלים מותקנים תותבות או כתרים אשר משלימים את השיניים החסרות.

אם כך, מדובר אפוא בשיניים מלאכותיות, היושבות על שורשים מלאכותיים - השתלים (ולא על השורש המקורי של השן), פותרות את הבעיה האסתטית ומאפשרות חזרה לתפקוד מלא של הפה, כפתרון קבוע.

כיצד השפיעה מהפכת השתלים על עולם רפואת השיניים?

הזמינות הגבוהה של שתלים דנטאליים והאפשרות לקבל באמצעותם שיקום פה תפקודי ואסטטי הביאה עם הזמן לתופעה בעייתית: רופאי שיניים, שעד אז "נלחמו" על כל שן, על מנת למנוע עקירה (שדרשה אחר כך פתרונות נשלפים ופחות רצויים) - הפסיקו (או הפחיתו) את המאבק על שיניים שנפגעו, בידיעה שיש פתרונות שיקומיים פשוטים, זמינים וקבועים, לשיניים חסרות. כתוצאה מכך, בעשורים האחרונים עלה באופן דרמטי מספר השיניים שנעקרו ועלתה כמות השתלים שבוצעו. כיום, לא פעם, נעקרות שיניים, שאפשר היה לטפל בהן - ולשמר אותן, על מנת "להשתיל שיניים חדשות ויפות" - במקומן.

ישראל מייצגת, באופן קיצוני, את התופעה הכלל-עולמית. הסטטיסטיקה מראה כי ישראל מצויה באחד מ-3 המקומות הראשונים בעולם, במספר השתלים הדנטאליים שמבוצעים לנפש.

מהם החסרונות של התגברות הטיפול בשתלים בעשורים האחרונים?

אחרי 30 שנה של מהפכת השתלים, חלה בישראל ובעולם כולו התפכחות. זאת, משום שידוע כיום כי שתלים עלולים ללקות במחלות - לא פחות משיניים מקוריות (ולעתים אף יותר).
נוסף על כך, מחקרים מראים כי הסיבוכים הנוצרים סביב השתלים קשים, מורכבים ויקרים יותר לטיפול, בהשוואה לבעיות הנוצרות סביב שיניים חולות ושיניים משוחזרות. בכל פעם ששתלים נכשלים, נגרם נזק נוסף לרקמת החניכיים ולעצם הלסת.

לבסוף: אותן מחלות הגורמות לספיגת עצם סביב השיניים וגורמות לאובדן השן, אחרי עשרות שנים - כאשר הן קורות סביב שתלים, הן גורמות לאובדן השתלים, תוך שנים ספורות בלבד.

כך, נוצרה ההבנה ההולכת וגוברת, בקרב הקהילה הרפואית, כי מחלות הנוצרות סביב שתלים מתרחשות בשכיחות גבוהה - ודורשות טיפולים מורכבים ויקרים. הבנה זו גורמת לחזרה לתפיסות טיפוליות מסורתיות יותר, של מלחמה על שימורה של כל שן - ופנייה לטיפול בשתלי שן, כמוצא אחרון.

ואחרי כל אלה, עולה השאלה: שתל שן או שימור שן קיימת - איך מחליטים?

קיימים מספר עקרונות בסיסיים, שמטופל צריך לדעת ולקחת בחשבון - כשהוא בודק אופציות טיפוליות. בראש ובראשונה, מטופל צריך לדעת שהרופא שבודק אותו ומטפל בו - עושה כל מאמץ, על מנת לשמר את שיניו המקוריות.

טיפול בשן חולה עדיף כמעט תמיד על פני שתל חדש, משום שסביר להניח שהשן המקורית תמשיך לשרת את המטופל הרבה יותר שנים, מאשר שתלים.

לכן, מומלץ - לפני ביצוע עקירה, שהיא פעולה בלתי הפיכה, להתייעץ גם עם רופא שיניים מומחה לרפואת חניכיים, שיוכל לתת חוות דעת נוספת, בנוגע לטיפול הרצוי - ולוודא שננקטו כל האמצעים האפשריים, לפני החלטה על עקירה.

יחד עם זאת, בעוד שעל פי רוב שתלים אינם תחליף טוב לשיניים מקוריות, הם עדיין מהווים תחליף מצוין (אולי הטוב ביותר) - לשיניים חסרות.

כיצד מבוצע ניתוח שתל שן?

ניתוח שתל שן נחשב פעולה כירורגית מקומית, המבוצע תחת הרדמה מקומית, המבטיחה כי המטופל לא יחוש בכאב. במהלך הניתוח, הרופא מכניס פנימה את שתל השן - לתוך החניכיים, במקום השורש המקורי; ובונה כך את הבסיס לקליטת הכתר הקבוע, שיושתל בהמשך.

לאחר ביצוע השתל, קיימת סבירות כי המטופל יחוש חוסר נוחות (ואולי גם מעט כאב) למשך מספר ימים, אשר נשלטים על ידי משככי כאבים "רגילים" דוגמת אופטלגין, אקמול או אדויל.

במקרים של חסר בעצם הלסת, שבהם ההליך יכלול גם בניית עצם, או כאשר מדובר בהתקנת מספר רב של שתלים, ייתכן שהפרוצדורה תתארך יותר והכאב ואי הנוחות אחרי הטיפול - יהיו מעט גדולים יותר.

בכל מקרה, החשש אצל מטופלים בנוגע לכאבים שהטיפול כרוך בהם - אינו מוצדק והוא גדול בהרבה, ממה שקורה בפועל. בניתוח עצמו אין שום כאב; ולאחריו, תחושת כאב ובעיקר אי נוחות - חולפים בתוך מספר ימים ומגיבים היטב לנטילת משככי כאבים בצורה מסודרת.

מהם שיעורי ההצלחה של ניתוח שתל שן?

תעשיית השתלים הדנטליים עברה בעשורים האחרונים שיפורים רבים - ואחוזי ההצלחה של ניתוחי השתלת שיניים הינם אחוזים גבוהים: מעל 95% מהמטופלים הבריאים והבלתי מעשנים. הצלחת הניתוח נמדדת בעיקר בקליטת השתל - וגורמים העשויים להשפיע על אי קליטתו הם מחלות נלוות ועישון.

גורם נוסף, המשפיע על הצלחת ניתוח שתלים הינו בריאות החניכיים בזמן הניתוח. מחקרים רבים מראים כי אחד הגורמים העיקריים לאי קליטה של שתלים - הינו מחלת חניכיים שהמטופל סבל ממנה בזמן ההשתלה (וגרמה לכך שהשתלים נדבקו גם הם במחלה).

גורם חשוב נוסף שהוכח כבעל חשיבות במחקרים, הוא מידת המיומנות וההתמחות של הרופא, המבצע את השתל. רופאי שיניים שעברו הכשרה מסודרת בביצוע של שתלים, דוגמת מומחה ברפואת חניכיים, אשר כחלק מתהליך הכשרתו עובר הכשרה מקיפה ואינטנסיבית בהתקנת שתלים ובניית עצם חסרה, (ומתוקף כך גם עושים טיפולים רבים ומורכבים מסוג זה), מציגים את אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר.

בנוסף, יש חשיבות גדולה לתחזוקה ושמירה על השתלים, לאורך זמן. למרות שמדובר במבנים מלאכותיים, בפועל - שתלים נחשבים רגישים יותר ומועדים יותר לבעיות, יחסית לשיניים רגילות. לפיכך נדרשת הקפדה רבה על הניקיון סביב השתלים, וביצוע של טיפולי תחזוקת שיננית מיומנת בתדירות גבוהה.

שתלים דורשים טיפול תחזוקתי אצל שיננית, באופן מסודר וקבוע, כמו גם ניקוי יומיומי ומעקב ביקורת אצל רופא שיניים (בדיוק כמו שיניים מקוריות). בהיעדר טיפול תחזוקה, קיים חשש לאבד את השתלים או לקצר את אורך החיים שלהם.

לסיכום: גם שתלים שבוצעו בהצלחה ונקלטו - עדיין מוגבלים באורך חייהם. ניתן להשפיע על אורך חיי השתלים, על ידי 3 אמצעים פשוטים. הראשון: לוודא כי השתלים מבוצעים על ידי רופא שיניים בעל הכשרה פורמאלית בתחום, ובעל מיומנות גבוהה, כגון מומחה ברפואת חניכיים; השני: וידוא כי השתלים מבוצעים בפה בריא, שאין בו מחלת חניכים או זיהום; השלישי: ביצוע תחזוקה וביקורת קבועה ומסודרת.

הקפדה על עקרונות אלה עשויה לאפשר למטופל ליהנות מהשיקום והטיפול שעבר זמן ממושך ככל שניתן.

ד"ר קובי אקשטיין הוא פריודונט - מומחה ברפואת חניכיים. עוסק באופן בלעדי בהשתלות שיניים, בניית והשלמת עצם חסרה וכירורגיה אסתטית בחלל הפה.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap doctors.