שיקום פה כוללני: מדריך

שיקום פה כוללני הוא הליך שמטרתו לתקן את מצבו של חלל הפה - הן מבחינה אסתטית והן מבחינה פיזיולוגית. במאמר זה, נסקור היבטים שונים הקשורים בשיקום פה כוללני.

מיהו המטופל הפוטנציאלי להליך שיקום פה כוללני ולמי זה מתאים?

מטופל/ת שסובלת: א. מחוסר שיניים חלקי או מלא. ב. מי שסובל מבעיות אסתטיות. ג. שילוב של חוסר שיניים, בעיות חניכיים ולפעמים אף בעיות אסתטיות. ג. בעיות של שחיקת שיניים חזקה הגורמת לשינויים בסגירת השיניים. ד. מי שעבר/ה שיקומים קודמים לקויים ומעוניין בשיפור המצב.

מהן הבדיקות המקדימות להליך שיקום פה כוללני?

לצורך אבחון והחלטה על צורת השיקום חייבים לשמוע את תלונות המטופל/ת, לבצע בדיקה קלינית יסודית הן של השיניים והן של הרקמות הרכות: החניכיים וריריות הפה, חך ורצפת הפה, לחיים לשון ושפתיים. בדיקת מצב הסגר (היחסים בין השיניים העליונות והתחתונות, בדיקת מפרק הלסתות בפתיחה, סגירה ותנועות לצדדים וכד'). חובה לקבל סיכום מצב הבריאות הכללי של המטופל וכן סוג ומינון התרופות השונות שנוטל בקביעות, האם מעשן, כמה זמן וכמות הסיגריות היומית. כל הנתונים האלה משפיעים על תוכנית הטפול שחייבת להיות מתאימה למצבו הדנטלי, הרפואי ולצרכיו של המטופל.

בנוסף לכל הנ"ל יש צורך בצילום בסיסי שהוא צילום הסטטוס המורכב בד"כ מ- 14 צילומים קטנים של כל אזורי השיניים ורצוי שיהיה סטטוס מקביליות שנותן פרטים מדויקים יותר בהשוואה לסטטוס רגיל או צלום פנורמי שנותן בד"כ תמונה יותר מעוותת. במקרה של תכנון שיקום נתמך בשתלים דנטליים יש צורך בצילום CT הנותן חתכים מדויקים של עובי וגובה עצם הלסת באזורים המבוקשים ע"י הרופא המטפל.

ההליך עצמו דורש התערבות כירורגית נוסח שתלים. כיצד מתבצעת השתלה כוללנית זו?

לאחר הבדיקה הקלינית והרנטגנית הכוללת הצילומים הנ"ל, הרופא המשקם בד"כ בשילוב עם רופא כירורג (מומחה לכירורגיית פה ולסתות או מומחה למחלות חניכיים) מנתחים את מצב העצם במקום בו בחר הרופא המומחה לשיקום הפה להחדיר שתל וקובעים את סוג השתלים אורכם וקוטרם לצורך השתלה מיטבית למקרה הנדון. במקרים מסוימים משתמש הרופא בסד כירורגי ממוחשב המבוצע על פי צילום CT עדכני ומידות אותן לקח הרופא המשקם מפה המטופל/ת לפני ביצוע השתלים. בונה מעבדה מיוחדת בונה, על סמך הנתונים האלה ודרישתו של הרופא המשקם, את הסד המדריך במדויק את כוון, עומק וקוטר השתלים ואת כוון ההחדרה המדויק שלהם בתוך עצם הלסת - דבר המגביר את בטיחות הטיפול, מקל על המטופל ומקל עבודת הרופא. בעזרת הסד הטיפול יותר בטוח, יותר מדויק ויותר קצר, עם פחות טראומה , כאבים ונפיחות למטופל.

באלו סוג שתלים משתמשים בהליך זה ומה יתרונם על פני אחרים?

קיימים עשרות סוגי שתלים בשימוש בארצנו, חלקם תוצרת הארץ וחלקם תוצרת חוץ. לכל שתל ושתל יתרונות משלו והבחירה בשתל מסוים צריכה להיות מותאמת למצב האישי של המטופל, לסוג, עובי וגובה עצם הלסת באזור בו יוחדרו השתלים. לכל רופא יש העדפות משלו. במחקרים רציניים מצאו הבדלים מסוימים בשרידות שתלים לאורך זמן, אך כאן אינו המקום לפרסומת. חשוב שהשתל יהיה קל להחדרה, ייקלט היטב ובמהירות בעצם הלסת וייתן יציבות ראשונית טובה ויאפשר שיקום קל ונוח וישרוד לאורך שנים רבות.

האם ההליך מתבצע תחת הרדמה מלאה או חלקית?

ההרדמה ברוב מקרי ההשתלות נעשה באלחוש מקומי (הרדמה מקומית) בעזרת מזרק כפי שמבוצעת במקרים של אלחוש לבצוע שחזורים (סתימות וכתרים) או לצורך עקירות. במקרים שיש להחדיר שתלים רבים, או במטופלים בעלי חרדה דנטלית ניתן לבצע הטפול תחת הרדמה כללית והדבר חייב להיות מנוטר ע"י מומחה להרדמה כללית עם ציוד מתאים להחייאה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

כמה זמן אורך ההליך עצמו, ומה יתרונה של השיטה המהירה על פני הרגילה?

החדרת שתל אורכת בממוצע, ע"י כירורג מיומן, כחצי שעה. יש רופאים שמבצעים, במידה ואפשרי, שיקום זמני מידי לאחר החדרת השתל, באמצעות מבנה זמני וכתר זמני אחד או יותר (בהתאם למספר השתלים שהוחדרו). יש מחקרים שהראו שניתן לבצע שיקום זמני מידי אם משיגים יציבות ראשונית טובה של השתל. רופאים אחרים מעדיפים לעבוד לפי פרוטוקול שמבוסס על 30 שנה ניסיון ואף מעט יותר ומעדיפים להמתין מספר חודשים לקליטה ראשונית ברורה של השתל בעצם ורק לאחר מכן לבצע שיקום זמני וסופי. המטפל מקבל במקרים אלו שיקום זמני נשלף שהוא כמובן פחות נוח. היתרון העיקרי של השיטה המהירה היא שהמטופל מקבל שיקום זמני מחובר לשתל/ים ולא נשלף וזה הרבה יותר נוח. החיסרון במסלול זה, שלפחות בעבר נרשמו מקרים רבים יותר של כישלונות בהשוואה לשיקום מאוחר.

האם יש לחזור על ההליך לאחר תקופה, או שמא התוצאה משתמרת לנצח?

שום דבר לא נשמר לנצח! הנצח הוא אין סוף. כיום מקובל להעריך כי שתל ממוצע מחזיק מעמד כ-17 שנה. יש שתלים שמחזיקים מעט שנים ויש כאלה שאנו רואים שמחזיקים 30 שנה ומצבם עדיין תקין. הדבר תלוי בגורמים רבים: מצב התחלתי של עצם המטופל, בריאות המטפל, עישון, סוג השתל, מיומנות המשתיל, מיומנות הרופא המשקם וקצת מזל לא מזיק. יש חשיבות רבה לשמירה על רמת ההגיינה האורלית של המטופל.

מי לא יכול לגשת להליך שיקום פה כוללני? למי זה לא מתאים?

כל מקרה חייבים לבדוק ביסודיות כפי שכתבתי קודם ורק אז להחליט אם מתאים או לא במרפאתנו הפרטית. יש מקרים שניתן לטפל בהם רק במרכזים רפואיים כמו מחלקות לכירורגיה ושיקום בתוך בתי החולים וזה במקרים של מטופלים הסובלים ממחלות שונות, שזקוקים לטיפול תחת השגחת מומחים כמו מרדימים או מערכת תומכת במיידית במצבי חרום רפואיים שעלולים לקרות במהלך הטיפול. בנוסף, טיפול שיקומי מורכב הינו יקר ביותר ולא כל אחד יכול לממן בעצמו טיפול כזה. במקרים כאלה יש פתרונות חסכוניים משמעותית כמו תותבות שלמות או חלקיות נשלפות שנותנות בד"כ פתרון אסתטי סביר אך איכות החיים נמוכה יותר.

האם בהליך זה מתבצעות גם התערבויות נוספות, נוסח יישור שיניים או הלבנת שיניים?

התשובה חיובית. לעיתים יש צורך בשילוב טיפולים נוספים כמו ניתוחי חניכיים ע"י מומחים למחלות חניכיים, יישור שיניים שאינן עומדות בעמדה נכונה בקשת השיניים בד"כ ע"י מומחים ליישור שיניים וכו'.

פרופ' אריאל בן-עמר הוא מומחה לשיקום הפה - טיפולים משחזרים, אסתטיקה ושיקום על גבי שתלים.