איך לבחור רופא שיניים?

הביקור אצל רופא שיניים מלווה בחששות ובתחושות לא נעימות, עבור רוב המטופלים. ככל הנראה, המקור של תחושות אלה, הינו בחוויה שלילית שהמטופלים חוו אצל רופא שיניים בעבר, או בעובדה שטיפול שיניים הוא טיפול בחלל הפה - חלל אינטימי - המלווה ברעשים ובחדירה של ידיים זרות לגוף. תוסיפו לכך את העלות הבלתי מבוטלת של טיפול שיניים ואת הפחד מפני כאב - והרי לכם סיבות מספיק טובות, כדי לתייג את הביקור אצל רופא השיניים כחוויה לא נעימה.

כדי לשנות את הקונוטציה השלילית ולהפוך את טיפול השיניים לחוויה נעימה ולא מאיימת, מומלץ לבחור היטב את מרפאת השיניים - הן מהאספקט המקצועי והן מהאספקט החווייתי-התחושתי שהמקום מעניק למטופל, לאורך כל הדרך.
חשוב לזכור כי על פי רוב, טיפול שיניים הוא תהליך הכולל מספר טיפולים - ולא ביקור חד פעמי. לכן, הפרמטרים השונים הם חלק בלתי נפרד ממהות הקשר בין המטופל לבין הרופא המטפל.

כיצד עיצוב מרפאת השיניים משפיע על חווית המטופל?

המפגש הראשון של המטופל עם המרפאה הוא כבר בכניסה - ולכן יש חשיבות רבה לעיצוב של המרפאה. גם אם לרופא יש תקציב בלתי מוגבל לעיצוב, מומלץ לא לבחור בשיש יקר - שיגרום למטופל לתהות האם עלות הטיפול הגבוהה נגזרת גם מהתשלום על העיצוב הראוותני; כמו כן, מומלץ שלא לבחור בריהוט הייטק - קר ומנוכר.

כדי ליצור אווירה נינוחה, על המרפאה להיות מעוצבת בסגנון נעים ומזמין ולכלול אלמנטים שונים, כגון כורסאות נוחות, פסלים, תמונות יפות וכו'. עם זאת, גם חשוב לא להגזים. כך, לא מומלץ להשתמש בכורסת וינטג' עתיקה מבית סבתא, שהישיבה עליה איננה נוחה.

חשוב להקפיד גם על הריח של חלל המבואה. במרפאות רבות, עומד באוויר ריח חריף של חומרי חיטוי, המרתיע את המטופלים. כדי להשרות תחושה נעימה, מומלץ להקפיד על שימוש במטהרי ריח נעימים.

מהי השפעת יחס הצוות למטופל?

האנשים הראשונים שאיתם נפגש המטופל, עוד לפני המפגש עם רופא השיניים, הם אנשי הצוות - פקיד/ת הקבלה ו/או הסייע/ת. לכן, חשוב שייווצר ביניהם קשר ראשוני נעים.

הקשר הזה בא לידי ביטוי בהרבה מאוד הקשרים. כך, למשל: היחס של מי שעונה לטלפון (צריך להיות נעים ולשדר רוגע); בהצעה להגיש למטופל כוס מים כשהוא נכנס (גם אם מתקן המים מונח ממש לידו); ביצירת שיחה ניטרלית (כגון: מה שלום הילדים, איפה קנית את השעון, איך היה בחו"ל וכו'). כל אלה ירככו את מנגנוני ההגנה של המטופל - ויסייעו לו להירגע ולחוש ביטחון, לקראת הטיפול.

ככל שהמטופל ירגיש שייך יותר, כך החוויה שלו מהביקור ומהטיפול תהיה נעימה יותר - ולכן חשוב גם לשמור עמו על קשר רציף (כמובן: בלי להגזים - לא כדאי להתקשר הרבה פעמים, לנדנד ולשאול מה המטופל החליט, לגבי ההצעה שקיבל).

מדוע יש משמעות כה רבה ליחס של הרופא - למטופל?

על מנת להרגיש בטוח ורגוע, על המטופל לדעת ולהרגיש שמבחינה מקצועית - הרופא מחויב לתת לו את הטיפול הטוב ביותר, ללא התפשרות על עבודה טובה, רמת ביצוע גבוהה, שימוש בחומרים הטובים ביותר, עבודה מול מעבדות מתקדמות וכו'.

עם זאת, הדברים אינם מסתכמים במקצועיות במובנה הצר: ליחס שמעניק הרופא למטופל - יש קשר ישיר לתחושה של המטופל, לאורך הטיפול כולו וגם לאחר מכן. על רופא השיניים להיות אמפתי וסבלני כלפי המטופל ותחושותיו. עליו ליצור קשר עין מתמיד עם המטופל, לדבר איתו בישיבה ובגובה העיניים (הן מבחינה פיזית והן מבחינת אופן הדיבור), לשאול אותו כל הזמן איך הוא מרגיש והאם כואב לו. באופן כללי, מוטל על רופא השיניים לא להתעסק רק עם השן - אלא להסתכל על המטופל כמכלול.

90% מהחרדה נעלמים כשיש אמון בין המטופל לרופא. לכן, עוד לפני הטיפול - חשוב שהמטופל ישוחח עם הרופא, גם אם לעיתים נדמה לרופא שהוא "מבזבז" חצי שעה על דיבורים ולא עושה כלום. בפעם הבאה, המטופל יגיע רגוע יותר - ויבטח יותר ברופא.

איך יודעים כי הרופא אכן מקצועי?

זוהי כנראה שאלת השאלות - ואין לה תשובה חד משמעית. נציע אפוא מספר דרכים לבחון את מקצועיות הרופא.

המלצה: יש הבדל עצום בין פרסום מפה לאוזן, לבין פרסום שיווקי. ניתן לקרוא באינטרנט תגובות ודירוגים שונים לגבי הרופא, אך אין טוב יותר מהמלצה של מכר קרוב, אשר מטופל אצל הרופא - ויוכל להמליץ על הרופא ממקור ראשון.

שאלות מקצועיות: נכון, לרוב האנשים אין ידע מקצועי ברפואת שיניים - ואולי זו סיבה נוספת לחשש הגדול המלווה את הטיפול. עם זאת, ישנן מספר שאלות שיסייעו לכם לקבל את התמונה הנכונה.

"אני צריך לעשות סתימה בשן אחורית - האם הסתימה היא לבנה או כהה?"

התשובה לכך צריכה להיות שכבר לא משתמשים בסתימות כהות, למעלה מ-10 שנים. בעבר השתמשו בסתימות לבנות רק לשיניים הקדמיות, מכיוון שהחומר לא היה חזק מספיק, אך היום הנתון הזה ממש לא נכון. בחלקן הגדול, הסתימות הלבנות אף חזקות יותר מהסתימות הכהות - ואינן כוללות כספית המוחדרת לחלל הפה.

"האם הטיפול כואב?"

התשובה לכך צריכה להיות שכל טיפול נעשה בהרדמה. לפני זריקת ההרדמה, משתמשים במשחת אלחוש שמורידה את סף הכאב של הדקירה בעשרות אחוזים, כך שהטיפול עצמו לא כרוך בשום כאב.

"האם אתם משתמשים בסדציה?"

סדציה היא טשטוש עמוק - ולא הרדמה כללית, כפי שנהוג לחשוב. במקרים בהם הטיפול מורכב ודורש סדציה, מוזמן מומחה להרדמה מאחד מבתי החולים באזור - והוא זה שמבצע את הטשטוש.

"איך מתקבלת ההחלטה על אופן הטיפול?"

אופן קבלת ההחלטה תלוי במקרה. למשל: יש מטופלים המגיעים לצורך ביצוע שיקום, עם הפניה מכירורג - שעשה להם שתלים. במקרה כזה, בוחנים את המצב יחד עם הצילומים - ובונים תוכנית טיפול הכוללת מספר אלטרנטיבות טיפוליות שונות. רק לאחר מכן, מקבלים החלטה - אם ואיך להתחיל.

במקרים אחרים, ישנם מטופלים המגיעים עם כאבים בשן ספציפית. במקרה כזה, מצלמים את השן - ומטפלים קודם כל בה, על מנת להרגיע את הכאב ולתת שקט למטופל. במקרה שישנם עניינים נוספים הזקוקים לטיפול, מפנים את המטופל לצילומים - ובונים לו תוכנית טיפולים.

"ממה נגזר המחיר?"

מדיניות מחיר הוגנת - איננה בהכרח להיות הזול ביותר, אבל גם לא הכי יקר. לא בכדי, אמר הרמב"ם: "רופא חינם שווה חינם".

רופא שיניים לומד רפואת שיניים משך שש שנים. לאחר מכן, הוא משקיע בציוד מאות אלפי שקלים; משקיע בתחזוקה של המרפאה ובכל מה שמסביב - עוד עשרות אלפי שקלים; עובר התמקצעות, קורסים והשתלמויות - שבהן הוא משקיע זמן רב ומשאבים.

בנוסף, יש את עלויות הצוות, החומרים שבהם הוא משתמש (רופא שמכבד את עצמו משתמש בחומרים טובים, שמן הסתם יקרים - ולא בתחליפים זולים). בנוסף מחושבים גם המוניטין, הניסיון, הידע והיד המקצועית של הרופא - הכל נכנס לתמחור.

עם זאת, גביית תשלום על בדיקה ובניית תוכנית טיפול, יכולה להעיד על הלך הרוח. רופא שלא גובה על כך כסף, למרות שלפעמים הוא יושב ומסביר חצי שעה ויותר - יוצר אמון בינו לבין המטופל ומוריד את החסם הכלכלי, היות שהמטופל מבין שלא "נכנסים לו לכיס" על שטויות.

מה בנוגע להוראות לאחר הטיפול? האם נכון לומר ש"אחרי הטיפול חוזרים לשגרה מיד"?

ההתנהלות לאחר כל טיפול נקבעת לגופו של עניין - וכל מטופל מקבל הוראות ברורות: למה לצפות ואיך להתנהל, לאחר הטיפול? רופא מקצועי מסביר למטופל בפירוט את כל ההיבטים האפשריים, גם אם ברוב המקרים לאחר מעשה - המטופל חש שהתרחישים שקיבל עליהם הסבר לא התממשו - עדיף להכין את המטופל ל"גרוע מכל" ולהפתיע אותו לטובה (מאשר להיפך).

כך, למשל: לאחר הרדמה, מתבקש המטופל לא לאכול כלום עד שהשפעת ההרדמה תחלוף - לא מפני שהסתימה צריכה להתקשות, אלא כדי שלא ינשוך את השפה או הלשון - מה שעלול להיות כואב בהרבה מהטיפול עצמו.

לאחר טיפול כירורגי (למשל עקירה), על המטופל לקבל לא רק הוראות בע"פ, אלא גם דף שעליו כתובות ההוראות בפירוט, עם מספר הטלפון הנייד האישי של הרופא, במקרה שחלילה יקרה משהו.

לסיכום: רופא שיניים טוב הוא שותף לדרך ארוכה. לכן, יש לבחור אותו בקפידה - תוך מתן תשומת לב למקצועיותו ואנושיותו. כמובן, גם היחס של אנשי הצוות במרפאה משפיע על ההחלטה: מומלץ לבחור במרפאה בה הלקוחות מקבלים יחס נעים.

ד"ר יוסף גד הוא רופא שיניים העוסק בשיקומים מורכבים ובאסתטיקה של הפה. בעל מרפאה פרטית בקרית מוצקין.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.