נסיגת חניכיים: מניעה וטיפול

נסיגת חניכיים היא מצב שבו גובה החניכיים החופשיים משתנה, ביחס לכותרת השן. בנסיגת חניכיים בלסת העליונה, החניכיים "עולות למעלה"; ובלסת התחתונה, הן "יורדות למטה". מדובר במחלה שכיחה, הנעשית שכיחה עוד יותר - ככל שאנו מתבגרים. אף על פי שבציבור הרחב נהוג להשתמש במושג "נסיגת חניכיים", כדי לציין כל מצב של בעיה או מחלה ברקמת החניכיים - הרי שאין כך הדבר; ישנן מחלות חניכיים רבות שאינן "נסיגת חניכיים" - ומצריכות טיפול שונה.

מהם הגורמים לנסיגת חניכיים?

קיימים מספר גורמים לנסיגת חניכיים, הקשורים בהברשת יתר או שימוש במברשת שיניים בלתי מתאימה, מחלת חניכיים, טיפול אורתודונטיים או הרגלי חיים.

נסיגת חניכיים הנובעת מהברשת יתר או שימוש במברשת שיניים בלתי מתאימה: זוהי הסיבה השכיחה ביותר, להיווצרות נסיגת חניכיים. השיניים והחניכיים הן מבנים שתוכננו לעמוד בגירויים קיצוניים וקבועים. חלל הפה הוא אמנם סביבה כזאת - קיצונית ומאתגרת. יחד עם זאת, השיניים והחניכיים לא תוכננו כך שיהיו עמידות לגירוי ולשפשוף היומיומי, משך עשרות שנים, הנובעים משימוש במברשת ומשחת שיניים.

ניתן למנוע בקלות רבה את היווצרות הנסיגה עקב צחצוח השיניים היומי - שהוא חשוב ואין לוותר עליו. לפני הכול, יש להקפיד על משך צחצוח נכון: כ-3 דקות, לכל משטחי השיניים יחד - תוך שימוש במברשת רכה ובלתי אגרסיבית.

ישנם גם כללים מאוד ברורים, אודות צורת הברשת השיניים הנכונה - כזו השומרת על הניקיון, אך אינה גורמת לנזק. לבסוף, גם לסוג משחת השיניים חשיבות רבה במניעה. יש לוודא כי משחת השיניים שמשתמשים בה אינה מכילה חלקיקים העלולים לשחוק את ציפוי השיניים - ולפצוע את שכבת האפיתל של החניכיים. משחות שיניים שמיועדות להלבנת שיניים לרוב מכילות חומרים אברזיביים במיוחד ששוחקים את אמאייל השן ולכן יש להשתמש בהם לזמן מוגבל ובזהירות.

כדאי להתייעץ עם רופא חניכיים (פריודונט) ועם שיננית, בדבר האביזרים המתאימים ובדבר שיטת הצחצוח הנכונה.

נסיגת חניכיים הנובעת ממחלת חניכיים: אחד התסמינים של מחלת החניכיים הוא התפתחות נסיגה של הרקמה באזור החולה. יש חשיבות רבה לאבחון מדויק של מקור הנסיגה - האם היא תוצאת טראומה מקומית (כתוצאה מהגירוי והשפשוף של הצחצוח) או תוצאה של מחלת חניכיים. זאת, לצורך קביעת הטיפול המתאים.

נסיגת חניכיים לאחר טיפול אורתודונטי: עם עליית השכיחות של הטיפולים ל"יישור שיניים", חלה גם עלייה בשכיחות הופעת נסיגת חניכיים. במקרים אלה, הנסיגה היא על פי רוב נקודתית - ומופיעה בדרך כלל בשיניים הקדמיות של הלסת התחתונה. נסיגה כזו באה לידי ביטוי מספר שנים לאחר סיום הטיפול האורתודונטי - ולכן היא נפוצה דווקא בקרב צעירים, בגילאי העשרה המאוחרים או שנות העשרים המוקדמות.

נסיגת חניכיים עקב הרגלי חיים ושימוש באביזרים: האופנה העכשווית להתקנת תכשיטי פירסינג בשפה ובלשון היא גורם נוסף העלול לגרום לנסיגת חניכיים. פירסינג בחלל הפה עשוי לגרום לגירוי המביא לנסיגת רקמת החניכיים, באזור שבו הוא מותקן.

גם הרגלי חיים, כמו החזקת גופים זרים בין השיניים באופן קבוע (קיסם, גפרור וכו') - עלולים להביא לנסיגת חניכיים מקומית. יש לנסות להימנע, ככל שניתן, מהרגלים מזיקים כאלה.

מדוע חשוב לטפל בנסיגת חניכיים?

לפני הכול, יש לדעת כי על פי רוב נסיגת חניכיים היא תהליך פרוגרסיבי - שימשיך להתפתח ולהידרדר. לכן, מומלץ לעצור אותו - ולטפל בו מוקדם ככל האפשר, כאשר הנסיגה עדיין קטנה.
נוסף על כך, ישנן מספר סיבות - מדוע חשוב לטפל בנסיגה.

ראשית: נסיגת החניכיים מלווה בחשיפת אזור של השן, שאמור להיות מוגן על ידי רקמת חניכיים. חשיפת האזור גורמת לרגישות לשינויי טמפרטורה באזור כולו - וזו פוגמת מאוד בהנאה, מסוגי מזון שונים.

שנית: במקרים רבים, הנסיגה מלווה בדלקת ברקמת החניכיים - שמסביב לה. הדלקת יוצרת תחושת כאב, מובילה לדלקת היקפית ומדרדרת את המצב עוד יותר.

ולסיום - שלישית: ישנה גם סיבה אסתטית. חניכיים נסוגים גורמים למראה שיניים ארוכות ובלתי אסתטיות, הבולטות במיוחד אצל אנשים עם חיוך חושף שיניים.

כיצד מטפלים בנסיגת חניכיים?

הטיפול בנסיגת החניכיים כולל פרוצדורות כירורגיות זעירות בחלל הפה, שהן בבחינת "ניתוח פלסטי" ברקמת החניכיים. מטרת הפרוצדורה הזעיר-ניתוחית היא תיקון מתאר החניכיים - וכיסוי הנסיגה. במהלכה, הפריודונט - רופא החניכיים המומחה - מבצע מניפולציה ברקמה, כך שיוכל לשחרר ואז למתוח אותה, על מנת לכסות את האזור החשוף. ברוב המקרים, הטיפול כולל גם "קצירה" של רקמת חניכיים מהחך של המטופל והשתלת הרקמה באזור החשוף.

לאחר כיסוי האזור החשוף, רקמת החניכים נתפרת למיקומה החדש (או, למעשה: המשוחזר) והמטופל משוחרר לביתו.

מהו זמן ההחלמה מטיפול בנסיגת חניכיים?

הטיפול הזעיר-ניתוחי מבוצע תחת הרדמה מקומית - והמטופל אינו חש שום כאב במהלכו. ההחלמה אורכת מספר שבועות. בימים הראשונים, ייתכנו כאבים מקומיים - המטופלים באמצעות משככי כאבים פשוטים.

לאחר 10-14 ימים מוצאים התפרים - ולאחר מספר חודשים, מתקבלת התוצאה הסופית, הכוללת כמובן גם החלמה מלאה של האזור התורם בחך. על מנת למנוע נסיגה חוזרת, יש להקפיד על הברשת השיניים בשיטה הנכונה - ועם האביזרים המתאימים.

מה עדיף: רקמה סינתטית או רקמה חיה?

כיום ישנם תחליפים סינתטיים לרקמת חניכיים, כך שבמקום לקצור רקמה מהחך - מה שגורם לאי נוחות למטופל, ניתן לרכוש רקמה סינתטית. מחקרים שונים מראים כי שתל סינתטי עשוי להיקלט יפה ולתפקד היטב. עם זאת: רקמה עצמית, מגופו של המטופל - נחשבת עדיפה, בייחוד מבחינת איכות התוצאה הסופית של הטיפול.

לסיכום: נסיגת חניכיים הינה מצב שכיח, שבו רקמת החניכיים נסוגה סביב שן אחת או יותר. על מנת להקטין את הסיכון להופעת הנסיגה, חשוב להבריש את השיניים בצורה נכונה, עם אביזרים מתאימים. כאשר הנסיגה כבר קיימת, ניתן לטפל בה באמצעים כירורגיים מקומיים המספקים תוצאות טובות ויציבות לאורך זמן.

ד"ר קובי אקשטיין הוא פריודונט - מומחה במחלות חניכיים, השתלות שיניים וכירורגיה אסתטית אוראלית.

סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב Zap Doctors.