השתלת שיניים ממוחשבת: מבט פנים

מאמרים רבים נכתבו על היתרונות המגוונים של השתלת שיניים בתכנון ממוחשב. האם חשבתם פעם כיצד החידושים נראים מנקודת המבט של הרופא? מהם היתרונות המקצועיים של השתלה כזו, מבחינת הרופא? האם היא תמיד נוחה יותר ועדיפה מבחינה מקצועית? על שאלות אלה ושאלות נוספות, נשיב במאמר זה.

בפתח הדברים, ניתן לומר כי היתרון הגדול של השתלת שיניים בתכנון ממוחשב, טמון בתכנון המקדים: הרופא יודע מראש - לפני שהוא נכנס לפרוצדורה הכירורגית - היכן בדיוק ימוקם השתל בלסת: מבחינת האורך, הזווית וקוטר השתל. השתלה כזו נחשבת בטוחה יותר הן למטופל והן לרופא, מאחר והסבירות לפגיעה במבנים אנטומיים חשובים היא מינימלית. התקנת השתל במיקום מדויק, מאפשרת קבלת תוצאה אסתטית אופטימלית.

בצילום המצ"ב נראה שתל אשר הותקן במיקום שגוי שאינו מאפשר שיקום אסתטי. מקרה כזה דורש הסרת השתל, ביצוע ניתוח לבניית העצם מחדש ולאחר מכן ביצוע שתל חדש. כמובן שהתהליך כולו היה נמנע לו השתל הותקן בתכנון ממוחשב.

האם השתלה מונחית מחשב בהכרח גם קלה יותר עבור הרופא?

כל התהליך קל יותר ומהיר יותר עבור הרופא והן עבור המטופל. במקרים רבים, אפשר לבצע את ההשתלות הללו ללא פתיחת החניכיים. למעשה השתלים מוחדרים דרכן.

בהתאם, תהליך ההחלמה מהיר הרבה יותר. טיפול המתבצע ללא חיתוך החניכיים וללא צורך בתפרים - יבטיח בדרך כלל התאוששות מהירה יותר.

כיצד נעשה התכנון הממוחשב?

תכנון השתלים נעשה על סמך צורת השיקום העתידי שנבחרה.
ראשית, הרופא מציג בפני המטופל את האופציות הטיפוליות השונות האפשריות לפתרון הבעיה, בהתחשב במצב הלסתות, על פי צילומי CT.

לאחר שנבחרה צורת השיקום ע"י המטופל ,יוצרים הדמיה של השיקום העתידי כך שלמעשה המטופל מקבל מושג כיצד יראו שיניו עוד לפני תחילת הטיפול.

כלומר התכנון נעשה כאן "מהסוף להתחלה": מהשיקום הסופי, שאליו רוצים להגיע - ועד למקום המדויק והרצוי של השתלים, כך שיספקו את התוצאה הסופית שתוכננה מראש.

השאיפה היא כי כל שתל, בסופו של דבר, ימוקם במרכז השן המשוקמת; ובעזרת השתלה ממוחשבת, אפשר לתכנן זאת מראש - ולכוון את השתל בדיוק למקום הנכון.

כאמור, השלב הראשון הוא צילום CT רגיל של הפה. בשלב השני מבוצעת סריקת פה המטופל בעזרת סורק תלת ממדי אינטראורלי. הקבצים שהתקבלו מה- CTומהסריקה. נשלחים למעבדה, שם הטכנאי מתאים בין הסריקות ולמעשה "מלביש" אותן אחת על השנייה. התכנון נעשה על סמך הפרטים הללו, בשיתוף פעולה עם הרופא. בסיום התכנון, המעבדה מייצרת סד מיוחד במדפסת תלת-ממדית.

באיזה מבנים אנטומיים שנראים בצילום ה-CT, מתחשב הרופא - בעת יצירת הסד המתאים למטופל?

במהלך תכנון הסד, הרופא ממקם את השתלים כך שבעת החדרתם לא תהיה פגיעה במבנים אנטומיים חשובים: בלסת התחתונה חשוב לשמור על העצב המנדיבולרי האחראי על התחושה של השיניים, הסנטר והשפה התחתונה. בלסת העליונה חשוב לשמור על הסינוס המקסילרי , רצפת האף. בשני המקרים יש להימנע מפגיעה בשיניים סמוכות לשתלים, בכלי דם וכן לשמור על מרחק נכון בין שתל לשתל, במקרה של החדרת מספר שתלים.

כיצד מורכב הסד, כך ש"יוביל" את הרופא לקידוח המדויק ביותר?

הסד, העשוי חומר פולימרי, מקובע במהלך העבודה על גבי שיניים קיימות או על גבי עצם הלסת עצמה על מנת שלא יזוז בזמן הקידוח.

בתוך הסד מטביעים שרוולי מתכת מיוחדים עם קדח במרכזם. הקדח הזה למעשה מכוון את המקדח אתו עובד הרופא , בדיוק למיקום הנכון והמתוכנן של השתל.

בצילום המצ"ב (השני) נראה סד כירורגי אשר תוכנן לביצוע 12 שתלים ללא פתיחת החניכיים.

האם ישנם מקרים שבהם עדיף לבצע השתלת שיניים חופשית - לא בהנחיית מחשב?

כאשר מדובר במקרים פשוטים, למשל בעת החדרת שתל בודד - מספר חודשים אחרי עקירת שן ואחרי בניית עצם - כשבידי הרופא יש צילומי CT שמאפשרים לו לדעת איך נראה אזור ההשתלה, אין בעיה לבצע את ההשתלה ביד חופשית - free hand - בעיקר כדי לחסוך מהמטופל את ההוצאות הגבוהות. בכל השתלה אפשר להשתמש בסד כירורגי. ההחלטה הסופית נובעת משיקול פשוט: עלות מול תועלת.

לסיכום: השתלת שיניים מונחית מחשב יעילה יותר בהרבה פרמטרים, יחסית להשתלה ידנית. עם זאת, כאשר מדובר בשתל יחיד, ניתן גם לבצע השתלה בשיטה הידנית, תוך הקטנת עלויות.

ד"ר יוסי פנקס הוא רופא שיניים, העוסק בהשתלות ושיקום על גבי שתלים בשיטה הממוחשבת.