מהי רפואת שיניים קהילתית?

רפואת שיניים ציבורית-קהילתית מוכרת כאחת מתשע ההתמחויות ברפואת שיניים בישראל. תחום זה עוסק בהעמקת ההבנה של היבטים רבים: חברתיים, נפשיים, קהילתיים, התנהגותיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים (כל אלה, מעבר להתייחסות הביולוגית והקלינית).

רפואת השיניים הציבורית-קהילתית עוסקת בשלוש רמות:

א. הסיבה (אטיולוגיה) לתחלואה;

ב. מניעת התחלואה - וקידום הבריאות;

ג. הטיפול המעשי בתחלואה.

מדוע רפואת שיניים ציבורית-קהילתית היא כה חשובה?

על מנת להבין לעומק את המקורות לבריאות וחולי, חייבים להבין גם את ההיבטים הקהילתיים הרלוונטיים. ללא הבנה זו, אין כל אפשרות להעניק טיפול אופטימלי.
לכן, רופא שיניים טוב חייב - בשלב הראשון של הטיפול - לקבוע את האבחנה, תוך התייחסות לסביבת המטופל (אבחנה קהילתית).

מה בנוגע לתחום המניעה, ברפואת שיניים? כיצד רפואה ציבורית-קהילתית יכולה לסייע בבלימת מחלות חניכיים, עששת ונגעים טרום סרטניים?

לצערנו, בתחום רפואת השיניים, נושא המניעה אינו מקבל מספיק דגש.

ברפואה הכללית, ניתן למנות הקשרים רבים, בהם ניתן דגש למניעה: תזונאיות, קמפיינים לכושר גופני, טיפול תרופתי למניעת התקפי לב וכו'.

מומחים לרפואת שיניים ציבורית-קהילתית אמונים על מתן דגש לרפואה מניעתית. זאת, לאחר בדיקה מחקרית של אפידמיולוגיה (חקר מחלות באוכלוסיות שונות, בהשוואה למצב סוציו-דמוגרפי וכו') ובדיקת האפשרות למניעה של מחלות פה.

כך, לדוגמה: אחת הסיבות העיקריות למחלות חניכיים הינה עישון. שינוי התנהגות של המטופל יכול להביא להפסקת עישון - ובעקבות זאת, לירידה בתפוצה של מחלות חניכיים (למותר לציין כי העישון גורם לבעיות משמעותיות אחרות).

כמו כן, שינוי בהרגלי תזונה יוביל לירידה בהימצאות מוקדי עששת באוכלוסייה: החלפת מזון קריוגני (גורם או מאיץ התפתחות עששת) במזון יותר בריא.

בעזרת רפואת שיניים ציבורית-קהילתית איכותית, ניתן לקדם שינוי התנהגותי: צחצוח נכון, ניקוי בחוט דנטלי ושימוש במוצרים עתירי פלואוריד. כל אלה עשויים לעצור תהליך עששת בלתי עמוקה -ולסייע ברה-מינרליזציה של האזור העששתי. לכן, לעתים אנו נוקטים בשיטת "ההתערבות המינימלית" (Minimal Intervention).

דוגמה נוספת: איתור נגעים סרטניים בשלבים ראשוניים או נגעים טרום סרטניים; העלאת רמת המודעות של הציבור השוהה/עובד בשמש (במיוחד בעלי עור בהיר) - בדבר רמת סיכון גבוהה יותר לסרטן שפתיים.

רופאי שיניים מומחים ברפואת שיניים ציבורית-קהילתית מטפלים מתוך תפיסה רחבה ומלאה של המצב ,כלומר: אבחון ראשוני נכון, הדרכה לשינוי התנהגות (מבחינת אורח חיים); לאחר מכן, בטיפול דנטלי ("רגיל").

מה מייחד את הטיפול הרפואי, במסגרת רפואת שיניים ציבורית-קהילתית?

טיפול אופטימלי חייב להתחשב בסביבה החברתית בה חי המטופל, מצבו הסוציו-אקונומי, פילוח דמוגרפי, תזונה ואורח חיים. על פי תפיסת רפואת השיניים הקהילתית, אין לחכות עד אשר מטופלים יגיעו למרפאות שיניים לטיפול.

לכן, אחד היעדים היא להגביר ניצול של השירותים הקיימים. יש חשיבות בתכניות יציאה אל הקהילה (Outreach), באמצעות "תכניות קהילתיות" מאורגנות, תוך הקפדה על הגדרת אוכלוסיית היעד, קביעת מטרות, איתור מכשולים פוטנציאליים, השתתפות קהילתית פעילה בכל השלבים, ניטור והערכה.

לדוגמה: מטופל שחי בסביבה שמזניחה את בריאותה - לא יטפל בעצמו, עד אשר תתבסס נורמה חברתית של טיפול בשיניים.

דוגמא נוספת: הירידה הדרמטית בשיעור הימצאות מחלת העששת בעשורים האחרונים, שנצפתה ברוב ארצות העולם, מיוחסת לתוספת פלואוריד - למים ולמשחות השיניים. זוהי דוגמה מצוינת למניעה ראשונית ברמת הקהילה (הפלרת מקורות מים) וברמת הפרט (צחצוח שיניים, במשחה המכילה פלואוריד).

לכן, המניעה חשובה - לא פחות מהטיפול עצמו. אחד מעקרונות היסוד ברפואת שיניים ציבורית-קהילתית: מניעה ראשונית, חינוך לבריאות וקידום בריאות בכל הדרכים הקיימות - תמיד יהיו הבסיס, לכל פעילות קהילתית.

הניסיון ההיסטורי מצביע על כך שעיקר קידום הבריאות ברפואת שיניים (כמו בכל תחומי הרפואה) הושג הודות למניעה ראשונית. במסגרת טיפול, אנו מעניקים למטופל ערך מוסף (הרגלי מניעה), לצד הטיפול הרפואי המוכר.

כיצד ניתן להשיג תודעה ציבורית גבוהה יותר, בנוגע לרפואה ציבורית-קהילתית?

ניתן לעשות זאת בכך שנכשיר דור עתידי של רופאי שיניים, שיבין את ההקשרים הקהילתיים של המקצוע - על כל מרכיביו; לחנך רופאי שיניים, שיידעו ליישם את שיטות רפואת השיניים המונעת; לערוך תכניות קהילתיות; לעסוק בחינוך לבריאות המתרפא הפרטני ו/או קבוצות אנשים; לחנך דור עתידי של מומחים ברפואת שיניים ציבורית-קהילתית, שיידע לייעץ לרשויות הבריאות במדינה - ויידע לתכנן, לבצע ולהעריך פעילויות קהילתיות ברפואת שיניים.
לצד כל אלה, בטווח הארוך: יש להקים מאגר מידע אפידמיולוגי דנטלי ארצי, שמתוכו אפשר יהיה לאמוד את מצב הבריאות והחולי, להעריך את המשתנים הקשורים לכך ולהשוות את המצב בישראל לארצות אחרות.

לבסוף: יש לצאת בהמלצות לקידום בריאות הפה בעתיד - ולייעץ באשר לרפואת השיניים הציבורית-קהילתית, לקברניטי הבריאות, בכל הרמות במדינה: בתי ספר, ערים, ממשלה, אקדמיה ועוד.

מה מייחד רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים ציבורית, ביחס לרופא שיניים מן השורה?

ההבדל טמון באופי הטיפול: האם הלקוח מקבל טיפול נקודתי, משלם והולך - או שהלקוח מקבל טיפול מונע, הסבר כיצד לפעול בעתיד ו"ערך מוסף".

לדוגמה: כאשר לקוח מעשן מגיע לרופא שיניים ציבורי-קהילתי - הוא לא יקבל טיפול לעששת, בבחינת "זבנג - וגמרנו". במקום טיפול נקודתי, יובאו לתשומת ליבו של הלקוח כלים לשינוי התנהגות והוא יקבל הדרכה, אודות הקשר בין אורח חייו לבין עששת או מחלת חניכיים.

מטופלים בעלי מספר בעיות בשיניים, המבקשים טיפול נקודתי - יקבלו אותו אצל הרופא ה"שגרתי", לא אצל רופא מומחה ברפואת שיניים ציבורית (הכוונה למטופל עם בעיות רבות; כך, למשל: עשרה מוקדי עששת, משנן חסר, היגיינה אוראלית לקויה ועוד).

ברפואת שיניים ציבורית-קהילתית, פועלים מתוך גישה כוללנית, הנותנת מענה מקיף - לאורך זמן רב. לא מבצעים "כיבוי שריפות", אלא טיפול עומק במטרה ליצור שינוי של ממש, לאורך זמן.

מה צפוי לכלול טיפול אצל רופא שיניים מומחה ברפואת שיניים ציבורית-קהילתית?

בדיקה מסודרת בליווי צילומים מתאימים.

אבחון רקמות שמחוץ לחלל הפה.

בדיקה בתוך חלל הפה (מצב רקמות רכות וריריות).

מצב הסגר והמשנן.

תכנית טיפול מניעתית.

תכנית טיפול כוללנית (סתימות, כתרים, שתלים, תותבות, אסתטיקה דנטלית).

לסיכום: טיפול על ידי רופא שיניים בעל תודעה ציבורית-קהילתית ושיטת עבודה הכוללת כיוונים מולטידיסיפליינאריים, הינו בעל ערך מוסף למטופל - הן בהיבטים של מניעת תחלואת השיניים חוזרת; והן בקבלת הדרכה והכוונה לאורח חיים בריא יותר.

ד"ר אילן דיאמנט הוא מומחה לרפואת שיניים ציבורית-קהילתית העובד כמשקם במחלקת פה ולסת בבית החולים בילינסון; רופא במחלקה לרפואת שיניים ציבורית-קהילתית בבית הספר לרפואת שיניים (הדסה עין כרם, האוניברסיטה העברית בירושלים).

סייע בהכנת הכתבה: רועי אלפסי, כתב Zap Doctors.