יובש בנרתיק: המתביישת מתייבשת

סביב בריאות הנרתיק קיים קשר שתיקה בין נשים ורופאים, כמעט בבחינת טאבו. נדיר שאשה נשאלת במהלך הביקורת השנתית השגרתית אצל רופא הנשים על איכות חיי המין שלה ועל בעיות הכרוכות בתסמיני גיל המעבר הקשורות בתסמיני הנרתיק.

זה עתה הסתיים עיבוד נתונים של סקר ארצי גדול שערכה חברת המחקר פארמה קווסט הדן בבריאות ובאיכות החיים של נשים בגיל המעבר. הממצאים המפתיעים ביותר היו קשורים לנרתיק.

גלי חום, שינויים במצבי רוח והפרעות בשינה כולם תסמינים מוכרים כמבשרי גיל המעבר, שלעתים אף מקדימים את הפסקת המחזור החודשי. תסמינים אלו קשורים בדעיכה בתפקוד השחלתי ובירידה בייצור האסטרוגן מתחת לסף מסוים.

נשים מצפות להופעת תסמינים אלו, ורבות מהן פונות לרופא הנשים בידיעה מראש על מהותם ועל הטיפול ההורמונלי שיוצע להן. אחרות בוחרות שלא להיעזר בטיפול תרופתי בתקופה זו.

חלק מהנשים עוברות את התקופה הזו כשהן חפות מתסמינים אלו, או עם תסמינים קלים בלבד, אך ברוב המקרים, הן אצל הנשים עם התסמינים הקשים והן אצל אלו עם התסמינים הקלים, מדובר בתקופה שלבסוף חולפת מאליה.

הפסקת הפעילות השחלתית, בעיקר הפסקת ייצור האסטרוגן, גורמת לשינויים ניווניים ברקמת הנרתיק ודרכי השתן התחתונות. בניגוד לתסמינים המוכרים של גיל המעבר, התסמינים הנרתיקיים מופיעים בדרך כלל כמה שנים לאחר חדלון הווסת. לכן, נשים רבות לא מזהות אותם כקשורים בגיל המעבר.

בעוד שהתסמינים המוכרים יחלפו באופן ספונטני ברוב המקרים, הרי לתסמינים הנרתיקיים אופי פרוגרסיבי: ככל שמתרחקים ממועד חדלון הווסת, התסמינים יחריפו, ושיעור הנשים הסובלות מהם יגדל.

דופן הנרתיק בנויה שכבות שונות, וכולן תלויות באסטרוגן:
עובי שכבת תאי האפיתל המרפדים את החלק הפונה לחלל הנרתיק תלוי בכמות האסטרוגן הקיימת. ככל ששכבת תאים זו עבה יותר, כך עמיד יותר הנרתיק לזיהומים וכך הוא גם שומר על רמת לחלוחיות גבוהה. ללא האסטרוגן יורדת כמות הנוזל המיוצרת על ידי האפיתל לכשליש מזו שיוצרה בגיל הפוריות, כך שתחושת יובש יחסי וכאב בקיום יחסי מין יכולים להופיע כבר עם שאר תסמיני גיל המעבר.

תחת השפעת האסטרוגן יש יצירה חדשה כל העת של רקמת חיבור עמידה כולל חלבון אלסטין. ללא האסטרוגן רקמה זו מאבדת את המבנה הייחודי לה וכך מאבדת את גמישותה.

תחת השפעת האסטרוגן מפרישים תאים בדופן הנרתיק גליקוגן. חומר זה משמש לחיידקים "הטובים " של הנרתיק כאבן בסיס לייצור חומצה לקטית. החומצה שומרת על חומציות הנרתיק, ובכך מונעת התפשטות של חיידקים מזהמים בנרתיק.

כשלוש שנים לאחר הפסקת הווסת, עולה שכיחותם של התסמינים הנרתיקיים המלווים לעתים קרובות גם בתסמינים של דרכי השתן התחתונות: רגישות מוגברת לכל גירוי פיזיקלי או כימי, יובש, כאבים משמעותיים בקיום יחסי מין, גרד, צריבה, נטייה לסבול מנגעים כואבים באזור הפות והנרתיק, הפרשה עכורה המלווה לעתים קרובות בריח רע כולן תלונות שכיחות אצל נשים שווסתן חדל.

כך גם תלונות על ירידה בתפקוד שלפוחית השתן: ירידה בנפח השלפוחית, דחיפות ותכיפות במתן שתן, הופעה או החמרה של דליפת שתן ונטייה לדלקות חוזרות בדרכי השתן.
בסקר נשאלו נשים לגבי תופעות כמו עקצוץ, גרד וצריבה נרתיקית. 25% מן הנשאלות השיבו כי אינן חושבות שתסמינים אלו קשורים ביובש בנרתיק, כ-48% מהן העריכו או ידעו על הקשר ביניהם ועוד 27% השיבו כי אינן יודעות אם קיים קשר כזה.

20% מהנשאלות לא חשבו שיובש בנרתיק גורם לכאבים בזמן יחסי מין. 54% מהנשאלות ידעו על הקשר בין יובש נרתיקי לכאב ביחסי מין, ו-25% השיבו כי אינן יודעות אם קיים קשר כזה.

לא מפתיע, לנוכח ממצאים אלה, כי כמחצית מהנשים שהשתתפו בסקר לא ידעו על קיומו של טיפול לבעיות אלו.

ואולם, קיימות אפשרויות טיפול שונות בתסמינים המדוברים.

טיפול לא הורמונלי: טיפול לא הורמונלי כולל שתי קבוצות של תכשירים:1. לובריקנטים: אלו ישמשו להקלה בשעת משגל והם חסרי השפעה לטווח הארוך. 2. תכשירים מלחלחים: פולימרים קושרי מים הנדבקים לתאי האפיתל בדופן הנרתיק וכך שומרים על המים שם. לתכשירים אלו השפעה ממתנת משמעותית לתסמינים הנרתיקיים בלבד.

תכשירים הורמונליים: טיפול הורמונלי יכול להינתן כטיפול סיסטמי או טיפול מקומי בלבד. מתן טיפול הורמונלי סיסטמי הוכח כבעל השפעה ויעילות טובים בטיפול ובמניעת תסמינים נרתיקיים וכן תסמינים בדרכי השתן התחתונות. חלק קטן מהנשים יזדקקו גם לתוספת מקומית של אסטרוגן כדי להעלים לחלוטין את התסמינים. עם זאת, גם נשים שאינן מעוניינות בטיפול הורמונלי סיסטמי,כמו גם נשים שאינן יכולות ליטול טיפול הורמונלי סיסטמי מסיבות שונות, יכולות ליהנות מהטיפול המקומי בתכשירי האסטרוגן השונים. טיפול מקומי זה הוא חסר משמעות סיסטמית בשל ספיגה מינימלית שלו למערכת הכללית, עד כדי כך שאפילו ברחם, הסמוך למקום הטיפול, הוא נעדר השפעה. כך מתאפשרת נטילה של התכשיר בכל גיל, לתקופת זמן בלתי מוגבלת, כמעט ללא צורך בהתחשבות בגורמים אחרים הקשורים במצבה הבריאותי של המטופלת.

נהוג ליטול את התכשיר על בסיס יומי בשבועיים הראשונים לטיפול. זהו השלב בו מתקיים שיקום של הרקמה הנרתיקית וכן של רקמת מערכת השתן התחתונה, שגם היא תלוית אסטרוגן . זהו גם השלב שבו ספיגת האסטרוגן לגוף משמעותית, הן בשל הטיפול היומיומי והן בשל הרקמה הפגועה שמאפשרת ספיגה משמעותית יותר לתוך הגוף. עם זאת, עדיין מדובר ברמות אסטרוגן נמוכות מאוד ברמה הסיסטמית. בפרק זמן זה יהיו נשים שיחושו תסמינים שונים. תופעות אלו שכיחות יותר ככל שהאישה מתחילה את הטיפול בגיל מבוגר יותר. התסמינים ייעלמו עם המעבר לטיפול כרוני. הטיפול בהמשך הוא לטווח ארוך , בתכיפות מקובלת של פעמיים בשבוע, אך ניתנת להתאמה לכל אישה בהתאם לתגובתה טיפול. הפסקת הטיפול תגרום לחזרת הסימפטומים תוך כמה שבועות.

בישראל ניתן להשיג כמה תכשירים הורמונליים לשימוש מקומי: קרמים להחדרה נרתיקית וגם טיפול ייחודי של כדורים המוחדרים לנרתיק פעמיים בשבוע, שהוא טיפול נוח ואסתטי.
המטופלת בוחרת את התכשיר בעצת הרופא, על פי נוחיותה, תחושותיה והעדפותיה האישיות.

הסקר מלמד כי נשים הסובלות מתסמינים נרתיקיים נוטות להיות פעילות פחות מבחינה מינית.

כדאי לנשים לחשוף את הבעיות הנוגעות ביובש נרתיקי בפני רופא הנשים המטפל שלהם, כדי לקבל את הטיפול המתאים והמתקדם וליהנות מחיי מין מלאים ומהנים.

ד"ר מיכל פורת היא רופאת נשים בקהילה, המתמחה בגיל המעבר.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי
פורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים