זירוז לידה: לפעמים אין ברירה

רוב הנשים מעדיפות ללדת בדרך הטבע ובמועד שנקבע להן. אולם לעתים, הרצון לחוד והמציאות לחוד. הלידה עלולה להתעכב, ויש צורך לגרום לזירוז לידה."זירוז לידה כשמו כן הוא הפעלת לידה באמצעים מלאכותיים, כימיים או אחרים", מסבירה רינה שחר, מיילדת ואחות מוסמכת, אחראית חדר לידה במרכז הרפואי בני ציון.

"ישנן מספר סיבות הגורמות לצוות המקצועי לתת זירוז ליולדת. אם אשה למשל נמצאת בשבוע ה-41, שבוע לאחר תאריך הלידה המשוער שנקבע לה, היא מוזמנת לבית החולים על מנת לזרז את הלידה, וזאת מכיוון שאחרי זמן זה השליה כבר אינה מתפקדת כראוי. מצבים נוספים שבהם ניתן לשקול זירוז לידה הם עובר קטן מדי, מיעוט מי שפיר ברחם, מחלה כרונית של האם או רעלת הריון. כל אלה הן סיבות להתפתחות פוטנציאלית של סבל עוברי במהלך ההריון, שעלולים להתפתח להסכנה לעובר ולכן ההעדפה היא לגרום לזירוז לידה. ישנם מקרים שבהם גם במהלך לידה מחליטים הרופאים לתת ליולדת זירוז מכיוון שהלידה מתעכבת ולא מתקדמת כצפוי. התהליך נעצר מכל מיני סיבות: צירים חלשים מדי, ירידת מים העלולה לגרום להתפתחות תהליך זיהומי מסוכן ועוד.

צילום: שאטרסטוק

חומרי זירוז

אילו חומרים או תרופות יש לתת ליולדת על מנת לקדם את הזירוז? "הרופא מחליט איזה סוג של זירוז לתת ליולדת על פי מצבו של צוואר הרחם", אומרת שחר. "אם צוואר הרחם קשה, ארוך וסגור ואין סימנים ללידה, משתמשים קודם באמצעים להכנת צוואר הרחם באמצעות תרופות מקבוצת הפרוסטגלנדינים שמרככות את צוואר הרחם, מקצרות אותו ואף עשויות להתחיל תהליך של צירים. הפרוסטגלנדינים, המוחדרים לגוף האשה באמצעות טמפון שפועל לאט ולאורך זמן, הם חומרים המחקים את פעולתו של החומר המופרש בזמן הלידה על ידי שריר הרחם והרקמות הסובבות אותו. המטרה היא לרכך את צוואר הרחם ולעודד התפתחות צירים.

"אם הצוואר רך, מעט מחוק ולא נוקשה, אנו נעזרים בפיטוצין. הפיטוצין ניתן בעירוי דרך הווריד באמצעות משאבת טיפות עד שמגיעים למינימום 3-5 צירים ל-10 דקות, ואז לא מעלים יותר את המינון. הפיטוצין מחקה את פעולתו של ההורמון אוקסיציטוצין, המופרש מיותרת המוח ומזרז את הלידה. כאשר נותנים לאשה פיטוצין, עליה לשכב במיטה ולהיות מחוברת באופן קבוע למוניטור מכיוון שמתן פיטוצין עלול לגרום לתכיפות רבה יותר בצירים. לעומת זאת כשנותנים פרוסטגלנדינים, עושים מוניטור לסירוגין ועל פי מצב הצירים. למעשה גם לאחר מתן זירוז לא ניתן לקבוע מתי בדיוק תתרחש הלידה. זה יכול לקחת דקות ומנגד גם שעות ארוכות. כשצוואר הרחם מוכן, יש סיכוי שזה יקרה מהר יותר. חשוב לציין כי תרופות אלה עלולות לגרום לתופעות של ריבוי צירים. זאת הסיבה שהאשה המקבלת זירוז צריכה להימצא תחת מעקב והשגחה עד הלידה".

סטריפינג ופקיעת מי שפיר

"ישנן כמובן גם שיטות מכאניות לזירוז הלידה, אותן ניתן לבצע כאשר היולדת נמצאת בחדר לידה תחת מעקב צמוד", מסבירה שחר. "בין השיטות ניתן לציין את פקיעת מי שפיר באמצעות אביזר ייחודי. זו פעולה קלה יחסית שאינה גורמת סבל לאם ולעובר ונעשית בהשגחה צמודה ובמעקב של מוניטור. שיטה נוספת היא שיטת ה'סטריפינג' שנעשית בידי רופא הנשים ובמהלכה מפריד הרופא באמצעות אצבעותיו את הקרומים מדופן הרחם; שיטה זו מעוררת הפרשת פרוסטגלנדינים הגורמים להתפתחות צירים. שיטה נוספת היא החדרת בלון לצוואר הרחם: מדובר במעין צינורית, אותה מנפחים באמצעות החדרת מים או דבר אחר היוצר לחץ על צוואר הרחם. הלחץ מסייע לפתיחה ולהרחבה של צוואר הרחם וכן לשחרור פרוסטגלנדינים, הגורמים ליצירת צירים".

שיטות טבעיות

במצב שבו אין סכנת חיים ואין חשש לחייהם של האם והעובר, ניתן לזרז את הלידה הקרבה באמצעות שיטות ואמצעים טבעיים. אחת השיטות הינה עיסוי פטמות: פעולה זו גורמת לעלייה ברמת הורמון האוקסיטוצין שגורם להתכווצויות הרחם ולהופעת צירים. ישנם מקרים שבהם תנועה וטלטול הגוף (שחייה, יוגה, ריקוד וכו') משפיעים בחיוב על זירוז הלידה ותורמים להרפיית שרירי האגן. גם הליכה או עלייה וירידה במדרגות תורמות לביסוס ראש התינוק בתעלת הלידה וזירוז הלידה. כל אלה בתוספת של פעולות כגון רפלקסולוגיה, שיאצו ומסאז' יכולות להרגיע את היולדת, לגרום לשחרור שרירי האגן ולסייע בזירוז הלידה. יש הגורסים כי גם שתיית תה המורכב מתמצית עלי פטל בשבועות האחרונים של ההריון מסייעת בשמירה על איזון טונוס שרירי הרחם וזירוז לידה. יש הסבורים כי גירוי המעיים על ידי חוקן או שתיית שמן קיק עשוי לגרום לזירוז הלידה ולהופעת צירים.

"בכל המדובר בזירוז לידה חשוב מאוד להיות קשובים לשיקוליו והחלטותיו של הצוות הרפואי", מסכמת שחר. "הצוות מודע למצבה של היולדת ועוקב אחריו ולכן יכול להמליץ על הטיפול המועדף באותו הרגע ובהתאם למצבה של היולדת והעובר".