דימום וסתי מוגבר: מבט אל הרחם

דימום וסתי מוגבר הוא מצב שבו הווסת נמשכת יותר מעשרה ימים, כאשר בשיא המחזור האישה חייבת להחליף כל שעתיים-שלוש תחבושת או טמפון שספוגים בדם. מדובר בתופעה שכיחה למדי שפוגעת באיכות החיים של בין רבע לשליש מהנשים בישראל. למעשה, אחרי פטריה נרתיקית, דימום וסתי כבד מוכר כסיבת הפנייה השנייה בשכיחותה לרופאי הנשים בארץ.

התופעה מופיעה אצל נשים בגילים שונים, מסיבות שונות: אצל נערות שאך קיבלו מחזור, בגלל אי בשלות הורמונלית שאופיינית לשנה הראשונה לקבלת הווסת; בגילאים בוגרים בגלל ציסטות, גידולים מסוגים שונים (שרירנים, פוליפים) או אמצעי מניעה; ולעתים הדימום החריג הוא תוצאה של מחלות כמו אנדומטריוזיס וסרטן רירית הרחם או של דלדול של רקמת הנרתיק והרחם בגיל המעבר כתוצאה מחסר באסטרוגן.

אצל נשים הסובלות מדימום וסתי מוגבר עלולים להופיע גם תסמינים נוספים כגון כאבי בטן או כאבי מחזור, כאבים בעת קיום יחסי מין, עייפות חריגה וקוצר נשימה שמעידים על אנמיה חריפה. חלק מהנשים מדווחות שהן מתקשות לעלות מדרגות, אחרות מספרות שהן מרגישות מדוכאות, כבויות וחסרות אנרגיה. יש הסובלות גם מגלי חום, הזעות, אקנה, שיעור יתר, נשירת שיער, הפרשת חלב מהשדיים שלא קשורה בהנקה ועוד.

שלב א': היסטוריה

אבחון הגורם לדימום וסתי כרוך בביקור אצל רופא הנשים. הרופא ישאל על ההיסטוריה הרפואית שלך (גילך, מתי קיבלת וסת לראשונה, סדירות המחזור ועוצמתו ושימוש באמצעי מניעה) וגם על ההיסטוריה המיילדותית (הריונות, הפלות ולידות). לאחר מכן ישאל אם היו שינויים משמעותיים במשקל הגוף, כמו השמנה קיצונית או ירידה דרסטית במשקל, ויערוך בירור על הרקע המשפחתי: האם בנות משפחה נוספות סובלות מהתופעה, האם ישנם במשפחה שמקרים של סרטן שד ושחלות, בעיות פוריות וכדומה.

לאחר התשאול תעברי בדיקה גינקולוגית שמטרתה לבדוק את מבנה הרחם, צורתו וגודלו ולנסות לאתר שינויים אנטומיים שיכולים להסביר את מקור הדימומים. אחרי כך יגיע תורה של בדיקת אולטרסאונד להדמיית הרחם והשחלות. לרוב הרופא ייקח בדיקת משטח מצוואר הרחם (המוכרת בשם פאפ). במקרים של חשד לגידול ברירית הרחם, תידרש בחינה של תאי רירית הרחם באמצעות צינורית דקיקה המוחדרת לחלל הרחם (פיפל).

בדיקות הדם שנהוג לבצע בשלב האבחון הן פרופיל הורמונלי (בדיקת ההורמונים הקשורים בתקינות המחזור החודשי וחילוף החומרים בגוף האישה. הבדיקה נעשית בימים ה-3-5 למחזור), ספירת דם, ברזל, פריטין, המוגלובין, בדיקת הריון, תפקודי קרישה ועוד.

שלב ב': היסטרוסקופיה

לפעמים עוד לפני בדיקות הדם יערוך הרופא בדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית לאיתור ממצאים חשודים שנראו בבדיקת אולטרסאונד, כמו שרירנים, פוליפים וממצאים נוספים ברחם. הבדיקה מתבצעת באמצעות סיב אופטי דקיק, המאפשר לרופא לצפות בחלל הרחם. היא מאפשרת לאתר גידולים וממצאים בעייתיים אחרים שלעתים לא ניתן לראות באולטרסאונד. רוב הנשים חשות לחץ קל בבטן התחתונה בזמן הבדיקה, ומיעוטן לא ירגישו אי נוחות כלל או שיחושו כאב הדומה לכאב מחזור.

נוכח ההתקדמות הטכנולוגית ברפואת נשים, ניתן לבצע כיום היסטרוסקופיה אבחנתית ולטפל מיד בעזרת ההיסטרוסקופ בממצאים שנתגלו (היסטרוסקופיה טיפולית). כך, למשל, אצל מטופלת בת 25 שדיממה לסירוגין לאורך כל החודש, האולטרסאונד לא גילה דבר, אבל בבדיקת היסטרוסקופיה אבחנתית נמצא פוליפ קטן בצוואר הרחם. הפוליפ הוסר מיד בהיסטרוסקופיה טיפולית, ללא הרדמה, הדימום פסק והמחזור הפך להיות סדיר.

היסטרוסקופיה טיפולית חוסכת ניתוח בהרדמה כללית, ההתאוששות ממנה מהירה והמטופלת משוחררת לביתה מיד בתום ביצוע הפעולה. מחקרים רבים מעידים כי נשים שעברו אבחון וטיפול בהיסטרוסקופיה דיווחו על שביעות רצון גבוהה ועל פחות אי נעימות וכאבים מאשר נשים שעברו ניתוח.

ד"ר שלומי כהן הוא גינקולוג בכיר ומנהל המרפאה לאבחון וטיפול בדימומים וסתיים מוגברים ולא סדירים במרכז הרפואי "הרצליה מדיקל סנטר"

בואו לדבר על זה בפורום דימומים גניקולוגיים בלתי סדירים ורפואת נשים.