דברי אליו

ממצאים חדשים מראים שעוברים מזהים את קול האם בעודם ברחם.
מחקר חדש מראה שעוברים יכולים לזהות את קולה של אמם ואף להבחין בין קול זה לקולות נשיים אחרים, וכך מאששים את מה שמדענים חושדים בו מזה 20 שנה ויותר: החוויות ברחם מסייעות בעיצוב ההעדפות וההתנהגות של הילוד.
ד"ר ברברה קיסלבסקי, מרצה באוניברסיטת קווינס בבית הספר לאחיות, ועמיתיה ממחלקת הילדים בקווינס ובהנגזו בסין, מצאה שעוברים יכולים ללמוד ברחם, ויכולים לזכור ולזהות את הקול של האם לפני שהם נולדים.
בעוד מחקר קודם לגבי התפתחות ילודים הראה שתינוקות שזה עתה נולדו מעדיפים לשמוע את קולה של האם ולא קולות של נשים זרות, וגם ישנו את התנהגותם על מנת להביא להשמעת קולה של האם, המחקר של קיסלובסקי מוכיח ש"ההעדפה/זיהוי" מתחילים עוד לפני הלידה.
"אלה ממצאים מרגשים מאוד, המספקים הוכחה שתשומת הלב ממוקדת, הזיכרון והלמידה מתחילים כבר אצל העובר" אומרת ד"ר קיסלבסקי. "העוברים לומדים על קול האם ברחם, ולכן מעדיפים לשמוע אותו לאחר הלידה. הממצאים שלנו מספקים הוכחות לגבי חוויות בתוך הרחם, ועל השפעותיהן על הילודים והתפתחותם, וכי זיהוי הקול יכול למלא תפקיד חושב בקשר אם-תינוק".
הממצאים גם מראים שהבסיס לתפיסת הדיבור ורכישת השפה נקבע לפני הלידה, אומרת ד"ר קיסלבסקי. לפיכך, יכולות רכישת השפה שנצפו אצל ילדים צעירים לא בהכרח נזקפים למודול עיבוד הדיבור במוח כפי שהונח קודם לכן, אלא נובע מהקשר שבין העובר לסביבה.
ביחד עם החוקרים האחרים, ד"ר קיסלבסקי בחנה 60 עוברים בזמן ההריון. ל 30 עוברים הושמעה קלטת בת שתי דקות ובה מקריאה האם שירה, ול 30 עוברים הושמעה קלטת בה קוראת שירה אישה זרה. החוקרים מצאו שהעוברים הגיבו לקולה של האם על ידי הגברת קצב הלב, ולקולה של הזרה בירידה בקצב הלב. התגובה נמשכה במשך 2 הדקות של הקלטת, ולפחות שתי דקות לאחר שהתחילה ההשמעה.
"התוצאות האלה מראות לנו שהעוברים שמעו והגיבו לשני הקולות, ושתשומת הלב התמקדה בצליל" מציינת ד"ק קיסלבסקי. "אבל, היות שזהו את ההבדל בין הקולות, אנחנו יודעים שהם יכולים לזהות את הקול של האם. אנחנו מאמינים שהם לומדים לגבי שפה ככלל והשפה שלהם בפרט".
צוות המחקר בוחן תגובה עוברית לקולו של האב, ואת יכולתו של העובר להבחין בין שפות (סינית ואנגלית). בשנת 2000 צוות המחקר הוכיח שעוברים מתחילים לשמוע בשליש השלישי של ההריון.