אי פריון: ילדים זה שמחה
התרבות הישראלית מעמידה במרכז משפחה וילדים, אבל זוגות רבים נתקלים בקשיים: לעתים מדובר בבעיה אצל האשה ולעתים בבעיה אצל הגבר. איך מטפלים? מדריך
התרבות הישראלית מעמידה במרכז את המשפחה וכמאמר השיר: "ילדים זה שמחה". עם זאת, בדרך להגשמת החלום לגדל את פרי בטנן, נתקלות לא מעט נשים בקושי להרות וללדת. בניגוד למחשבה המקובלת, עיקר בעיות הפוריות אינן אצל נשים בלבד. גם גברים סובלים מבעיות פוריות מגוונות המונעות כניסה להריון. למרבה השמחה, הרפואה המודרנית מציעה מזור לבני הזוג וטיפולים מתקדמים יכולים בהחלט לסייע לכם להתמודד עם בעיות פריון ולאפשר לכם לחבק את ילדכם. על בעיות פריון בישראל ועל הטיפולים בהן, מפי פרופ' יעקב פרחי, מומחה למיילדות וגינקולוגיה, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים וולפסון.
מהן בעיות הפריון הנפוצות אשר נשים סובלות מהן?
"מקובל לחלק את הגורמים לאי פריון של האישה לשתי קבוצות גדולות: בעיות ביוץ ובעיות בתקינות הרחם או החצוצרות. בעיות בביוץ הן למעשה ליקוי במנגנון הביוץ, הנובע מגורמים שונים ומגוונים: גורמים הורמונליים, דוגמת תסמונת השחלות הפוליציסטיות המפריעה למנגנון הגיוס של הזקיקים והליך הביוץ בשחלה; או הפרעה במערכות הורמונליות אחרות, כגון ליקויים בתפקוד בלוטת המגן או בלוטת יותרת הכליה או הפרשת יתר של פרולקטין, כל אלה הם גורמים העלולים לשבש את מנגנון הביוץ.
כאשר מדברים על בעיות בתקינות הרחם או החצוצרות, מתכוונים לשני סוגים של בעיות: האחת, בעיות על רקע גורמים רחמיים הפוגעים ביכולת השרשה של רירית הרחם, כגון, הידבקויות ברירית הרחם, שרירנים, אדנומטריוזיס, או מומים מבניים מולדים וגורמים הקשורים להפרעה בעבירות; והשני, בעיות על רקע ליקויים בתפקוד החצוצרות הנובעים בעיקר מחסימות מלאות או חלקיות שלהן עקב נזק בשל תהליכים דלקתיים.
לצד ליקויים בשני מנגנונים אלה, ישנן גם בעיות פריון על רקע פעילות לא תקינה של מערכת החיסון: קבוצת גורמים זו כוללת מחלות כגון אנדומטריוזיס, מחלות אוטואימוניות הקשורות בהפלות או מהלך היריון בלתי תקין, כגון לופוס או תסמונת APLA. ישנם גם גורמים גנטיים, כגון ליקויים בשלמות המערך הגנטי וליקויים בביצית, כגון הפרעות במנגנון חלוקת ההפחתה, הפרעות בהליכים של הבשלת הביצית ומיזוג המטען הגנטי הזכרי והנקבי לכלל ישות חדשה, או הפרעות במנגנון חלוקת הביצית המופרית ליצירת תאים עובריים".
מהן בעיות הפריון הנפוצות מהם סובלים גברים?
"כאשר מאובחן ליקוי באיכות הזרע, נהוג לבצע בירור שיאתר את הגורמים האפשריים. ברוב המכריע של המקרים, לא ניתן לאבחן את הגורם. בחלוקה כוללנית, ניתן להגדיר שלושה מצבים עיקריים: ליקוי ביכולת ייצור תאי זרע, הרס מוגבר של תאי זרע ו/או פגיעה בתפקוד הזרע והפרעות בהעברת הזרע במערכת המין.
גורמים הקשורים להפרעה בייצור הזרע קשורים לעתים למערכות מחוץ לאשך (למשל, הפרעות הורמונליות של הציר המפעיל ייצור תאי זרע והפרשת ההורמונים מהאשך); או מתוך האשך (ליקויים במנגנון ייצור תאי הזרע או כשל של ייצור תאי זרע). גורמים הקשורים להרס מוגבר של תאי זרע או בפגיעה בתפקוד תאי זרע כוללים חשיפה לחומרים מזיקים: עישון, חומרי צבע, חומרי ריסוס או חימום יתר של האשך חיצונית, על ידי ביגוד צמוד, ישיבה ממושכת, רכיבה ממושכת על אופניים או חימום יתר פנימי, הקשור לריבוי כלי דם ורידיים סביב האשך. הפרעות בהעברת תאי הזרע במערכת המין עלולות לנבוע מניתוחים והצטלקות באזור, מזיהומים או מהפרעות בצנרת מערכת המין (מולדות ו/או נרכשות)".
כיצד מאובחנות בעיות אי פריון?
"זוג שנכשל בניסיונות להרות מגיע לבירור והרופא מבצע אבחון הכולל תשאול ואיסוף נתונים וסדרת בדיקות מקיפות. בדיקות לאיתור ובירור בעיות הגורמות לאי פריון כוללות בשלב ראשון בדיקות דם הורמונליות של האישה בזמן מחזור הווסת, בדיקת זרע וצילום רחם. ההחלטה איזה בדיקות לבצע ומתי נגזרת מהרקע הרפואי של המטופלים ומוכרעת בהתבסס על נתונים מגוונים שמסרו בראשית הטיפול. ככלל, הגישה הרפואית לאי פריון הינה לבצע את הבדיקות לצורך הגדרת הזוג במידה המספקת לקביעת האבחנה, שמטרתה, למעשה: קביעת מדיניות טיפולית. ארבע האבחנות הנפוצות ביותר המצביעות על אי פריון הן: ליקוי בביוץ או היעדר ביוץ, הפרעה באיכות הזרע, ליקוי בתקינות חלל רחם וחצוצרות ואי פריון מסיבה לא ידועה. האבחנה חשובה מאד, כדי להתאים את הטיפול האידאלי עבור בני הזוג".
מהם הטיפולים המוענקים לבני זוג הסובלים מבעיות פריון?
"ישנו מגוון של שיטות טיפול. התאמת שיטת הטיפול נעשית בעיקר לאחר האבחנה ולאחר בידוד הגורם לבעיית הפריון. לכל בעיה מותאמת שיטת טיפול ייחודית. ככל שהבעיה פשוטה יותר, נדרשת על פי רוב פחות התערבות. בשלבים מתקדמים יותר, נדרשת יותר התערבות. שיטות הטיפול יכללו, על פי רוב, אחד או יותר מהתהליכים הבאים: הסבר והנחיות התנהגותיות המכוונות לתזמון קיום יחסי המין, בהתחשב במחזור הטבעי בגוף האישה; הגברת הביוץ על ידי כדורים או זריקות; טיפולי הפריה חוץ גופית. המנעד הרחב של שיטות הטיפול מאפשר גישה טיפולית זהירה ומובנית, רב שלבית ואיטית. נעשה מעבר מושכל בין שלב טיפולי אחד לאחר. הבסיס לגישה הטיפולית יהיה תמיד בחינה של המצב ומענה על השאלה מהו מינימום ההתערבות הטיפולית הנדרש להשגת הריון. מדובר בדרך ארוכה, לא בשיטת: באים - הולכים...".
מהם סיכויי ההצלחה של טיפולי הפוריות?
"בגישה מושכלת ברוב המכריע של הזוגות, יושג הריון בטווח של עד חצי שנה של טיפולים. בחלק קטן, ההסתברות הבסיסית להריון נמוכה ויידרשו יותר מחזורי טיפול. ככלל טיפולי פיריון יעילים מאוד וההיריון מושג והתוצאה מכפרת עשרות מונים על הדרך".
בואו לדבר על זה בפורום גניקולוגיה ופריון.