כריתת רחם לפרוסקופית: ניתוח גדול דרך פתחים קטנים
פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשטח הכירורגיה בכלל והכירורגיה הגינקולוגית בפרט בעשורים האחרונים, שייכת ללא ספק להוספת האנדוסקופייה הניתוחית לשימוש המנתחים
פריצת הדרך המשמעותית ביותר בשטח הכירורגיה בכלל והכירורגיה הגינקולוגית בפרט בעשורים האחרונים, שייכת ללא ספק להוספת האנדוסקופייה הניתוחית לשימוש המנתחים.
יתרונותיו של הניתוח האנדוסקופי נובעים מכך שאינו דורש פתיחת בטן ומכאן ייחודו. בנוסף, תודות לפיתוח טכניקות ניתוחיות חדשניות, מכשור מתקדם וצפייה בשדה הניתוח בהגדלה ניתן להינות מכלל יתרונותיה של המיקרוכירורגיה. אשר מאפייניה הם נזק רקמתי מופחת, התקדמות הניתוח במישורים אנטומיים והמוסטאזיס קפדני.
תודות לכירורגיה הזעיר-פולשנית, משך האשפוז, שיעור הכאבים לאחר ניתוח, הצורך במשככי כאבים, ההחלמה והתוצאות הקוסמטיות שופרו באופן משמעותי. עקב כך קיימת דרישה הולכת וגוברת מצד המטופלות ליתר שימוש בשיטות ובאמצעים אלו. ניתוחים, שעד לא מכבר דרשו אשפוז ממושך ותקופת החלמה ארוכה, ניתנים לביצוע במסגרת אשפוז יום ולראייה, ניתוחים מורכבים כגון כריתת רחם ניתנים לביצוע בלפרוסקופייה ודורשים אשפוז של פחות מ-24 שעות.
ההתוויות לכריתת רחם לא השתנו בעקבות העובדה שניתן לבצעה בלפרוסקופיה. ההתוויות העיקריות כוללות דימום ווסתי מוגבר בכמותו ובמשכו, הגורם לאנמיה וחסר ברזל, רחם מוגדל הלוחץ על אברים שכנים וכאבי אגן כרוניים עקב אנדומטריוזיס.
בארץ מבוצעים למעלה מ- 3000 ניתוחי כריתת רחם בשנה, ברוב המוחלט של המקרים כריתה זו מבוצעת ע"י פתיחת בטן, דבר המלווה בהתאוששות איטית, והחלמה ארוכה הנמשכת כ- 4 עד 6 שבועות. במקרים אחרים, בעיקר בנוכחות צניחת רחם אשר אינו מוגדל, מבוצעת כריתת הרחם בגישה נרתיקית.
ההחלטה באיזו גישה ניתוחית יש לבחור, דהיינו, פתיחת בטן, גישה לפרוסקופית או נרתיקית תלויה במאפייני האישה כולל עברה הרפואי, מאפייני הרחם כולל גודל הרחם מספר ומיקום השרירנים וכן בכישוריו, ניסיונו ויכולתו של המנתח.
במהלך העשור האחרון התפרסמו מחקרים רבים אשר הוכיחו את יתרונותיה של הגישה הלפרוסקופית על פתיחת בטן אך לא על פני הגישה הנרתיקית, אשר אף היא מאופיינת במשך האשפוז וההחלמה קצרים . מרכזים שונים דיווחו על עליה בשיעור הנשים העוברות כריתת רחם לפרוסקופית במקביל לירידה בשיעור הנשים הנזקקות לפתיחת בטן. שיעור הנשים אשר עברו כריתת רחם וגינלית לא ירד בעקבות כך ואף עלה.
כריתת הרחם הלפרוסקופית אשר בוצעה לראשונה בעולם ב-1989 וכבר ב-1991 בארץ, סימנה פריצת דרך בכל מה שקשור לתהליך ההחלמה וההתאוששות. חששות שונים לוו את כניסתה של הגישה הלפרוסקופית. החשש מפני עליה בשיעור הנשים אשר ימצאו מתאימות לכריתת רחם ושיעורן באוכלוסייה יגדל היה אחד מהם. מסתבר שהאנדוסקופייה הגינקולוגית לא רק שלא גרמה לעלייה במספר כריתות הרחם אלא להיפך. ירידה זו נובעת בעיקר משיעור הולך וגדל של ניתוחים היסטרוסקופיים לטיפול בדימום לדני מוגבר.
עקב מורכבותו של הניתוח הלפרוסקופי לכריתת רחם הועלו חששות לגבי שיעור הסיבוכים הנלווים לניתוח זה. ניתוחים לפרוסקופיים ככלל פשוטים יותר למטופלת ומורכבים יותר למנתח. מדובר בגישה ניתוחית שונה הדורשת לימוד מעמיק ויסודי, ניסיון רב ומעבר הדרגתי מביצוע ניתוחים פשוטים למורכבים יותר. במרכזים אשר מהווים מרכזי-על לניתוחים אנדוסקופיים שיעור הסיבוכים דומה ואף קטן משיעור הסיבוכים הנלווים לפתיחת בטן. במרכזים אלו הראו ירידה משמעותית בשיעור הנשים הנזקקות לפתיחת בטן, ללא עלייה במשך הניתוח או בשיעור הסיבוכים. העובדה שניתוח זה דורש מיומנות גבוהה, משך הכשרה ארוך וניסיון רב מהדרוש ללימוד כריתת רחם בבטן פתוחה, מגבילה את ביצועו למספר מרכזים ומנתחים קטן יחסית אשר הגיעו לרמה הנדרשת.
ההתויות נגד ניתוח כריתת רחם לפרוסקופית כוללות בעיקר חשד לממאירות, הוריית נגד הרדמתית ללפרוסקופיה רחמים גדולים מאד וחוסר ניסיון המנתחים בביצוע הניתוח.
עקב יתרונותיה של הגישה הלפרוסקופית לכריתת רחם, שיעור הולך וגדל של נשים הנזקקות לכריתת רחם נהנה מאלטרנטיבה זו.
בואו לדבר על כך בפורום כירורגיה גניקולוגית - לפרוסקופיה ואנדוסקופיה
ובפורום הריון ולידה