אי-פוריות: כל מה שחשוב לדעת

פעמים רבות נשים שואלות את הרופאים, מתי עליהן לגשת לטיפולי פוריות, כשהן נתקלות בקשיים להיכנס להריון. בעבר, היה מקובל להגדיר עקרות לאחר שנה של ניסיונות להרות - ללא הצלחה. כיום, לא נהוג להשתמש יותר במונח "עקרות", אלא במונח "אי פוריות", כביטוי למצב שברוב המכריע של המקרים - הפיך ובר טיפול.

התשובה לשאלה מתי להתחיל בטיפולי פוריות איננה חד משמעית, אלא תלויה בהרבה גורמים ובפרט, בגיל של האישה - ובסיבת אי הפוריות. בקרב נשים מתחת לגיל 30, מומלץ לחכות 12 חודשים, מהרגע שבו מנסים להיכנס להריון - ללא הצלחה.

לעומת זאת, בנשים מבוגרות יותר, הייתי ממליץ לפנות כבר אחרי שישה חודשים, לבדיקה של מצב הפריון. כמובן שמשמעות הדברים איננה, שכל אישה שלא נכנסת להריון, בכל גיל שהוא, צריכה מיד לעבור טיפולים כלשהם. ההמלצה היא להתחיל בבירור המצב הרפואי - לאו דווקא בטיפול. אם וכאשר ייקבע, בעקבות בירור סיבת אי הפוריות, כי הבעיה היא מכנית - חצוצרתית; או בעיית זרע קשה - אין טעם בהמתנה וראוי להתחיל בטיפול בהקדם.

האם שני בני הזוג צריכים לעבור בדיקות אי פריון? איזה בדיקות יש לבצע?

אי פוריות היא בעיה של שני בני הזוג - ולכן על שניהם לעבור את הבירור, אשר ייקבע לפי המקרה ולפי ההיסטוריה הרפואית של המטופלים הספציפיים. כאשר מדובר באי פוריות ראשונית, כלומר: מעולם לא היה הריון, יש להתחיל בבדיקת זרע אצל הגבר; ובבדיקת הפרופיל ההורמונלי אצל האישה. כמו כן, רצוי לבצע בדיקה גינקולוגית ידנית ואולטרסאונד של האגן.

עד כמה גיל האישה משפיע על הפוריות שלה?

גיל האישה הוא אולי הגורם העיקרי, מבחינת ההשפעה על סיכויי ההצלחה של ניסיון כניסה להריון. לכן, יש להשתדל לממש את הפוריות מוקדם ככל האפשר; ובהחלט לא לדחות אותה בגלל קריירה או מצב כלכלי. מכאן, שלא מומלץ לדחות את רגע הכניסה להריון לגיל 35 ומעלה. אם אין לך בן זוג ואת בגיל מעל 30, ראוי לשקול שימור פוריות על ידי הקפאת ביציות, או אפילו על ידי פנייה לבנק הזרע - ולהיות אם חד הורית.

מהם אחוזי ההצלחה של הפריות?

אחוזי ההצלחה של טיפולי פוריות, והכוונה בעיקר להפריה חוץ גופית (ח"ג-IVF ), משתנים לפי המקרה וסיבת אי הפוריות; ובעיקר תלויים בגיל האישה. אצל נשים מתחת לגיל 35, הסיכויים הם כ-30 אחוזי הצלחה לכל מחזור טיפולי. סיכויי ההצלחה יורדים בצורה דרסטית מעל לגיל 35 ובעיקר אחרי גיל 40. כיום, ביכולתו של הרופא המטפל לאמוד את הסיכויים עבורכם.

מהי שיטת טיפולי ההפריות ICSI - הקשורה באי פריון אצל גברים?

שיטה זו ראשי תיבות של- Intra Cytoplasmic Sperm Injection שמשמעותה: הזרקת תאי זרע בודדים לביציות. השיטה הזו היא ביסוד פריצת הדרך העצומה שהושגה לפני כ-20 שנה לטיפול באי פוריות אצל הגבר.

למעשה, ניתן היום לקבוע שגם במצבים של זרע לקוי ביותר, יש סיכוי סביר להשגת הריון, כל אימת שניתן להשיג זרעונים - ואפילו בודדים. יש להדגיש שאי פוריות אצל הזכר מוגדרת כזרע שריכוזו בסמ"ק פחות מ-20 מיליון; התנועה פחות מ-40 אחוזים; ויותר מ-4% מסך הזרעונים הם במבנה מורפולוגי נורמלי.

כמה זמן נמשכת שאיבת ביציות - והיכן היא מתבצעת?

בטיפול הפריה חוץ גופית אין לדבר רק על משך השאיבה. הטיפול מתחיל בהזרקת הורמונים (גונדוטרופינים) שמטרתם לגייס יותר זקיקים (שקיקים בשחלה שמכילים ביציות). הטיפול כולל מעקבי אולטראסאונד ובדיקות רמות ההורמונים. טיפול זה נימשך בד"כ 10-15 יום. לאחריה מגיעה שאיבת הביציות. פעולה זו מבוצעת בבית החולים, לרוב בהרדמה כללית - והיא אורכת כ-15 דקות. הביציות מופגשות עם הזרע (אם פשוט על ידי הנחתם ביחד, או במקרים של זרע לקוי-ב-ICSI). למחרת מקווים לראות שהביציות הופרו (מופיעים שני גרעינונים בתא הביצית) כעבור יום מתחלקת הביצית המופרית (ניתן לכנות אותה כבר "עובר") ביום השני לאחר השאיבה ל 2-4 תאים וביום השלישי ל 4-8 תאים. ביום הרביעי העובר ניראה כמו "תותית" ) וביום החמישי העובר מכונה בלסטוציסט. בעובר כזה יש כבר יותר ממאה תאים, נוצר במרכזו מעין חלל וניתן להפריד בו בשני אזורים: המעטפת (הטרופקטודרם) שתהיה הבסיס לשליה ומסת התאים הפנימית (Inner Cell Mass-ICM) שתיתן את העובר.

כיום יש נטייה הולכת וגוברת, בתחום ההפריות, להשתמש באינקובטור חדיש, הנקרא אמבריוסקופ. יתרונו של אינקובטור זה טמון בכך שהוא סגור. אין פותחים אותו, לצורך בדיקת התפתחות העוברים, אלא מצלמים את העוברים בכל 10-15 דקות, כדי לאבחן את מצבם. העוברים מקבלים ציונים (1-6) בכל שלב של התפתחותם, כך שביום החמישי ניתן לבחור את העובר שקבל ציון מקסימלי ובו יש מירב הסיכויים להצלחה.
הבחירה הנכונה של העוברים המתאימים להחזרה מקטינה את הצורך להחזיר הרבה עוברים לרחם ומכאן קטנה הסכנה להריון מרובה עוברים.

מי מחליט כמה עוברים מוחזרים לרחם? ועל פי איזה קריטריונים?

חשוב להבין כי הריון מרובה עוברים, אפילו תאומים ובוודאי שלישיה, הוא הריון מסובך, עם סיכון יתר לסיבוכי הריון שונים, כגון רעלת הריון - אולם בעיקר נתון לסכנה של לידה מוקדמת ולידת פגים, העלולים לסבול מסיבוכים קשים, ובכללם נכות ושיתוק מוחין.

אי לכך, יש לעשות ככל שניתן, כדי למזער את הסכנה של הריון מרובה עוברים.

כיצד ניתן למזער את הסכנה של הריון מרובה עוברים?

אם בעבר היינו מחזירים 2-4 עוברים בשגרה, גם בטיפולים ראשונים, כיום גוברת הנטייה - בעולם וגם בישראל - להחזרה של עובר אחד או מקסימום שניים.

האגודה הישראלית לחקר הפוריות, איל"ה - קבעה שבטיפול ראשון אצל אישה בת פחות מ-30, יש להחזיר עובר אחד; ורק החל מהטיפולים הבאים, להחזיר שניים. בנשים מעל גיל 30, ניתן להחזיר שני עוברים, גם בטיפול הראשון. שלושה עוברים מחזירים רק לאחר כישלונות חוזרים; וארבעה רק בנשים שגילן מעל 40. יש לדעת כי ברוב היחידות, נדרשים ההורים לחתום על הסכמה למספר העוברים.

בנוסף, כיום השתכללו מאוד אמצעי הקפאת העוברים; אם בעבר סיכויי ההצלחה של עוברים מוקפאים היו קטנים יותר, כיום הסיכויים להצלחה משתווים לסיכויים הקיימים עם עוברים "טריים". יש אף מחקרים בעולם, המציינים אחוזי הצלחה גבוהים יותר בעוברים מוקפאים; זאת, מפני שבהחזרת עוברים מוקפאים, במחזור טבעי, רירית הרחם איננה במצב של גירוי יתר, הנגרם על ידי הרמות הגבוהות של ההורמונים, האסטרוגנים, המופרשים מהזקיקים המתפתחים.

מתי צריך לחשוב על תרומת ביצית?

צריך לחשוב על תרומת ביציות כאשר גילך מעל 42 והרזרבה השחלתית שלך ירודה. גם בגיל צעיר יותר, יש לשקול תרומת ביציות כאשר הרזרבה השחלתית נמוכה ו/או איכות הביציות גרועה. הרזרבה השחלתית נקבעת לפי בדיקות הורמונים כמו FSH לאחרונה לפי ה- AMH, אולם - בפרט - על פי התגובה בטיפולי ההפריה הקודמים. יש לקחת בחשבון לא רק את מספר הביציות, אלא גם את איכות העוברים הנוצרים ואת הסיכויים להצלחה בהם.

מהם הסיכויים לחלות בסרטן בגלל ההורמונים שניתנים בזמן טיפולי פוריות?

ההורמונים ניתנים לתקופה מוגבלת. במאות אלפי מטופלות הפריה, לא נימצאה עדות סטטיסטית כי היארעות גידולי השד או הרחם גבוהה יותר מאשר באוכלוסיית הנשים שלא טופלו.

פרופ' שלמה משיח הוא מומחה עולמי לבעיות פוריות, נחשב לחלוץ ההפריה החוץ גופית בישראל היות והשיג (עם צוותו בתל השומר) את "הריון המבחנה" הראשון בישראל והרביעי בעולם כולו.