אבל אימהי: הפרעות אכילה ביילוד?
אבל של האם על אובדן בן משפחה גרעינית בשני השלישים האחרונים שלפני הלידה, מלווה בסיכון להפרעות אכילה ביילודים ובפעוטות בנים
עוד בנושא היריון, לידה והגיל הרך.
אירועי דחק, בעיקר בששת החודשים שלפני לידה, לרבות אבל אימהי בשל אובדן בן משפחה גרעינית, מלווים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה ביילודים ובפעוטות. כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry. מצבי דחק (סטרס) לפני לידה נקשרו בעבר עם מספר הפרעות נוירו-פסיכיאטריות, אך השפעתם על הפרעות אכילה עדיין אינה ברורה דיה וזהו מחקר מבוסס האוכלוסייה הראשון בנושא.
מעקב יילודים עד לגיל 3 שנים
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון האם אירועי דחק לפני לידה ומצבי אבל אימהי, מלווים בסיכון מוגבר להפרעות אכילה ביילודים ופעוטות. מדובר במחקר שכלל ילדים שנולדו בין השנים 1977-2008 בדנמרק (כ-2.1 מיליון ילדים) וילדים שנולדו בין השנים 1977-2006 בשוודיה (קרוב ל-3 מיליון ילדים). חשיפה למתח ולאבל האימהי הוגדרה כמקרים של אובדן קרוב משפחה של האם בשנה שקדמה להריון או במהלך ההיריון. היילודים היו במעקב עד לגיל שלוש שנים לזיהוי אבחנה ראשונה של הפרעות אכילה.
הפרעות אכילה בקרב בנים אך לא בבנות
החוקרים זיהו 9,403 מקרים של הפרעות אכילה מהם 179 היו בקבוצת היילודים שנחשפו לאבל אימהי במהלך ההיריון. צאצאים לאימהות אבלות עקב אובדן בן משפחה קרוב (ילד גדול יותר או בן זוג), במהלך ששת החודשים שקדמו להיריון היו בסיכון מוגבר להפרעות אכילה, בהשוואה לצאצאים שלא נחשפו לאבל אימהי. מניתוח הנתונים עלה כי אבל במהלך ששת החודשים שקדמו להיריון לווה בסיכון מוגבר להפרעות אכילה בבנים, אך לא בבנות.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר מבוסס-אוכלוסייה הראשון להערכת הקשר בין דחק במהלך ההיריון ובין הסיכון להפרעות אכילה ביילודים ופעוטות בשתי מדינות נורדיות. מהנתונים עולה כי ששת החודשים האחרונים להיריון מהווים תקופה פגיעה במיוחד לאירועי דחק, עם השפעה על הסיכון להתפתחות הפרעות אכילה ביילודים ובפעוטות.
ד"ר עמית עקירוב הוא רופא מומחה ברפואה פנימית, רופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים בילינסון.
בואו לדבר על זה בפורום חרדות מהיריון ומלידה - תמיכה.