רפואה: נשים ממאדים, גברים מנגה

נשים מבקרות אצל רופא המשפחה באופן תדיר הרבה יותר מאשר גברים אך בסופו של דבר, רופא המשפחה יודע על מצבן הבריאותי הרבה פחות, ועלול לפספס בעיות רפואיות חמורות. מדוע זה המצב ואיך קשורה לכל זה רפואת המגדר המתפתחת?

חשיבות ההבדלים בין גברים ונשים בתחום הרפואה עלתה לתודעה בעשור האחרון, ומחוללת לאט לאט למהפך בתחום רפואת המשפחה. "רפואה מגדרית" שמה דגש על השוני הביולוגי והתפקודי בין גברים לנשים, שוני שיכול להחריף בתנאים חברתיים ונפשיים שונים. מכאן שאותה מחלה, וכן תסמיניה, יכולים להופיע באופן לא חופף אצל שני המינים.

כיום, למשל, ידוע כי נשים סובלות באופן גורף מדיכאון, הרבה יותר מאשר גברים. האם זה באמת בגלל שגברים סובלים פחות מדיכאון? האם זה בגלל שהם פחות מדווחים ומטופלים בדיכאון? האם זה בגלל שתסמיני הדיכאון מתבטאים שונה אצל גברים ונשים? אלה שאלות מורכבות שלא פשוט לענות עליהן, אבל רפואת המגדר נותנת עליהן את הדעת.

בפועל, 70 אחוז מכלל הביקורים אצל הרופאים מתרחשים אצל רופא המשפחה. נשים, לעומת גברים, פוקדות את מרפאת המשפחה כ-30 אחוז יותר. אך למרות הביקורים התכופים, הנתונים בארץ ובעולם מדגימים כי עדיין קיים תת-אבחון בקרב הנשים. מדוע זה קורה?

ד"ר נילי בן צבי, מומחית ברפואת המשפחה בשירותי בריאות כללית, מסבירה: "נשים בהחלט מבקרות יותר אצל רופא המשפחה, ואצל רופאים בכלל, כך מראות הסטטיסטיקות לאורך כל השנים. אבל נשים מגדירות את מצב בריאותן בשונה מגברים, מכיוון שהאשה היא קודם כל, מתפקדת כמעין 'שרת הבריאות' של המשפחה.

"למרות שנדמה לנו שאנו חיים בחברה בעלת שוויון מגדרי, לטוב או לרע האשה היא בדרך כלל זו שבסופו של דבר דואגת לבריאות כל המשפחה שלה. כשאשה בעלת משפחה תפגוש את הרופא שלה, היא תדבר באותה ההזדמנות גם על בעיות הבריאות של בעלה ושל הילדים שלה, מתוך דאגה כנה. כנראה שבאופי שלהן נשים דאגניות ומטפלות יותר מגברים. זו הסיבה שלא תמיד הבעיות של האשה מוצבות במרכז הבמה בעת ביקור אצל רופא המשפחה - ובמיוחד בתסמיני מחלות הקשורות בלב, כולסטרול, סוכרת וכלי דם, שהן מחלות שבעבר נחשבו 'מחלות גבריות'".

האם גם לרופא המשפחה אחריות לשאול את האשה את השאלות הנכונות בעת הביקור?

"גם עניין זה נחקר במסגרת הרפואה המגדרית. רופאים ורופאות נהגו, ואולי עדיין נוהגים, להתייחס בחומרה לגורמי סיכון למחלות כמו בעיות לב או סוכרת בעיקר אצל גברים, משום שעל פי תפיסתם הנשים פחות מועדות למחלות אלה. מובן שהיום אנחנו יודעים שזה לא נכון, וגם נשים, אמנם בגיל מאוחר יותר, חשופות למחלות דומות, ואולי גם מתארות את התסמינים אחרת בעיני הרופאים. בפועל, ניתן לראות עד היום כי גם אחרי בעיות חמורות כמו התקף לב נשים הולכות הרבה פחות לשיקומים מסוגים שונים, כמו שיקום לבבי. אשה קודם כל תדאג שבעלה ילך לכל הטיפולים הרלוונטיים למחלותיו לפני שתחשוב על עצמה".

"כשמגיע אלי גבר למרפאה", מספרת ד"ר שלומית שדמון סייג, מומחית ברפואת משפחה וסקסולוגית בשירותי בריאות כללית, "אני כבר 'אתפוס' אותו לשאלות נוספות מעבר לתלונות שלו, ואתייחס לתסמינים בחומרה, מכיוון שאני יודעת שהוא לא מגיע לבדיקה באופן תכוף. אשה נחווית בעינינו הרופאים כאחת שמתלוננת הרבה, שמגיעה הרבה, וזה נתפס לרעתה במובנים מסוימים, כי רופאים ורופאות עלולים לשגות ולא לשים לב ל'מוקשים' מסוימים בדיווח שלה. אין ספק שלאבחן אשה זה עניין יותר מאתגר, כי הרבה פעמים תסמיני מחלות עלולים להתפרש כדיווח על מצב נפשי כלשהו, כמו היסטריה או חרדה".

האם באמת יש הבדל בין תסמיני מחלות בין נשים ובין גברים?

"אכן, יש הבדל בין תפיסת המחלות בין שני המינים, משום שלנשים יש סף כאב נמוך יותר. אם תדקרי אשה וגבר במחט באותה רמת לחץ, לאשה יכאב יותר. כנ"ל ברגישות לחום ולקור. מחלות פרקים, סוכרת ויתר לחץ דם מסתבכות יותר אצל נשים מאשר אצל גברים בגילים המבוגרים. גם תגובות לבעיות נפשיות כגון חרדה או דיכאון הן מורכבות יותר אצל נשים.

"בעבר כבר למדנו שאם גבר מגיע לרופא חירום ומתלונן על תסמינים המראים על התקף לב ברור לכולם שזה התקף לב. אשה באותו גיל יכולה לבוא ולהתלונן על תסמינים דומים, ולא תמיד הרופא המטפל יחשוב דבר ראשון על התקף לב. הוא קודם כל יכול לחשוב, למשל, על התקף חרדה או על לחץ נפשי, שגורמים לבעיות הרפואיות, ולפספס את הבעיה האמיתית. כיום המודעות לעניין זה עולה, ונשים - בגילאים מבוגרים בעיקר - כבר נוטות לבוא מעצמן לרופא ולבדוק אם הכל כשורה.

"נשים שלוקות בהתקף לב יכולות להגיע לחדר מיון אחרי מספר שעות, לעומת גבר, שברגע שיבין את התסמינים יגיע תוך שלושים דקות. זאת בגלל שאצל הנשים התסמינים עצמם שונים. לחץ בגוף, צרבת משונה ובחילה יכולים להיות התחלה של התקף לב אצל אשה והיא לא תחשוד בכך. העצה שלי לאשה שמגיעה לרופא המשפחה היא פשוט לשתף כמה שיותר. אנשים נמנעים מלשתף את רופא המשפחה בבעיות שלהם, כי בעיות כמו דיכאון, בעיות בתפקוד המיני, אי שליטה על סוגרים, הן לא נעימות לדבר עליהן, ונשים מעדיפות אולי לא להטריד את הרופא בהן. אבל ככל שיש לרופא יותר מידע, הוא יכול לקשר בין התסמינים ולזהות בעיות גדולות יותר, שקשורות למחלות לב, לגיל המעבר ועוד, אם הן קיימות".

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה.