בדיקת מי שפיר: כדאי שתדעי

מי השפיר הם נוזל שמקיף את העובר, ונוצר מתחילת ההריון מקרומי השלייה, ובהמשך מהפרשות של העובר עצמו. למי השפיר תפקיד מגן; מי השפיר מאפשרים לעובר להתפתח, לצמוח ולנוע. מי השפיר מכילים תאי עור אשר נושרים מהעובר או נפלטים ממערכות העיכול והנשימה שלו. התאים האלה, שהם תאים עובריים, מכילים את הכרומוזומים שבתוכם נמצא ה-DNA של העובר.

לכן, בבדיקת מי שפיר, כאשר דוגמים כמות קטנה מהמים האלה ומגדלים את התאים במעבדה, ניתן לאתר שינויים ב-DNA, וכך מתאפשר אבחון קיומם של מומים כרומוזומאליים.

כיום, בדיקת מי שפיר למעשה נחלקת לשלוש בדיקות שונות; הראשונה היא בדיקת הכרומוזומים השגרתית, אשר באמצעותה ניתן לגלות ליקויים מבניים בצורת הכרומוזומים, במבנה שלהם ובמספרם. אלא שבדיקה זו איננה מזהה תוספות זעירות או חסרים זעירים של כרומוזומים, אשר מתגלים רק בבדיקת שינויים תת-מיקרוסקופיים. כיום ידוע על מגוון רחב של תסמונות גנטיות, אשר נגרמות בגלל שינויים מזעריים כמו אלה. השנייה, היא בדיקת הצ'יפ הגנטי אשר נעשית אף היא באמצעות נוזל מי השפיר, ומזהה מגוון רחב יותר של תסמונות גנטיות. השלישית, היא בדיקת "פיש", שבה נבדקים חמישה כרומוזומים אשר אחראים לתסמונות הכרומוזומאליות השכיחות ביותר, כולל תסמונת דאון. כדי לבצע את הבדיקה, מוציאים עוד 10 cc נוספים של מי שפיר; תוך מספר ימים מקבלים את התשובות, שהדיוק שלהן מגיע ל כמעט 99%.

מדוע ניגשים לבדיקת מי שפיר בסיסית?

בדיקת מי שפיר מתבצעת בהתוויה רפואית בגלל סיבות גנטיות, כאשר רקע האישה כולל מחלות גנטיות או מומים קודמים במשפחה הקרובה והרחוקה, מסיבות אמהיות כמו גיל האשה, או כאשר יש ממצאים מבניים באולטרה סאונד, העשויים להיות משויכים לבעיה כרומוזומאלית. לעתים מתבצעת הבדיקה עקב רצון אישי של הנבדקת.

נשים רבות מבקשות לבצע בדיקת מי שפיר, גם אם ללא אינדיקציה רפואית, אך ורק בשביל השקט הנפשי.
נשים מעל גיל 35 או כאלה שהופנו לבדיקה באופן יזום בהתוויה רפואית בכל גיל, זכאיות לקבל את הבדיקה חינם, במימון ביטוח הבריאות הממלכתי.

מה ההבדל בין בדיקות סקר לבין בדיקת מי שפיר?

שקיפות עורפית, תבחין משולש, תבחין מרובע או בדיקות הדם אשר מזהים דרכן את ה-DNA העוברי בדם של האם, כל אלה הן בדיקות סקר, כלומר התוצאה המתקבלת בהן היא תוצאה הסתברותית, ששיעור הדיוק שלה משתנה לפי סוג הבדיקה, אך הוא לעולם לא שיעור דיוק של 100%. הבדיקות האבחנתיות היחידות בתחום הן שתיים: בדיקת מי שפיר ובדיקת סיסי שלייה, שנחשבות בדיקות פולשניות.

מתי מומלץ לבצע בדיקת מי שפיר?

מי שפיר מומלץ לבצע אחרי שבוע 17 - ועד שבוע 22 פלוס שישה ימים. ניתן, כמובן, לעשות את הבדיקה גם לאחר מכן, אבל צריכה להיות סיבה לא שגרתית וחשובה לביצוע מי שפיר, כדי לקחת את הסיכון שתתרחש ירידת מים - בגלל הפעולה הפולשנית - ותגרום ללידה מוקדמת, על כלל הסיבוכים שלה.

איך מתבצעת הבדיקה מבחינה טכנית?

הבדיקה מתבצעת בהנחיית אולטרסאונד, כאשר דוקרים את שק מי השפיר, מבלי לפגוע בעובר. החדרת המחט למרחב העוברי היא הפעולה הפולשנית. מכאן, שהרופא המבצע צריך לבחור את אזור הדיקור, להימנע כמובן מפגיעה בעובר עצמו, להימנע מפגיעה בחבל הטבור - ולבחור אזור החדרה שהוא הבטוח ביותר, בהיות העובר רחוק ממנו.

הבדיקה מחייבת מיומנות מקצועית ומבוקרת בעצם העובדה שהמחט נראית לאורך כל תהליך ההחדרה על מסך האולטרסאונד. בבדיקת מי שפיר מוציאים כמות פחותה מ-30 cc; ומתרשמים מיד מצבע מי השפיר, שהם בין שקופים לשקופים-צהובים. לעתים, יש צבעים אחרים למי השפיר, אשר יכולים להיות ביטוי לדימום ישן, אשר הכתים את המים שהפכו לעכורים, או צבע של דם טרי, שהוא פועל יוצא של דימום שקרה בעקבות החדרת המחט.

כמות מי השפיר שיוצאת מהגוף מתחדשת תוך מספר שעות - ולמעשה העובר לא חש את הירידה בכמות המים.

מהם הסיכונים בבדיקת מי שפיר?

שיעור הסיבוכים של בדיקת מי השפיר הוא קטן; הסיבוכים העיקריים: ירידת מים, דימום, כאבים או זיהום מרבית הסימנים האלה מופיעים תוך 24 שעות. כאשר סימנים אלה מופיעים, כמובן חייבים לגשת לבדיקה אצל הרופא המטפל, לוודא כי העובר תקין, לא ירדו מים ולא מתפתח דימום בחלל הרחם.
לעתים יש דימום נקודתי קל במקום הדקירה, ודימום זה הוא תקין, ואיננו אומר שום דבר על מצב העובר בבטן.

הסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי שפיר הוא חצי אחוז; ובפרקטיקה, אפילו פחות: 1 ל-800. הסיכון הוא קטן יותר, כשיש מיומנות גדולה יותר של הרופא המבצע.

אחרי הבדיקה, יש לנוח ולא לבצע מאמצים גופניים. פרק זמן המנוחה יקבע בשיחה עם מבצע הבדיקה. תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך שלושה שבועות.

מה מגלה בדיקת מי השפיר?

חשוב לדעת כי בדיקת מי השפיר איננה מגלה את כל המחלות הגנטיות הקיימות ואו את כל המחלות בכלל. בנוסף לקבל מידע על רמת החלבון עוברי במי השפיר, ניתן לבדוק סיכון יתר למחלה תורשתית כמו איקס שביר, או הידבקות של המטופלת במהלך ההריון במחלת ה-CMV.

פרופ' רוני טפר הוא מומחה ברפואת נשים ויולדות, מנהל יחידת אולטרסאונד בבית חולים מאיר, מקים ומנהל מרכז הסימולציה של שירותי בריאות כללית ובית הספר של החברה הישראלית לאולטרסאונד וגניקולוגיה.

בואו לדבר על זה בפורום סקירת מערכות ושקיפות עורפית.