אלכוהול: סם האונס מס' 1

אלכוהול הוא סם האונס מספר אחד בישראל, אצל כ-40% מנפגעות תקיפה מינית נמצאו שרידי אלכוהול בדם. כך עולה מנתונים שהוצגו אתמול (ג') בכנס ראשון שערך משרד הבריאות בנושא סם האונס.

לדברי ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הבריאות, אלכוהול מוגדר כסם האונס העיקרי משום שהוא זמין וחוקי והוא מפחית את יכולת ההתנגדות של הקורבן, מערפל את חושיו וגורם אצלו לשכחה. זאת בדומה להשפעתם של קבוצת חומרים נוספים שזכו לכינוי המפוקפק "סמי אונס": אתנול, קטמין, תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים שמיועדות לטיפול בחרדה ונדודי שינה. וכמובן ה-GHB שנחשב לסם האונס השכיח ביותר בשל תכונותיו הייחודיות - הוא שקוף, ללא ריח, בעל טעם מעט מלוח שאינו מורגש כשמוסיפים אותו למשקאות כמו סודה, קולה, יין או משקאות חריפים. לאחר שהפך לתרופת רחוב המיועדת להגדלת נפח שריר, ירידה במשקל והגברת החשק מיני, במדינות רבות, ביניהן ישראל, הוציאו אותו מחוץ לחוק. אולם הוא עדיין נמכר באופן בלתי חוקי בעיקר ברשת האינטרנט ומשמש תוקפים מיניים, פורצים לבתים ופושעים נוספים שמעוניינים לנטרל את קורבנותיהם.

לסם ה-GBH השפעה כמו מטוטלת, תחילה הוא מעורר ואחר כך מרדים ומדכא, הוא גורם לשכחה, בלבול, הזיות ופרכוסים. היו דיווחים של אנשים שנכנסו לאחר שימוש בסם למצב פסיכוטי ואף עקרו את כל שיניהם בפה.

הבעיה היא שקשה לאתר את שרידי החומר בגוף כי הוא מצוי בנוזלי הגוף עד 12 שעות מעת לקיחתו. זו גם הסיבה שבישראל עדיין לא זוהה אף מקרה אחד של הימצאותו אצל קורבן תקיפה מינית. השפעתו בגוף מתחילה בין 20 דקות ל-4 שעות מעת לקיחתו, וניתן לזהות אותו תוך 8 שעות בדם ועד 12 שעות בשתן. לכן חשוב ליטול דגימת דם מהירה מקורבן אונס וגם בדיקת שתן כדי שניתן יהיה במידת הצורך לבצע בהמשך בדיקות מעבדה. ניתן לגלות את החומר גם בשיער לאחר חודש, אולם בישראל בדיקה זו עדיין איננה זמינה.

חוסר מודעות וענישה מקלה

ד"ר יצחק ברלוביץ, מנהל בית החולים וולפסון, אמר בכנס כי חלק חשוב בהתמודדות עם נגע סם האונס היא באמצעות העלאת המודעות הציבורית לנושא. לדבריו, כל מי שמגיע למרכז הרפואי עם חשש לאונס נלקחות ממנו דגימות של נוזלים ורקמות כי יש חשיבות גדולה לזמן, אבל לגבי עצם ביצוע הבדיקה זו החלטה של רשויות החוק והאכיפה שמחליטות האם יש צורך בבדיקה טוקסיקולוגית בתל השומר.

ד"ר ג'וליה ברדה, מנהלת המרכז לנפגעות תקיפה מינית בבי"ח וולפסון, המכונה חדר 4, מספרת כי חלה עלייה דרמטית במספר מקרי תקיפה מינית שמגיעות למרכז; בשנת 2000 היו כ-20 מקרים והיום כמעט 300 מיקרים, כש-75% מהנשים הן צעירות עד גיל 25. הטיפול הרפואי שניתן לנפגעות במקום פרט לבדיקות שונות (בדיקות הריון סמים ואלכוהול, בדיקת סם האונס עד 12 שעות מזמן האירוע, בדיקות דם, דגימות נרתיק רוק ופי הטבעת ועוד) הוא טיפול מונע למחלות מין, צהבת נגיפית מסוג b ואיידס.

ד"ר רוני ברקוביץ, סגן מנהל האגף לפשע פרמצבטי במשרד הבריאות, אמר בכנס כי "חלה עלייה בסחר של סמי האונס בישראל ולעתים הם משווקים באינטרנט תחת מסווה של חומרים כגון חומר לניקוי גלגלים. רק בחודשים האחרונים נתפסו במכס מספר ליטרים של GHB". ד"ר ברקוביץ' מזהיר כי אחת הבעיות של סמי האונס זה שקל מאוד להגיע למינון יתר שעלול לגרום לאובדן הכרה ואף למוות, במיוחד בשילוב הסם עם אלכוהול.

פרט לחוסר מודעות לנושא ישנה ענישה מקלה מאוד לאנשים המייבאים וסוחרים בסמי אונס בישראל. חרף העובדה שהעונשים הנקובים בחוק הם כבדים ועומדים על 20-25 שנות מאסר, בישראל אף עבריין טרם הוכנס לכלא.

בואו לדבר על זה בפורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה.