רצפת האגן יוצאת לאור

הן יושבות יחד ומכווצות ומכווצות, אלא שפעולת הכיווץ אינה נראית לעין. כל אחת מכווצת לעצמה, בקצב שלה, בזמן שלה, עד שהיא חשה שדי לה לשעה הקרובה.

לא מדובר בשיעור ספורט אנרגטי או בשעת חיטוב הגוף. האזור המתכווץ אינו הבטן התחתונה וגם לא הישבן הנפול, העור המדולדל של אגן הירכיים או האגרופים הקמוצים, אלא רצפת האגן. היא הכוכבת הנוכחית, סביבה נסבות שיחות הנשים העכשוויות. רצפת האגן עומדת גם במרכזה של הרצאה מרתקת, שמעבירה סיון נבות, פיזיותרפיסטית, מוסמכת בשיקום האורו גינקולוגי, העוסקת בהכנה ללידה, בהדרכת נשים לאחר לידה ובהדרכה בחדר כושר. נבות מעבירה ברחבי הארץ הרצאות בנוגע לרצפת האגן, תפקודה, חשיבותה ודרכים לשמירה עליה.

עד כה הייתה רצפת האגן כמעט בגדר טאבו, משהו שחוששים לדבר עליו או להזכירו בקול רם באירועים שאינם בעלי צביון רפואי או אינטימי ממש. זו גם הסיבה שלנשים רבות אין מושג על חשיבותה של רצפת האגן. לדברי נבות, נשים רבות אינן מודעות כלל לאזור הנסתר והחבוי בגופן שנקרא רצפת האגן. "את חלקנו לימדו שהס מלהזכירו. עוד פחות מאיתנו יודעות שהוא בעל השפעה מכרעת על חיי המין, הלידות שלנו, ועל איכות חיינו. תפקודנו היומיומי, שמירה על יציבה תקינה, גב בריא וחופשי מכאב - כל אלה מותנים ברצפת אגן בריאה. וכן, גם החזרה לגזרה ולחיי מין לאחר הלידה מתחילה מרצפת אגן תקינה", אומרת נבות לנשים המופתעות שיושבות מולה, כאשר כל אחת מהן מחפשת ברגעים אלה בתוך עצמה את רצפת האגן ואת הדרך הנכונה לכווץ אותה.

בשנים האחרונות עלתה המודעות למתן תשומת לב אבחנתית ומניעתית לרצפת האגן. קורסים העוסקים בהכנה ללידה נוגעים קלות בנושא, מאמרים נכתבים ויש נשים שאף מגיעות לטיפול אצל פיזיותרפיסטיות ומגלות שבעיות רבות אצלן קשורות ברצפת האגן. למרות זאת, אומרת נבות, רמת הידע בציבור עודנה נמוכה. "נשים לא מעטות זוכות להכיר את רצפת האגן שלהן כשכבר מתעוררת בעיה. חלקן מתייחסות לעניין בקלות דעת, או מתעלמות מבריחות שתן קלות או גזים, למרות שתופעות אלה מהוות דגלים אדומים לכל דבר ומעידות על נזק שכבר נגרם".

גם נשים שכבר למדו על רצפת האגן לא מצליחות תמיד ליישם את הידע הנלמד. נבות מספרת שבקרב נשים המעריכות את עצמן כמי שמודעות לחשיבות התרגול של רצפת האגן, רבות אינן מודעות לכך שהן שוגות בפעולת התרגול, כלומר עושות פעולה הפוכה ומזיקה בזמן שהן 'מתרגלות'. "אחרות אולי מתרגלות נכון, אך שגרת היומיום שלהן הורסת את כל מה שהשיגו וגורמת נזק מצטבר לרצפת האגן".

אז מה היא בכלל רצפת האגן ומדוע יש לדאוג לה? נבות: "רצפת האגן היא 'ערסל' המורכב משרירים, רקמת חיבור, כלי דם ועצבים אשר נמצא בתחתיתו של האגן. כאמור, למרות שקוראים לה 'רצפה', היא יותר 'ערסלית' בצורתה ותומכת מעליה את איברי האגן של האישה: שלפוחית השתן, רחם וחלחולת, וכן את כל איברי הבטן שנמצאים מעליהם".

לרצפת האגן יש בעצם שלושה תפקידים עיקריים: היא מהווה בסיס תומך לאיברי האגן ותכולת הבטן, היא מאפשרת לנו שליטה על הצרכים וקשורה בתפקוד המיני (זיקפה ואורגזמה). כמו כן, היא בעלת תפקיד חשוב בעת הלידה, כיוון שעל שכבת השרירים הפנימית עושה העובר את הסיבוב הפנימי בדרכו החוצה.

חולשה של השרירים ברצפת האגן יכולה לגרום לדליפות של שתן, צואה או גזים, טחורים וירידה בתפקוד המיני בהתאם לחומרת המצב. כיווץ יתר בשרירים אלה יכול לגרום לקשיים בהתרוקנות וכאבים ביחסי מין.

חוזקה של רצפת האגן, אומרת נבות, קשור במספר גורמים. "ראשית, הגורם הגנטי, שקובע את מספרם של סיבי השריר וטיב רקמות החיבור ומידת גמישותן. גם מצב הורמונלי משפיע על רצפת האגן. אורח החיים משפיע מאוד, כמו גם פעילות גופנית ועוד. רצפת האגן מושפעת גם מהרגלי התרוקנות, מספר ההריונות והלידות והבריאות הכללית של האישה, בין אם היא מעשנת, סובלת מאסתמה ועוד".

היציבה של הגוף משפיעה אף היא על רצפת האגן, שכן יציבה בגב כפוף יוצרת בעצם דחיסה של האיברים על רצפת האגן וגורמת להחלשתה. עוד מסבירה נבות שההתנהלות בשירותים אף היא קריטית לרצפת האגן: נשים המלוות את מתן השתן בלחיצה גורמות לרצפת האגן להיחלש. נבות ממליצה שלא ללחוץ על השלפוחית, אלא להפך: להרפות. "מקסימום לתת לחיצה קלה".

כמות הלידות וההריונות גורמים את רוב הנזק, כשעיקר הנזק הוא סביב ההריון הראשון. ככל שהעוברים גדולים והלידות מממושכות יותר, גובר הסיכוי לנזק ברצפת האגן. בתקופת ההריון מופרשים בגוף הורמונים שמרככים את רקמות החיבור, ולכן מחלישים את רצפת האגן.

בהריון, מסבירה נבות, מתרחשים מספר תהליכים בעלי השפעה דומיננטית על רצפת האגן: בנוסף לשינויים ההורמונליים המשפיעים על מצבה של רצפת האגן", היא אומרת. "ישנה עלייה בלחץ התוך בטני ובעומס המכני עליה, כאשר העומס גורם לחץ על העצב שמעצבב את שרירי רצפת האגן. לכן, יש לאמן את שרירי רצפת האגן לפני ההריון ולאחר הלידה, לצורך צמצום הנזק. האימון הוא פשוט וקל לביצוע ונעשה על ידי כיווצים של שרירי רצפת האגן. זו הפעולה הנחוצה למניעת נזקים ולשמירה עליה".

אולם לפני שאתן רצות לכווץ, כדאי ללמוד מהי פעולת הכיווץ הנכונה. אפשר לעשות זאת על ידי ביצוע מבחן עצירת שתן, המזהה למעשה את עבודת השרירים הנכונה. "בזמן מתן שתן, לאחר מספר שניות של השתנה, יש לנסות לעצור את זרם השתן למספר שניות", מסבירה נבות. "אם הצלחתן לעצור, זיהיתן את פעולת השריר. זוהי למעשה פעולת כיווץ שרירי רצפת האגן שיש לתרגל לאחר מכן על בסיס קבוע".

מי שלא הצליחה במשימה, מומלץ שתיגש לפיזיותרפיסטית לטיפול פרטני ברצפת האגן. את פעולת הכיווץ יש לבצע שלא בעת מתן שתן כחמש עד עשר שניות בכיווץ אחד, ולהקדיש זמן מנוחה כפול עד ביצוע הכיווץ הבא. ניתן לחזור על הפעולה מספר פעמים, פעמיים ביום, ולשלב סוגים שונים של כיווצים לפי הנוחות והחשק. את הכיווץ ניתן לבצע בעמידה או בישיבה, כשהדרך הקשה ביותר לביצוע נעשית תוך כדי תנועה, אך גם היא מומלצת. הכיווץ תורם כמובן למניעת נזקים ברצפת האגן ולחיזוקה.

נבות מספרת שמטופלות רבות, למרות ההנחיות, מתקשות עדיין לזהות את פעולת הכיווץ הנכונה. לכן, בכל מקרה של ספק כדאי להיבדק.

גם ההכנה ללידה מאוד חשובה. התנוחות והתנהלות נכונה בשעת הלידה, כפי שנלמדים בקורסי ההכנה, יקטינו את הנזק שייגרם לרצפת האגן. לדברי נבות, גם ההתנהלות לאחר הלידה חשובה. "מיד לאחר הלידה חשוב שלא לשבת על גלגל ובעיקר לא לתלות את רצפת האגן, אלא לשבת על משטח רך ואחיד. יש לזכור שלאחר לידה, רצפת האגן מאוד חלשה ואין תמיכה מספקת לאיברים שיושבים על רצפת האגן. לכן, צריך להקפיד על תנוחה ישרה ונוחה".

כמו כן, אומרת נבות, רצוי שלא להרבות בישיבה ממושכת בשירותים ולהרפות בעת יציאה בשירותים בצורה שלא תכאיב. נשים רבות עושות טעות ומיד לאחר הלידה חוזרות לפעילות גופנית. נבות מציעה לחכות בסבלנות, לייחס חשיבות לתקופת משכב לידה ולחזור לכושר רק בצורה הדרגתית ולא מיידית.

במהלך ההרצאה שלה מקרינה נבות למשתתפות שקופיות המתארות את תפקודיה של רצפת האגן והדרך הנכונה להגן עליה ולתחזק אותה באופן שוטף. התמדה היא שם המשחק. לשמירה על רצפת האגן דרושה בעיקר תחזוקה יומיומית כוללת, ולנבות יש מספר כללים שכדאי לאמץ.

כלל ראשון הוא לא לתת שתן בלחיצה. בנוסף, מומלץ לשמור על תזונה עשירה בסיבים כדי להימנע מעצירויות ולהקפיד על שתייה. כמובן, יש להקפיד על כיווץ שרירי רצפת האגן לפני ובמשך כל פעולה מאמצת כמו צחוק או עיטוש, קפיצות ועוד.

הבשורה הטובה של נבות היא שפעילות מינית, חדירה ואוננות, תורמת לחיזוק שרירי רצפת האגן. כמובן שיש לתרגל מדי יום את כיווץ שרירי רצפת האגן כדי למנוע החמרה של נזקים.

נבות ממליצה להיות קשובים לגוף כל העת ולשים לב לסימנים הנוגעים לתפקוד התקני של רצפת האגן, כגון תחושות כובד ברצפת האגן או בבטן התחתונה, אירועים של בריחות שתן או גזים בעבר ובהווה ותחושה של גוש בנרתיק. סימנים אלה יעזרו לאישה לדעת מה מצב רצפת האגן שלה ובמקרה הצורך לפנות לפיזיותרפיסטית לבדיקה הכוללת אנמזה רפואית (מקצוע, תחביבים, עבר גינקולוגי ומיילדותי, פירוט הסימפטומים), בדיקה קלינית, הסתכלות, בדיקת שרירי הבטן ובדיקת רצפת האגן.

הכתבה פורסמה במקור בגיליון 224 של "הורים וילדים".

בואו לדבר על זה בפורום בריחת שתן וריצפת אגן.