אפידורל: לידה ללא כאב

השיטה הנפוצה ביותר להקטנת הכאב בזמן לידה היא ההרדמה האזורית האפידורלית, הידועה כ"אפידורל" (אפי=חוץ, על שם הקרום העוטף את חוט השדרה והמכיל את נוזל השדרה). שיטה זו לאלחוש כאב בלידה נפוצה מאוד בלידות ובניתוחים קיסריים בארץ ובעולם.

הכאב בשלב הצירים ובמהלך הלידה עד לפתיחת צוואר מלאה ולפני יציאת ראש העובר, נגרם בשל מתיחת הצוואר והרחם וגירוי אברי האגן הסמוכים המעוצבבים גם על ידי האזור המותני שבעמוד השדרה.

עצבים אלו, היוצאים מחוט השדרה, יוצאים מחוט השדרה בגובה חוליות הגב התחתונות ומהחוליות במותן ובעצם העצה. בהתאם לכך, ברור כי על חומר ההרדמה להשפיע על אזור נרחב בחוט השדרה.

קבוצת חומרי ההרדמה בה משתמשים בהרדמה האפידורלית האזורית דומה לזו שבה משתמש רופא השיניים, המבצע הרדמה מקומית לצורך טיפול בשיניים. חלק מחומרי ההרדמה עלולים לעבור לשליה, ולהשפיע על העובר סמוך ללידתו ועל כן נעשה שימוש בחומר הרדמה שאינו עובר את השליה ושאינו משפיע על הרך הנולד.

האם ההרדמה האפידורלית מתאימה לכל היולדות?

ההרדמה הגבית מתאימה לרוב היולדות. זריקת האפידורל אינה מתאימה לנשים המקבלות טיפול נוגד קרישה, לנשים הסובלות מהפרעה בקרישת הדם, לנשים הסובלות מעיוות בעמוד השדרה, לנשים עם גידול באזור ההזרקה ולמי שסובלת מלחץ תוך גולגולתי מוגבר וממספר מצבים נדירים נוספים. יחד עם זאת, כאבי גב או ניתוח גב אינם בהכרח הוראת נגד מוחלטת. ההחלטה על מתן הזריקה תתקבל על ידי האישה לאחר התייעצות עם הרופא המרדים.

כיצד מתבצעת בפועל ההרדמה האפידורלית?

לרוב, תנוחת האישה היא בשכיבה על הצד, כאשר גבה מופנה כלפי המרדים. ברכיה כפופות לכיוון הבטן וראשה כפוף לפנים, כלפי החזה, כשהגב מקומר. מרדימים אחדים מעדיפים את תנוחת הישיבה הכפופה לפנים. תנוחות אלו גורמות להגדלת המרווח בין החלקים האחוריים של החוליות דבר המקל על החדרת המחט ביניהן.

לאחר חיטוי הגב וכיסויו בכיסוי סטרילי, הרופא מרדים את אזור הדיקור על ידי חומר להרדמה מקומית, הניתן בהזרקה באמצעות מזרק בעל מחט דקה ביותר. לאחר שאזור הדיקור מורדם, מוחדרת מחט עבה וארוכה יותר אל בין החוליות ובהמשך היא מוחדרת עמוק יותר עד לתעלת עמוד השדרה, לחלל המקיף את חוט השדרה וקרומיו. בהרדמה אפידורלית המחט אינה חודרת את קרומי חוט השדרה.

ניתן לשכלל את ההרדמה האפידורלית ולהרדים בכל שלב של הלידה את האזור המתאים על ידי החדרתם של שני צינורות פוליאתילן. האחד כלפי מעלה והשני כלפי מטה. תוספת של חומר הרדמה לכל אחד מהצינורות, תרדים את האזור המתאים ותפחית את הכאב בהתאם לצורך.

האם האזור אינו מורדם באופן מוחלט?

בדרך כלל, אין הרופא מעוניין בביטול הכאב באופן מוחלט, כדי שהאישה תוכל לחוש את צירי הלידה ולשתף פעולה בזמן הלידה, ולכן תוספת חומר ההרדמה נעשית באופן מבוקר.

האם זוהי מטרת החדרת צינורית הפוליאתילן?

אכן, החדרת צינור הפוליאתילן והשארתו בגב עד לאחר הלידה, מבטיחה נתיב שדרכו ניתן להוסיף חומר הרדמה בכל פעם שנחוץ, עד לאחר הלידה, שכן משך ההשפעה של חומר ההרדמה שניתן איננו עולה על שעה ומחצה ולפעמים יש צורך להוסיף. כמובן שניתן לנצל נתיב זה לצורך הרדמה לפני תפירת חתך החיץ בפות (אפיזיוטומיה), הנעשה לאחר לידת התינוק ויציאת השלייה.

למה על האישה לצפות לאחר הזרקת האפידורל?

כאמור, בהרדמה אפידורלית חומר ההרדמה המוזרק לחלל שמחוץ לקרומי חוט השדרה גורם לאיבוד תחושת הכאב באותם אזורים המעוצבבים על ידי העצבים "המורדמים". חשוב לדעת כי תחושות המגע והלחץ לא מושפעות מחומר ההרדמה ולכן, אין לטעות ולחשוב שנוכחות תחושה של מגע ולחץ מעידה על אי הצלחת ההרדמה הגבית. תחושה נוספת האובדת לאחר תחילת השפעתה של ההרדמה האפידורלית היא תחושת חום וקור.

האם זריקת האפידורל כרוכה בתופעות לוואי?

אכן והן עלולות להשתנות מאישה לאישה. אחת מתופעות הלוואי הנצפות בחדר הלידה לאחר ההרדמה האפידורלית, היא הצמרמורת. חוקרים אחדים טוענים כי היא שכיחה עד כדי מחצית מן הנשים העוברות הרדמה זו. כיסוי האישה אינו מועיל להקטנת התופעה, אשר חולפת מעצמה לאחר הלידה. כדאי לדעת שהצמרמורת נצפית בכ-20% מן הנשים היולדות, גם ללא הרדמה גבית.

כמו כן חומר ההרדמה עלול להשפיע על עצבים נוספים הנמצאים באזור ההרדמה והחשובים בוויסות לחץ הדם. לכן, אחת מתופעות הלוואי שנצפו לאחר הרדמה גבית היא ירידה בלחץ הדם עקב התרחבות כלי הדם. תופעה בלתי רצויה זו נמנעת על ידי מתן נוזלים לתוך הווריד לפני ביצוע ההרדמה, והשגחה קפדנית על ערכי לחץ הדם לאחר מכן.

לרוב האישה תחוש לחץ מקומי בגב, בעת החדרת חומר ההרדמה, אשר יחלוף עד מהרה. גם החדרת הצינור מלווה לרוב בתחושת זרם באחת הרגליים. תופעה זו אינה חריגה, אינה מעידה על ליקוי בביצוע ואינה מסכנת את האישה.

מהם הסיכונים הנלווים להרדמה האפידורלית?

מדובר בהרדמה נפוצה ובטוחה אך במקרים נדירים ניתן לציין תופעות לוואי נוספות, הקשורות בהרדמה הגבית: כאבי ראש, ירידה בתחושה בגפיים התחתונות לזמן ממושך יחסי (יממה לאחר הלידה), ואגירת שתן בשלפוחית השתן מבלי יכולת להתרוקן באופן עצמאי. תופעת הלוואי האחרונה ניתנת לטיפול על ידי צנתור שלפוחית השתן באמצעות קטטר. לעתים, רק חצי גוף מורדם והחצי השני חש בצירים ובשאר הכאבים. אם המצב לא משתפר, ניתן לבצע הרדמה גבית חוזרת להשגת אפקט מלא, דו צדדי.

לסיכום: ההרדמה האפידורלית היא צעד נוסף קדימה שעשתה הרפואה כדי להבטיח לידה קלה יותר או לידה ללא כאבים. ההרדמה הגבית מנוצלת לא רק במיילדות אלא גם בניתוחים שונים בחצי הגוף התחתון בנשים לא הרות ובגברים. חשוב ביותר להסביר לאישה עוד לפני ביצוע ההרדמה את אופן ביצועה לרבות את תופעות הנלוות לה. ההרדמה הגבית תורמת רבות לחוויית לידה חיובית, לקיצור משך הלידה ולשיתוף פעולה מוצלח בין היולדת לבין הצוות המיילד.

בואו לדבר על זה בפורום הרדמה, רפואה סב-ניתוחית ורפואת כאב.