אמצעי מניעה: לעצור את הביוץ

קיים שוני משמעותי בהתאמת אמצעי מניעה - בין נשים צעירות, נשים בגיל הפריון ונשים שסיימו ללדת. גם בהיבט היעילות, יש שוני בין אמצעי המניעה השונים. למשל: קוטלי זרע הינם חומרים כימיים שהורגים את תאי הזרע, ניתן להשיגם בצורות שונות, כמו: משחה, ג'ל, טבליות, קצף שמוזרק לנרתיק, או תכשירים מתמוססים בנרתיק - כמו כל כדור המתמוסס לאחר בליעה.

לכן, יש להמתין בין 10 דקות לבין 20 דקות - לפני תחילת המגע המיני. יעילותם של קוטלי הזרע מגיעה רק לכ-80% והם אינם מומלצים כאמצעי מניעה יחיד, אלא במקרה שאישה מיניקה הנקה מלאה ועדיין לא קיבלה וסת לאחר לידתה. במרבית המקרים, הם נלווים לדיאפרגמה.

האם יש עוד אמצעי מניעה שעושה שימוש בקוטלי זרע?

הספוגית חוסמת את מעבר הזרע מהנרתיק אל הרחם - וקוטלת בתוכה את הזרעונים (באמצעות חומר קוטל זרע). יעילותה נעה בין 85%-90%. חשוב לוודא, בזמן פתיחת האריזה, שהספוגית רכה -ורק אז להחדירה לנרתיק (כמו טמפון) ולהניחה צמוד לפתח צוואר הרחם. הספוגית יכולה להישאר בנרתיק 24 שעות - ויעילה במשך כל הזמן הזה, ללא צורך בהחלפת הספוגית. יש להוציא את הספוגית 6 שעות לאחר המגע האחרון. היתרונות הבולטים של אמצעי זה הם שניתן לרכוש אותו ללא מרשם רופא וכי הוא זמין וקל לשימוש. בנוסף לכך, קוטל הזרע הנמצא בספוגית מגן מפני חלק ממחלות המין. עם זאת, לספוגית יש גם חסרונות: יעילותה הנמוכה, יחסית ליתר אמצעי המניעה; ובנוסף: לעתים, קשה להוציאה מהנרתיק.

מהו ההתקן התוך רחמי IUD - ומהי רמת יעילותו?

ההתקן התוך רחמי IUD הוא מתקן קטן, העשוי מפלסטיק בתוספת נחושת - שמוחדר לחלל הרחם. ההתקן מיועד לתקופות שונות, מחצי שנה - ועד 5 שנים. ויעילותו היא מעל 99%. תהליך התקנת ההתקן התוך רחמי נעשה רק על ידי רופא נשים מיומן.

במסגרת התהליך, מחדיר הרופא את ה-IUD לתוך הרחם - דרך צוואר הרחם. ההתקנה נמשכת דקות ספורות ואיננה כואבת. ההתקן פועל בשתי דרכים. האחת: דרך מנגנון מרכזי, בו הוא מפריע לתנועת הזרעונים בריר הצווארי להגיע לרחם (ובכך מונע הפריית הביצית). והשנייה: על ידי הפרעה לביצית המופרית, להיקלט ברירית הרחם. ניתן להשתמש בו אמצעי מניעה לאחר המעשה, עד 5 ימים לאחר מגע פורה.

למי יכול להתאים התקן תוך רחמי?

שימוש בהתקן תוך רחמי מותנה בהמלצה, לאחר בדיקת רופא. עם זאת, בדרך כלל, ההתקן מומלץ לאשה אחרי לידות, לאשה שנמצאת במערכת יחסים קבועה, למי שלא מעוניינת להרות בתקופה יחסית ארוכה (לפחות 6 חודשים). השימוש בהתקן פחות מומלץ - וצריך להיבדק באופן אישי - אצל נשים שטרם ילדו, נשים שסבלו מדלקות ברחם, נשים שלא נמצאות במסגרת מערכת יחסים קבועה, נשים שסובלות מדימום רב בזמן הווסת, נשים הסובלות מאנמיה ונשים הלוקחות כדורים למניעת קרישת דם (כגון: אספירין או קומדין). שימושו אצל נשים שטרם ילדו מתרחב בשנים האחרונות, בשל יעילותו הגבוהה - והיעדר כמעט מוחלט של תופעות לוואי וסכנות בריאותיות חמורות.

מהם היתרונות והחסרונות של התקן תוך רחמי זה?

להתקן יש בטיחות גבוהה מאוד - והיעדר השפעה הורמונלית, המותירה את האישה עם האיזון ההורמונלי העצמוני ועם מחזוריות טבעית. בנוסף, ההתקן מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם פי 30-20, לעומת נשים שלא משתמשות בשום אמצעי מניעה. החסרונות הטמונים בהתקן כוללים אפשרות לדימום בין וסתי (ב-7% מההתקנות), או לדימום ממושך וחזק יותר - ולרגישות בזמן הווסת.

אם כך, במה ייחודו של התקן הג'ינפיקס?

התקן הג'ינפיקס הינו התקן תוך רחמי נחושתי, לא הורמונלי - והוא מוריד באופן משמעותי את האפשרות לדמם בין ווסתי. הג'ינפיקס מהפכני, מכיוון שהוא מאוד קטן (שישית מההתקנים הרגילים), נתפס ברחם - ולא רק מונח בו, כמו כל ההתקנים האחרים. הג'ינפיקס מתאים לכל צורה של רחם. כמו כן, יחסית לשאר ההתקנים, הוא גורם לפחות כאבים בזמן התקנתו - ובתקופת נשיאתו. מבחינת יעילות, הוא זהה - ואפילו קצת יותר יעיל - מההתקנים הרגילים. בנוסף, חשוב לדעת שהתקנתו דורשת מהרופא מיומנות מיוחדת.

מה באשר להתקן תוך רחמי הורמונלי? כיצד הוא פועל?

המירנה הוא התקן תוך רחמי הורמונלי (פרוגסטטיבי), יעילותו מעל 99%, כמו יתר ההתקנים - וגם אופן התקנתו זהה להתקן נחושתי. זרועות ההתקן נפרסים בקצה החלל ונשענים על דפנות חלל הרחם. פעולתו מתבססת על השפעתו המקומית של הפרוגסטרון המצוי בציר ההתקן, אשר גורם להתעבות הריר של צוואר הרחם - ומונע כניסת הזרעונים לתוך החלל, גורם לשינוי ברירית הרחם, המפחית יכולתו לקלוט הריון. רירית הרחם הופכת לדקה מאוד - ולכן יש הקטנה של כמות ואורך הדמם של הווסת החודשי. מירנה יעיל ל-5 שנים, אבל ניתן להוציאו מוקדם יותר, על פי רצונה של האישה. מומלץ להתקין את המירנה בזמן ווסת, או 6 שבועות לאחר הפלה או לידה.
לאחרונה, הושק התקן הורמונלי חדש, "ג'נס" - קטן יותר, עם כמות הורמונים פחותה, מיועד לנשים שטרם ילדו.

איזה תופעות לוואי עלולות להיות להתקנים הורמונליים?

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן מחזורים לא סדירים, דימומים לא צפויים, התכווצויות בבטן התחתונה, אקנה, גודש בחזה, כאבים בגב התחתון; ולפעמים: הפרשות מרובות, כאבי ראש, ירידה בחשק המיני או דכדוך, בחילות, עליה במשקל, הזעת יתר, נשירת שיער, שיער שומני ובטן נפוחה. אין למירנה השפעה על קרישיות יתר - והוא מוריד את הסיכון להריון חוץ רחמי, לעומת נשים ללא אמצעי מניעה כלל.

בשל הפחתתו את כמות הווסת, המירנה (ולא ג'נס) מתאים בעיקר לנשים הסובלות מדימומים ווסתיים חזקים עם אנמיה, המעוניינות למנוע הריון לתקופה ארוכה. חשוב לציין כי צריך להוציא את המירנה במקרה של הריון, זיהום באגן הקטן או כאבי ראש. כמו כן, עבור נשים השומרות הלכות טהרה, יש קושי רב לביצוע הפסק טהרה ב-3 עד 6 חודשים הראשונים לאחר התקנת המירנה.

עבור נשים שאינן רוצות או יכולות להתקין התקן או ליטול גלולות - האם הדיאפרגמה היא אופציה?

אכן. הדיאפרגמה חוסמת את מעבר הזרע מהנרתיק אל תוך הרחם - והיא מגיעה בגדלים שונים ונקבעת על פי בדיקת רופא מומחה. יעילותה נעה בין 85% לבין 92%. חשוב למרוח קרם קוטל זרע, בשני צידי הדיאפרגמה - ולהחדירה לנרתיק מסביב לפתח צוואר הרחם. כאשר הדיאפרגמה מונחת היטב במקומה, היא אינה מורגשת - ואינה מפריעה לתשמיש. אפשר להחדיר את הדיאפרגמה עד שעתיים לפני מגע.

אמצעי המניעה הפופולרי ביותר הינו הגלולות, הלא כן?

נכון. בארץ קיימים יותר מ-20 סוגי גלולות, המכילים הורמונים במינון שונה, הגורמים למניעת ביוץ. רוב החפיסות מכילות 21 כדורים. כל יום נוטלים כדור - ולאחר מכן מפסיקים למשך 7 ימים. יעילות הגלולות מעל 99%.

תופעות הלוואי שמחייבות פנייה לרופא הינן: כאבים חזקים ברגליים, קשיי נשימה, כאבי ראש חזקים, קשיי ראיה וסחרחורת או תחושת עלפון. יש לציין כי נטילת ההורמונים ניתנת גם ע"י מדבקות, דרך העור או חישוק סיליקון תוך לידני, דרך הנרתיק.

מתי הגלולה יעילה למניעת הריון?

מיד - ובתנאי שמתחילים ביום הראשון של הדימום הווסתי. מצבים בהם הגלולה אינה יעילה, או פחות יעילה:

שבועיים ראשונים לשימוש בגלולות.

מפספסים נטילת גלולות.

כשנוטלים אנטיביוטיקה.

כאשר מקיאים או משלשלים תוך 6 שעות מלקיחת הכדור, יש ליטול כדור מחדש.

מה מומלץ לאישה שקיימה יחסים ללא אמצעי מניעה?

אם קיום היחסים היה לא מוגן, או ששכחה ליטול גלולות, ניתן להשתמש בשיטת חירום כמו "גלולת היום שאחרי" תוך 72 שעות מהמגע, או להתקין התקן תוך רחמי תוך 5 ימים מהמגע.
גלולות אלה הינן גלולות למניעת הריון, במינון הורמונלי גבוה. יש ליטול גלולה אחת - וכעבור 12 שעות, עוד גלולה. וזהו זה! מומלץ להמשיך אח"כ יום יום בגלולה רגילה, עד שמבצעים בדיקת דם להריון. חייבים להתחיל לקחת את הגלולות בתוך 72 שעות מהמגע המיני. עדיף להתחיל כמה שיותר מוקדם, על מנת להפיק את מרב היעילות. מידת היעילות גבוהה, אך אינה 100%. מומלץ לאכול לפני שנוטלים את הגלולות.

מהן תופעות הלוואי או סכנות ההורמונים למניעת הריון?

בתחילת השימוש עלולות להופיע בחילות.

דיכאון וירידה בחשק המיני, עייפות, מיגרנות, הפרעות בתפקודי כבד ועלייה בשומנים בדם.

הסכנות יכולות להיות גם משמעותיות ביותר: עלייה בלחץ הדם, עלייה בקרישי דם ופקקת ורידים.

בשימוש ממושך - עלייה בסיכון לחלות בסרטן השד.
אין ספק שלקיחת הורמונים למניעת הריון נוחה לאישה, לרופא, לחברות התרופות - ואפילו לרבנים (פחות שאלות בהקשר של טהרת המשפחה). עם זאת, נטילת הורמונים צריכה להיות מבוקרת, מותאמת אישית - ולא לתקופה ארוכה מדי.

ד"ר ברונו רוזן הוא מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופריון.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת Zap Doctors