קולפוסקופיה: בדיקת צוואר הרחם

קולפוסקופיה (קולפו - צוואר/חלל, סקופיה - הסתכלות) היא בדיקה הבוחנת את חלל צוואר הרחם, כמו גם את דפנות הנרתיק - במטרה לזהות נגעים סרטניים וטרום סרטניים בצוואר הרחם, לאור חשיבות הגילוי המוקדם של סרטן צוואר הרחם - לטיפול והחלמה מהמחלה.

המצאת הבדיקה מיוחסת לרופא גרמני, מאוניברסיטת בון בגרמניה ב-1925. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא פיתח וקידם את הטכניקה על נשים שונות, בעיקר בניצול נשות עמנו באושוויץ, נזכור אותן ולא נשכח.

כיום, הבדיקה מיועדת לבחינת צוואר הרחם בלבד - שכן קיימות בדיקות ייחודיות לאזורים שונים באיבר המין הנשי, דוגמת: ואגינוסקופיה - להסתכלות על דפנות הנרתיק; וולווסקופיה - להסתכלות על עור הפות, בהתאם להבחנה בין האזורים השונים של איבר המין הנשי.

הקולפוסקופיה מתבצעת בעזרת מכשיר הקולפוסקופ - מכשיר אופטי דוגמת טלסקופ, בעל הגדלות פי 2, פי 8 ואפילו פי 25 - לצורך הסתכלות ממוקדת ודקדקנית בצוואר הרחם.

אין צורך בהכנה מיוחדת לפני הבדיקה. צילום: שאטרסטוק

כיצד יש להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת, אך יש משמעות רבה לעיתוי הבדיקה בקרב נשים בגיל הפוריות. האזור מודגם היטב שבוע לפני הביוץ - ובמהלכו.

מהו אופן ביצוע הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת במרפאת הרופא - כבדיקה וגינאלית מן המניין, בתנוחה הידועה הכרוכה בפישוק. לצורך הבדיקה, הרופא נעזר גם בספקולום (מפסק) שמרחיב עוד יותר את פתח צוואר הרחם - ומאפשר לבחון את צוואר הרחם הנמצא בקצה בנרתיק.

כשהאישה מוכנה לבדיקה בצורה כזו - ממקמים את הקולפוסקופ ומאירים עם אור את אזור הבדיקה. חשוב לבדוק היטב את אזור המעבר (Transition Zone) שבין שני סוגי הריריות. זהו אזור רגיש, החשוף לווירוסים שמשנים את התאים שם - וגורמים לרוב מחלות הסרטן (השונות) באיבר המין הנשי.

לפני ההסתכלות, מנקים את צוואר הרחם עם מחזיק ספוג - במעין גאזה; וכל זה, כדי שתתאפשר בחינה של מה שחשוב לראות - את הגבול שבחיבור של הנרתיק עם הצוואר, המחבר את הרירית של הנרתיק והמכסה את תעלת צוואר הרחם - רירית זו אינה דומה לרירית הנרתיק.

החלק החיצוני דומה לרירית קשקשית/עורית המכסה את הצוואר - ואז יש מעבר לרירית בלוטית המפרישה ריר. זהו הריר אותו האישה רואה במהלך החודש - המתגבר לקראת הביוץ.

בגיל המעבר, אזור המעבר "נכנס פנימה" בתוך התעלה - ולפעמים כבר לא ניתן לראות ולבחון אותו; ולכן, לא פעם, הקולפוסקופיה, במקרים אלה, אינה מספקת - שכן היא מאפשרת לבחון רק חלק מהאזור אותו רצה הרופא לבחון במהלך הבדיקה.

ולכן, יש צורך להשתמש בספקולום ע"ש קוגן (Koogan) שמרחיב את תעלת הצוואר בכמה מילימטרים, או לחילופין נעשה שימוש בפינצטה ארוכה, המאפשרת את פתיחת הפה החיצוני של צוואר הרחם - לצורך בחינת צוואר הרחם בשלמותו.

מהם שלבי הבדיקה העיקריים?

שלושת שלבי הבדיקה העיקריים הם:

1. הסתכלות כללית על צוואר הרחם.

2. שלב הצבעים מסתכלים בצוואר הרחם בפילטרים ירוקים או כחולים. שלב זה מאפשר לראות כלי דם קטנים ולקבל "רושם ראשוני" על מצבו של צוואר הרחם.

3. מריחה של צוואר הרחם בחומצה אצטית 2% - שנועדה להקרשה של חלבונים המהווים חלק נכבד במבנה התאים. במקרה של התרבות של תאים באזור - אזורים הנגועים ייצבעו בלבן.

בארץ מקובל להסתפק בשלושת השלבים האלה, אך יש לדעת כי ניתן לבצע שלב נוסף - שלב רביעי - בדיקת Shiller. בשלב זה, מתבצעת מריחה בתמיסת הלוגול העשירה ביוד. היוד מתחבר לכל מה שעשיר בסוכר ובגליקוגן ומאפשר זיהוי של תאים סרטניים צעירים, שטרם הספיקו לייצר סוכר בנוזל התא הפנימי שלהם - ועל כן יש לצפות שאותם אזורים בהם קיימים תאים סרטניים צעירים - לא ייצבעו ביוד, לעומת כל אזור הצוואר הבריא, התקין שייצבע ביוד בצבע צהוב חום.

לאחר כל הצביעות, מתקבלת תמונה של צוואר "צבוע" - כשהאזורים הלא צבועים חשודים כתאים סרטניים ומהם תילקח ביופסיה. הביופסיה מצוואר הרחם מתבצעת בהרדמה מקומית - ומתבצעת על ידי מכשירים ייעודיים לכך.

יש לציין שכאשר לא מצליחים לראות עם קולפוסקופ את אזור המעבר, מבצעים מעין "גרידה" קטנה של תעלת צוואר הרחם, בעזרת קנולה/ צינורית דקה, שבעזרתה מגרדים את תוכן תעלת הצוואר - הנשלח לבדיקה פתולוגית.

קולפוסקופ, מכשיר אופטי המאפשר הסתכלות ממוקדת ודקדקנית בצוואר הרחם. צילום: שאטרסטוק

מהן מטרות הבדיקה?

מטרתה העיקרית של הקולפוסקופיה היא לאתר את מחלת הסרטן עוד בשלביה ההתחלתיים - את הנגעים הטרום סרטניים בצוואר הרחם. רוב סרטני צוואר הרחם נגרמים על ידי נגיף הפפילומה HPV - העובר במגע מיני; ועל כן ההתייחסות לסרטן צוואר הרחם היא כמעט כמו למחלת מין.

ישנם כמה מצבים אפשריים, המצדיקים הפנייה לבדיקה זו:

1. לא פעם, במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא הנשים, הוא מזהה ממצא חשוד בפתח צוואר הרחם. ישנן מדינות בהן הקולפוסקופ הוא חלק מארסנל כלי העבודה של כל רופא נשים; בארץ - רופא הנשים מפנה לביצוע הבדיקה על ידי רופא המתמחה בכך.

2. בעקבות ממצא לא תקין או לא ברור שהתגלה בבדיקת פאפ שנלקחה מצוואר הרחם.

3. אישה שכבר טופלה בעבר - וישנה מחלה ידועה בהיסטוריה הרפואית שלה; ועל כן, ההפניה לבדיקת קולפוסקופיה היא בבחינת אמצעי מעקב קבוע, לפעמים מידי מספר חודשים.

מהן התוצאות של הקולפוסקופיה?

התוצאות של הקולפוסקופיה הן בהתאם לתוצאות הבדיקה הפתולוגית - אם וכאשר נערכה:

א. ייתכן שלא מדובר במחלה סרטנית, אלא בדלקות מקומיות - או שתוצאות הביופסיה עדיין יצביעו על ממצאים "לא ברורים". במקרה כזה, אפשר לחזור על הבדיקה.

ב. דיספלזיות (שינויים) אמיתיות ברירית צוואר הרחם:

CIN 1 - מצב של דיסלפזיה קלה, לפיו רק כ-1/3 מעובי רירית צוואר הרחם נגוע.

CIN 2 - דיספלזיה בינונית - 2/3 מעובי רירית צוואר הרחם נגוע במחלה.

CIN 3 - דיספלזיה חמורה בכל עובי רירית צוואר הרחם. במקרים שבהם הנגעים מצויים מעבר לרירית צוואר הרחם - הרי שמדובר בסרטן חודרני.

האם הבדיקה כואבת?

הבדיקה אינה כואבת, גם במקרה בו יש צורך לקחת ביופסיה. מדובר בבדיקה לא נעימה, מעצם הצורך להיות בתנוחה המפושקת - במשך 5-10 דקות, במהלכן הרופא בוחן ו"עובד" בצוואר הרחם. ייתכן שתיוותר לאחר הבדיקה תחושת צריבה קלה. דימום בעקבות הבדיקה הוא נדיר.

מהם הסיכונים והסיבוכים בבדיקה? 

כמו תמיד, החשש העיקרי הוא מזיהום ודימום של צוואר הרחם - בעקבות דגימת הביופסיה. בהתאם לזאת, הטיפול יהיה באנטיביוטיקה מקומית; ולדימום - ייעשה שימוש בארגנטום (חומר על בסיס כסף), לעצירת הדימום או בצריבה חשמלית.

במקרים בהם לא נלקחה ביופסיה, על הנבדקת יהיה לפעמים להתמודד רק עם תחושת הצריבה שתחוש לאחר מכן, בגלל השימוש בחומצה אצטית.

רופא הנשים מפנה לביצוע הבדיקה על ידי רופא המתמחה בכך. צילום: שאטרסטוק

מה בנוגע לקולפוסקופיה - כאמצעי טיפולי?

הקולפוסקופיה יכולה לסייע גם לטיפולים שונים בצוואר הרחם, כמו לצריבה חשמלית או בקריותרפיה - הכרוכה בהקפאה של האזור, המעודדת צמיחה של רקמה בריאה חדשה. נעשה בה שימוש גם לצורך צריבה כימית - או לשם טיפול לייזר.

שימוש נוסף של הקולפוסקופיה, הנמצא על הגבול שבין קולפוסקופיה אבחנתית לאמצעי טיפולי: לופ-ביופסיה (loop-biopsy) - במקרים בהם יש צורך בביופסיה רחבה; ואז נעשה שימוש בלולאה, דרכה מעבירים חשמל - ובכך מתאפשרת לקיחת דגימה של חלק גדול; או, בחלק מהמקרים - הסרה של הנגע כולו, הנשלח לבדיקה. גם בדיקה/טיפול זה נעשה בהרדמה מקומית במרפאה. כשמדובר בנגעים מפושטים מאוד, יהיה צורך בקונ-ביופסיה (cone-biopsy) - אך בדיקה זו כבר תתבצע בחדר ניתוח.

ד"ר ברונו רוזן הוא מומחה למיילדות, לגינקולוגיה ולפריון - ובעל התמחות ייחודית בהיסטרוסקופיה ובקולפוסקופיה.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.