גיל המעבר: על חשיבות ההורמונים

"מלחמת ההתשה" המתנהלת בחמש השנים האחרונות בין תומכי הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר לבין מתנגדי הטיפול, מוכרעת בניצחונם של התומכים. שני מחקרים חדשים קובעים חד משמעית שטיפול הורמונלי הניתן בשלב מוקדם, מיד עם הפסקת המחזור, מסייע במניעת מחלות לב וכלי דם. זאת, בנוסף להקלה שהטיפול מעניק לנשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר.

המחקרים התפרסמו בחודש שעבר (יוני 2007) בשני כתבי עת רפואיים מובילים: JAMA, ו-New England Journal of Medicine, והם שמים, ככל הנראה, סוף לבלבול ולמחלוקות שהחלו עם פרסומו של מחקר WHI בשנת 2002.

ד"ר גדעון קופרניק, מהאגודה הישראלית לטיפול בגיל המעבר, הגיב על תוצאות המחקרים באומרו: "הממצאים האלו מחזקים את ההמלצה הקלינית של האגודה לטיפול בגיל המעבר להתחיל בטיפול הורמונלי תחליפי מייד עם הפסקת הווסת, ללא קשר לגיל הכרונולוגי. כדאי לנשים להתחיל בטיפול מייד עם הפסקת הווסת, כדי להקל על התסמינים של גיל המעבר ולהקטין את הסיכון למחלות לב, כלי דם ואוסטיאופורוזיס. כאשר מתחילים בטיפול ההורמונלי בשלב מאוחר יותר, האיברים כבר סובלים תקופה ארוכה ממחסור בהורמונים, ולכן הם נחלשים ומזדקנים. עם זאת, אפשר להתחיל בטיפול גם בשלב מאוחר יותר תוך מעקב רפואי שיוודא שהטיפול אינו גורם נזק".

כאמור, במשך שנים רבות נחשב הטיפול ההורמונלי למגן מפני מחלות לב וכלי דם, עד שבשנת 2002 פורסם מחקר אמריקאי גדול (WHI) שטען, בין היתר, כי שימוש ממושך בהורמונים מזיק ללב. בעקבות אותו מחקר נפתח ויכוח חריף בין התומכים למתנגדים לטיפול הורמונלי בגיל המעבר. הוויכוח הזה, כך נראה, הסתיים לעת עתה, עם פרסום עיבוד חדש של הנתונים מאותו מחקר בכתב העת JAMA על-ידי אותם חוקרים של המחקר המקורי משנת 2002.

בפרסום החדש ישנה הסתייגות מהמסקנות שפורסמו על ידם וגרמו לחשש מהטיפול ההורמונלי. החידוש בעיבוד החדש הוא בבחינה נפרדת של השפעת הטיפול ההורמונלי על נשים בגילים השונים. העיבוד החדש בא על רקע הביקורת העיקרית שנמתחה בזמנו על מחקר ה-WHI המקורי על גובה גיל המשתתפות בו: בממוצע 63 ולמעשה 18 שנה מאז הכניסה לגיל המעבר. בדיווח הנוכחי מדגישים החוקרים, כי יש להבחין בין נשים שקיבלו טיפול הורמונלי בשלב מוקדם ובין אלו שקיבלו אותו בשלב מאוחר. החוקרים מודים כעת, כי אצל אותן הנשים שהשתתפו במחקר ה-WHI וקיבלו טיפול הורמונלי מוקדם, אכן נצפתה ירידה בשכיחות מחלות בלב וכלי דם. בנוסף, נצפתה ירידה בתמותה, ומכאן שמתן הורמונים בשלב מוקדם אכן מגן על הלב.

חיזוק נוסף לממצאים האלו נמצא במחקר אחר שמתפרסם ב-New England Journal of Medicine וקובע שטיפול הורמונלי שניתן לנשים בתחילת גיל המעבר מקטין משמעותית את הסתיידות כלי הדם של הלב, ובכך מפחית את הסיכון למחלת לב. במסגרת מחקר זה נבדקו 1,064 נשים בגילאי 50-59, במשך למעלה מ-7 שנים. חלקן טופלו באסטרוגן בלבד וחלקן בפלצבו. באמצעות בדיקת CT של עורקי הלב נבדקה כמות הסידן ששקעה על כלי הדם של הלב שלהן. מהשוואת הממצאים עלה, כי הטיפול ההורמונלי הפחית באופן משמעותי את שקיעת הסידן על פני דפנות כלי הדם המזינים את הלב. כלומר, הפחתה משמעותית בסיכון לפתח חסימת כלי הדם של הלב (אטרוסקלרוזיס).

בואו לדבר על זה בפורום גיל המעבר בשיתוף האגודה לקידום בריאות נשים ובפורום גיל המעבר וטיפול הורמונלי חילופי.