חכם על קטנים

GBS הוא חיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה B - חיידק "תמים" יחסית, שלרוב לא גורם לשום סימפטומים. האופי הלא מזיק הזה משתנה כאשר מדובר בילודים ותינוקות רכים, שעלולים להידבק בחיידק מאמם במהלך הלידה. אצל תינוקות אלה עלול החיידק לגרום למחלה קשה ואף לאלח דם (ספסיס) - זיהום שבמצבים מסוימים עשוי לגרום למוות.

"GBS גרם בשנת 1995 בארצות הברית לשיעורים גבוהים של אלח דם בילודים", אומר ד"ר יורי פרליץ, מנהל היחידה להריון בסיכון גבוה בבית החולים פוריה. "מדובר במחלה קשה ביותר. תינוק שנדבק במהלך הלידה הוא פגיע מאוד, מכיוון שעם הזמן יחדור החיידק לרקמות השונות של גופו ותתחיל להתפתח מחלה. המחלה מופיע בדרך כלל ביממות הראשונות לחיים, אך עלולה להתפתח עד גיל שלושה חודשים. המחלה כוללת רפיון שרירים או מתח מוגבר של שרירים, קוצר נשימה, דום נשימה, קושי בשמירת חום הגוף או לחלופין חום גבוה, כיחלון, קושי בהאכלה, התכווצויות על רקע פגיעה עצבית ובמצבים קיצוניים, אף הלם זיהומי, הפרעה בקרישת הדם ומוות.

"עקב השכיחות הגבוהה וחומרת המחלה אצל הילודים, יזם המרכז האמריקני לבקרת מחלות תוכנית שמטרתה להקטין את שיעור אלח הדם בילודים כתוצאה מהדבקה ב-GBS. התוכנית, שכללה מעקב ובדיקות סקר של נשים הרות לאיתור החיידק, אומצה ב-1996 הן על ידי האגודה האמריקנית למיילדות וגינקולוגיה והן על ידי האגודה האמריקנית למחלות ילדים, והופצה בכל רחבי ארה"ב כחוק פדרלי. כתוצאה מכך שיעורי התחלואה והתמותה של ילודים ירדו פלאים. כבר בשנת 2000 ירד שיעור מקרי אלח הדם מ-GBS ב-65%. המסקנה הברורה היא שניתן למנוע את המחלה הקשה הנובעת מהדבקה ב-GBS - בלידה".

בדיקה פשוטה ויעילה

הנתונים האמריקאים המרשימים לא גרמו עד כה לאימוץ של תוכנית דומה בישראל. בעוד שבארצות הברית ההמלצה היא לבדוק נשאות אצל כל הנשים ההרות, חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2005 לא יצא בהמלצה כזו. ד"ר פרליץ תולה את הסיבות לכך בעובדה שבישראל קיימת שכיחות קטנה פי חמישה של נשאות לחיידק: 3%-6% בישראל לעומת 15%-40% בארצות הברית.

אולם למרות השכיחות הנמוכה, יש רופאים שכן ממליצים לבדוק נשאות בהריון. ד"ר פרליץ: "הבדיקה להימצאות החיידק היא פשוטה ויעילה. ניתן להשתמש במערכת ה-GENEXPERT המעניקה אבחון מהיר ומדויק של הימצאות החיידק בנרתיק. ניתן גם לקחת תרביות מהרקטום או מהנרתיק של האשה בשבועות 35-37 להריון וללמוד על הימצאות החיידק במקומות אלה. אם בוצעה בדיקה והאם אובחנה כנשאית של החיידק, אפשר ביעילות רבה, באמצעות מתן אנטיביוטיקה, לצמצם את הסיכון שהעובר יידבק במהלך הלידה ויחלה.

אנטיביוטיקה ליולדות בקבוצת הסיכון

"חשוב להבין כי לא כל תינוק שנולד לאם נשאית יחלה, אולם בהחלט קיים סיכון להדבקה ואפשר למונעה. ההרות הנשאיות של החיידק תקבלנה טיפול אנטיביוטי שיקטין באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות מחלה בילוד. מדובר בטיפול הניתן כ-4-6 שעות לפני הלידה, ולכן יולדת בעלת נשאות ל-GBS צריכה לעדכן בכך את הצוות הרפואי מיד עם הגעתה לחדר לידה. האנטיביוטיקה ניתנת לאם באמצעות אינפוזיה, ובמידת הצורך תינתן גם לילוד לאחר הלידה והוא ייבדק ויהיה תחת מעקב".

נשאיות GBS עם מאפיינים מסוימים הן בעלות סיכוי מוגבר להדביק את הילוד שלהן. המאפיינים כוללים פקיעת שק מי השפיר לפני שבוע 37 להריון; לידה לפני שבוע 37 להריון; חום גבוה (מעל 38) במהלך הלידה; פקיעה של שק מי השפיר 18 שעות או יותר לפני הלידה; לידה קודמת של תינוק שחלה ב-GBS; וזיהום בדרכי השתן בגלל GBS במהלך ההריון. בכל המקרים הללו יינתן ליולדות טיפול אנטיביוטי כדי למנוע את הידבקות התינוק ככל הניתן.

לדברי ד"ר פרליץ, הטיפול האנטיביוטי בנשים המשתייכות לקבוצת סיכון מצליח בפירוש להגן על חיי התינוק. "מומלץ מאוד לכל יולדת בקבוצת הסיכון להסכים לקבל את הטיפול, כדי לצמצם את הסיכויים להתפתחות אלח דם אצל תינוקה הרך".

בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.