רפואה מגדרית: לראות את ההבדל

הכנס הראשון בישראל לרפואה מגדרית התקיים בסוף חודש פברואר בבית החולים בילינסון, ביוזמת מנהל בית החולים לנשים, פרופ' מרק גלזרמן. רפואה מגדרית היא רפואה שבמרכזה ההכרה בהבדלים הקיימים בין מערכות הגוף של נשים לעומת אלה של גברים, ולהפך; והצורך בהתאמת האבחון והטיפול הרפואי להבדלים אלה. אורחת הכבוד בכנס הייתה פרופ' מריאן לגאטו מאוניברסיטת קולומביה, מייסדת הרפואה המגדרית ודמות מובילה בתחום בעולם, ובמסגרתו יוסדה החברה הישראלית לרפואה מגדרית. בכנס הוצגו תוצאות מחקרים ישראליים ברפואה מגדרית בתחומים שונים, להלן תקצירים של מספר עבודות שהוצגו בו.

במסגרת מחקר גינקולוגי נותחו כ-2,700 לידות תאומים שנולדו בבית החולים לנשים בבילינסון בין השנים 2006-1995. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין מין העוברים בהריונות תאומים (כלומר בן-בן, בן-בת, בת-בת) לבין סיבוכי הריון, משקלי הלידה, לידה מוקדמת, ותחלואה של היילודים.

גולת הכותרת של המחקר היא שבעוד שלאחות תאומה יש השפעה מיטיבה על אחיה התאום, אשר מתבטאת בסיכון נמוך יותר ללידה מוקדמת ובגדילה תוך רחמית טובה יותר, הרי שלאח תאום ישנה דווקא השפעה שלילית על אחותו התאומה, אשר מתבטאת בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולסיבוכי פגות כגון תחלואה נשימתית.

מסקנה - אם נגזר עליך להיות אחד מתאומים, עדיף לחלוק את הרחם עם אחות תאומה מאשר עם אח תאום.

החוקרים: ד"ר ניר מלמד, ד"ר יריב יוגב ופרופ' מרק גלזרמן, בית החולים בילינסון.

פרופ' מרק גלזרמן: "באופן ביולוגי יש כנראה למין הנשי עדיפות על המין הזכרי במובן של עמידות בפני מחלות וכוח הישרדות. הבדלים אלה ניכרים לאורך כל מעגל החיים ומתברר שמתחילים עוד בחיים התוך רחמיים".

הוצג מחקר רחב היקף שבדק נתונים רפואיים של 500,000 צעירים שהגיעו ללשכת הגיוס לביצוע בדיקות רפואיות לפני הגיוס בתקופה של חמש שנים. הממצאים: נראתה שכיחות יתר אצל בנות של מחלות כיב, אבני מרה, חוסר סבילות ללקטוז ומחלת מעי רגיש.

נבדק גם הקשר בין השמנת יתר למחלות שונות, ונמצא שככל שהמשקל עולה, כך עולה מספר האבנים בדרכי המרה, רק בקרב בנות. בקרב בנים לא נמצא קשר בין השמנה לבין אבני מרה.

החוקרים: ד"ר דן לנדאו, ד"ר יוספה בר-דיין ופרופ' ירון ניב, המרכז הרפואי רבין.

החוקרים השוו בין תוצאות השימוש בסטנטים (סלילים גמישים שמוחדרים לעורק ומשמשים כתומכים) רגילים מול סטנטים מצופי תרופה אצל נשים מול גברים. נבדקו נתונים של 4,700 חולים שטופלו במרכז הרפואי רבין בשנים 2007-2004.

הממצאים: ידוע שנשים מגיבות פחות טוב מגברים לטיפול בצנתור. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שבעידן הצנתורים המודרניים, שכוללים שימוש בסטנטים מצופי תרופה, השפעת הסטנטים מיטיבה הן עם גברים והן עם נשים.

החוקרים: ד"ר טמיר בנטל, פרופ' עבד עסלי, ד"ר חנה ועקנין, פרופ' רן קורנובסקי וצוות מכון הצנתורים, בית החולים בילינסון.

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מכון הצנתורים במרכז רפואי רבין: "שמחנו להיווכח שנשים מגיבות כיום טוב לטיפול בצנתור, כמו גברים. יחד עם זאת, יש עוד מה לעשות על מנת שנשים יזכו לטיפול מיטבי, הן לפני הצנתור וגם אחריו".

מחקר קרדיולוגי נוסף בדק הבדלים בין נשים וגברים בקרב חולים עם אירוע כלילי חריף (ACS). נאספו נתונים שונים, כגון גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים, מחלקות אשפוז, טיפול תרופתי ופולשני במהלך האשפוז ותמותה. המחקר כלל 2,077 חולים שאושפזו בתקופה מרץ-אפריל 2006.

ממצאים: נשים המתאשפזות בעקבות אירוע כלילי חריף הן מבוגרות יותר ועם גורמי סיכון מרובים יותר מאשר גברים. תסמיני אי ספיקה בקבלה שכיחים יותר בקרב נשים. כאשר מדובר בנשים, עובר זמן רב יותר מרגע אבחון האירוע במיון ועד הקבלה לאשפוז. בנוסף, שיעור הנשים המתאשפזות ישירות ביחידות לטיפול נמרץ נמוך בהשוואה לגברים.

החוקרות: ד"ר עידית ידידיה, קרדיולוגית בכירה במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי רבין וד"ר אביטל פורטר, מנהלת היחידה לאשפוז ביניים לב במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי רבין.

ד"ר אביטל פורטר: "תחום הקרדיולוגיה מאפשר כר מחקרי נרחב ומכיל תחומים רבים של שונות מגדרית וביניהם גורמי סיכון, לרבות היבטים מניעתיים, טיפול בקהילה, הסתמנות קלינית שונה, מתן טיפולים שונה, תגובה לטיפול והתאמת הטיפול בהתאם למגדר. ישנה חשיבות רבה להבנת קיומם של הבדלים משמעותיים אלה, על מנת לשפר את החינוך לבריאות ואת מתן הטיפול המיטבי המתאים לגופו של הפונה לעזרה".

הוצגו תוצאותיו של פרויקט רחב היקף שנעשה בקרב 1,250 רופאי משפחה מ"שירותי בריאות כללית" בשיתוף עם הפדרציה היהודית של קליבלנד, הסוכנות היהודית ומכון המחקר ברוקדייל. תוכנית הלימודים אשר תוכננה עבור הרופאים הראשוניים, הועברה ב-260 מרפאות בעזרת מחשב ובצורה אינטראקטיבית בכל מחוזות הקופה. העבודה כללה תוכנית לימודים בת 18 שיעורים צוותיים בנושאים הקשורים לבריאות נשים ונערות, ביניהם: מיניות האישה, תכנון המשפחה, רפואת הלב, ראומטולוגיה, גיל ההתבגרות, אלימות במשפחה, סרטן השד ועוד. כל מרפאה קבעה בצורה עצמאית שיעורים קבוצתיים לצוות הרופאים המטפל, ונעזרה בתוכנת מחשב ייחודית בהעברתם. תוכנית הלימוד כללה הרצאות וידאו בנושא המדובר, הצגת מקרה ודיון סביב דילמות רפואיות מחיי היום-יום במרפאה.

ממצאים: נראה כי התוכנית הכפילה את רמת המודעות של רופאי המשפחה למקרי אלימות המתרחשים במשפחה. עוד עולה כי הרופאים שיפרו בכ-20% את רמת הידע שלהם בנושא גיל ההתבגרות הנשי והשפעותיו.

ד"ר נילי בן צבי, רופאת משפחה ומרכזת תוכנית הלימוד לבריאות האישה בשרותי בריאות כללית: "רופאי המשפחה פוגשים במרפאה יותר נשים, אך באופן פרדוקסלי, יודעים עליהן פחות מאשר על הגברים: 75% מכלל הביקורים אצל רופאים בישראל הם אצל רופאי המשפחה, נשים מבקרות רופאים בכ-30% יותר מגברים. נתונים מכל העולם מראים כי כיום עדיין קיים תת-אבחון בתחומים רבים בבריאות נשים. הפרויקט המוצג תוכנן לשפר את הידע, הכישורים והגישה של הרופאים הראשוניים לנשים שבהן הם מטפלים. אנו מאמינים כי רופא המשפחה הוא צומת מרכזי בחייהם של מטופליו, והוא אדם המתאים ביותר לאיתור קשיים או בעיות בבריאות ובאורח חייהם".

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

גניקולוגיה ופריון
גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול
קרדיולוגיה וצנתורים
רפואת משפחה